בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מופע

פרויקט "יות' לאגון": מעבר מוצלח מהאולפן לבמה

הופעת ההרכב של "יות' לאגון" כללה ביצועים שאף עלו על הקלטות הפרויקט

תגובות

כשהרכב ההופעות של "יות’ לאגון" עלה לבמת הבארבי בתל אביב, נעמד במרכז הבמה, מוקף במקלדות סינתסייזרים, יוצר הפרויקט, טרוור פאוורז, שהביט ושר לקהל בביישנות דרך תפזורת תלתלים שובבה ונראה כמו גרסה אאוטסיידרית של ברונו מהסדרה “תהילה”. כמו ברונו, גם פאוורז מאומן בנגינה על שתי מקלדות לפחות בו בזמן, ושלא כמו ברונו, מדי פעם הוא מתקיף אחת מהמקלדות במהלומות אגרוף.

בצדו האחר של הבמה התמקם הבסיסט, מזוקן ותמיר, שנראה כמו קאובוי מסרט פורנו היפסטרי. הקומפוזיציה הבלתי-אפשרית בין השניים על הבמה היתה מהמאפיינים מעוררי החיוך בהופעה של "יות’ לאגון", כמוהם כדרמטיות של כמה מהשירים וכאישיות הבימתית של פאוורז, שילוב של ביישנות וכריזמה פרועה.

דודו בכר

אבל העניין המרכזי בהופעה היה הצלחת המעבר של פרויקט ה"יות’ לאגון" - בבסיסו פרויקט סולו אולפני שנשען על עיבוד וסינתזה רב שכבתית של צלילים - לגרסה בימתית חיה, שכעת מונה ארבעה נגנים ואווירת פריק-פופ פסיכדלית. המעבר הזה הופך חלק מהשירים לבועטים וגועשים בהרבה מגרסאות הדיסקים שלהם, ומאחרים הוא מנער מעט מהעגמומיות המובנית שלהם, שהולמת שמות שירים כמו “הדיסטופיה השלישית” ו”דייזיפוביה”.

ההופעה בבארבי התבססה ברובה על הדיסק השני ומלא האווירה והשכבות של הפרויקט שיצא השנה, לצד כמה קטעים מהדיסק הראשון. ממוזיקת הזיות מופנמת נהפכו שירים כמו "Wondrous Bughouse"

ו"The Year of Hibernation" לפצצות אנרגיה, שגרמו אפילו לפאוורז לעזוב לכמה דקות את עמדת הקלידים לסיבוב בימתי באווירת רוקנרול.

השיר שפתח את ההופעה, "Sleep Paralysis", נפתח בצלילי סינתי מעוותים ואווירת לונה-פארק נטוש וחלוד, עם מנגינה חוזרת של קרוסלה רדופה. כמו הרבה מהמוזיקה מהסוג של "יות’ לאגון" - מוטציות עכשוויות של סינת-פופ - מבני הפופ של האייטיז מעודכנים ומותכים בעולמות צליל שלאו דווקא היו שם בגרסת המקור. בין תפקידי גיטרה גותיים מהיקום של "סוזי והבנשיז" המוקדמים, שהתנגנו בזמן שפאוורז התקוטט עם הסינתסייזר, לצלילי מחיאות כפיים מסונתזות עם צליל של אורגנית לילדים, החיבור של דיסהרמוניה ומלודיות רומנטיות של "יות’ לאגון" החיו בהופעה את אותם מרחבים. הביצוע של הלהיט הטריפי

“Mute” היה חזק והוציא החוצה את כל העוצמות הצורמניות והמנחמות של המקור, עם מרחבי הפנטזיה המתגעגעים והטרופים שלו. אחרי כמה דקות של צליל דמוי חיפוש של תחנות רדיו וצלילי מטוסים נוחתים וממריאים, ברוח מוזיקת נויז, צצו הצלילים של "Attic Doctor", שהפגישו בין מקצב ואלס משולש לפסיכדליה.

פאוורז שר בקול גבוה ואפי והוביל את השירים, בעודו שולח ידיים מעוטרות בקעקוע של תמנון לכל עבר אל המכשירים המסודרים בשתי קומות מסביבו וממקסם את השילוב של המנגינות הקליטות שלו עם הצורמנות של צעצועים אלקטרוניים שבורים. ספון לרוב מאחורי בריקדה של סינתסייזרים על הבמה הוא ניצח על הלהקה, שלא רק שיצרה ביצועים שלא נפלו מהמוזיקה המוקלטת, בעלת הגוון הכל כך לא חי של "יות’ לאגון", אלא אף הצליחה להתעלות עליהם.

"יות’ לאגון" בבארבי תל אביב, 5.11



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו