בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לורי אנדרסון כותבת על חייה עם לו ריד

בגיליון החדש של המגזין "רולינג סטון" מספרת המוזיקאית כיצד הכירו ומתארת בצורה מפורטת ומרגשת את הרגעים שלפני מותו

5תגובות

לורי אנדרסון, אלמנתו של לו ריד שמת בשבוע שעבר, כותבת בגיליון החדש של המגזין "רולינג סטון" על חייה עם ריד ומתארת בצורה מפורטת ומרגשת מאוד את הרגעים שלפני מותו.

אנדרסון פגשה את ריד ב-1992. שניהם השתתפו בקונצרט של המוזיקאי ג'ון זורן בברלין. "חיבבתי אותו מהרגע הראשון, אבל התפלאתי שאין לו מבטא אנגלי", כותבת אנדרסון. "משום מה חשבתי ש'ולווט אנדרגראונד' היתה להקה בריטית, והיה לי רק מושג קלוש מה היא עשתה (אני יודעת, אני יודעת)".

הדייט הראשון של ריד ואנדרסון (אף על פי שאנדרסון לא ידעה שזה דייט) התקיים בכנס שעסק בציוד טכני למוסיקאים. הם בדקו ביחד כבלים ומיקרופונים. "מאז לא נפרדנו", כותבת אנדרסון. בני הזוג נישאו ב-2008 אחרי שאנדרסון, שהיתה בסיבוב הופעות בקליפורניה, התלוננה לפני ריד בשיחת טלפון שיש המון דברים שהיא לא הספיקה לעשות בחיים. "'כמו מה?' הוא שאל. 'אתה יודע, אף פעם לא למדתי גרמנית, או פיזיקה. אף פעם לא התחתנתי'. 'אז למה שלא נתחתן?' הוא שאל. 'אני אפגוש אותך באמצע הדרך. אני אבוא לקולורדו. בואי נעשה את זה מחר'".

רויטרס

באפריל השנה ריד עבר השתלת כבד. "כשהתברר שהשתלת הכבד לא מועילה, לא נותר עוד פתרון", כותבת אנדרסון. "אבל כשהרופא אמר 'זהו, אין עוד אפשרויות", כל מה שלו שמע היה המלה 'אפשרויות'. הוא לא ויתר עד חצי השעה האחרונה של חייו, שבה הוא פתאום קיבל את עובדת מותו הקרב – בבת אחת ובצורה מוחלטת. היינו בבית – הוצאתי אותו מבית החולים כמה ימים לפני כן – ואף על פי שהוא היה חלש מאוד, הוא התעקש לצאת החוצה, אל אור השמש הבהיר.

'כאנשים שתירגלו מדיטציה, התכוננו לזה – איך להעלות את האנרגיה מהבטן אל הלב ואז החוצה דרך הראש. מעולם לא ראיתי הבעה של פליאה מוחלטת כמו זו שהיתה נסוכה על פניו של לו כשהוא מת... עיניו היו פקוחות לרווחה. חיבקתי את האדם שהכי אהבתי בעולם ודיברתי אליו כשהוא מת. לבו דמם. הוא לא פחד. התרגלתי ללכת אתו עד סוף העולם. החיים – כל כך יפים, כואבים ומסחררים – לא יכלו להיות טובים יותר. והמוות? אני מאמינה שמטרת המוות היא שחרור של אהבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו