אלפים נכחו בהלווייתו של אריק איינשטיין בתל אביב

אורי זוהר ספד לו: "חיית בעולם של טוב, לא יכולת להבין את הרע"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הלווייתו של אריק איינשטיין, שמת אתמול והוא בן 74, נערכה אחר הצהריים בתל אביב. עוד קודם לכן, הוצב ארונו בכיכר רבין בתל אביב, שם הועמד שעתיים לטובת הרוצים לחלוק לו כבוד אחרון. הוא הובא לבית העלמין מלווה בכוחות משטרה, והרחובות הסמוכים נחסמו.

החל משעות הבוקר המאוחרות, עוד בטרם הוצב ארונו של איינשטיין בכיכר, החלו רבים להגיע למקום.  בטקס האשכבה בכיכר רבין הופיעו גם שלום חנוך ששר את השיר "ילדים של החיים" וקורין אלאל ששרה את השיר "זן נדיר".

ראש הממשלה אמר בנאומו: "שמעתי אותך אריק שר 'כמה שאני אוהב אותך ארץ ישראל'. אריק כמה שאנחנו אוהבים אותך. אני אוהב אותך מאוד. כולנו גדלנו על השירים שלך. צחקנו עד דמעות מן המערכונים שלך. התרגשנו מן הסרטים שלך. באומה של יוצרים גדולים וזמרים גדולים זה לא פשוט לומר את זה, אבל זה נכון - היית הגדול מכולם". צפו בהספדים מתוך טקס ההשכבה של אריק איינשטיין:

בטקס נאם גם ראש העיר תל אביב, רון חולדאי: "אריק היה תל אביבי. תל אביבי מלידה – ותל אביבי בנשמה. הוא אהב את הבית ברחוב חובבי ציון, הבית עם התה והלימון והספרים הישנים, הבית הצנוע למראה, שבעיניהם של רבים היה לא פחות ממשכן, מפני שאריק התגורר שם. הוא אהב את העיר - ותיאר אותה 'תל אביב חמה, תל אביב צוחקת, עיר של אהבה, עיר שלא חונקת'".כלי התקשורת לא הורשו להשתתף בהלוויה. המוני מעריצים ציפו לגישה חופשית למתחם הקבורה לחלוק עמו כבוד אחרון, ובסופו של דבר ההמולה התבטאה בדחיפות, צעקות ותחינות להיכנס. המונים טיפסו על חומות בית העלמין בכדי לתפוס מבט על המתרחש, עלו על הגגות ועל ניידות השידור ויצאו למרפסות עם מצלמות. לבסוף הותרה הכניסה לציבור. בשמים ריחפה כל אותה העת מצלמת שפרירית מזמזמת.

מחוץ לבית הקברות אמר הפזמונאי יוסי גיספן: "אין ישראלי שלא אהב את אריק איינשטיין. את הגדולה שבענווה שלו. לא ראיתי אדם כזה ענק מימי. הוא ידע להסתתר מהמצלמות ולברוח מההצלחה. ההצלחה רדפה אחריו".

מתי כספי אמר: "זאת הרגשה כואבת ולא ברורה. יש לי חוסר אמון שכל הדבר הזה קורה. הקרקע נשמטה עם לכתו של אריק. אני מקווה שישכילו לשמר על מנת שהחלק הזה בתרבות לא ילך לאיבוד.

הלווית אריק איינשטיין בבית הקברות טרומפלדור, היום צילום: מוטי מילרוד

בהלווייתו השתתפו בין השאר אלון אולארצ'יק, פיטר רוט, שלום חנוך, אורי זוהר, משה סיני, גילי לנדאו, שלמה ארצי, חיים רומנו, קרן מור, מנשה נוי, מוני מושונוב, ג'וזי כץ, צבי שיסל, קרובי משפחה, ומעריצים רבים.

אורי זוהר ספד לו: "חיית בעולם של טוב, לא יכולת להבין את הרע. אני רוצה לנחם את האלמנה - איזו מסירות נפש, איזו אהבה, לא עזבה אותך לרגע. הבנות, הבן, היתה לך גאווה. לא רצה לדבר עם התקשורת. בדיוק כמוך. אומרים שהלך ענק, איזה ענק. נר אחד קטן של שמן היית אתה. אנחנו יודעים שעשית טוב להרבה אנשים - לא כי אתה זמר או שחקן, אלא כי אתה אדם".

יוני רכטר אמר: "הוא היה אדם מאוד פרטי, אולי אפילו ביישן. וזו הסיבה שהוא לא הופיע. שום דבר אחר. ביומיים האחרונים ראיתי את האהבה האדירה שהקהל נותן לו. עבדנו ביחד במשך 17 שנים, עם הפסקות. ההתחלה היתה ב- 75' והמשכנו עד שנות ה- 90. יכולתי לומר שעברתי את התבגרותי המוזיקלית איתו. נהניתי מהכנפיים שלו ומההשראה שהוא נתן. הדבר הכי בולט שהוא נתן לדור שלי זו דמות ראשונה אותנטית בתרבות המוזיקלית, שדיברה אמת ואמרה 'תהיה אתה'. במובן הזה הוא היה משהו חדש בהתבגרות של הדור שלי. היה כיף לעבוד איתו. היינו נפגשים כל בוקר, שותים קפה ומדברים על כדורסל ואז הולכים לעבוד על חומרים: שירי אהבה, ילדים וחלפי. הכוח היה בהתמדה, בעבודה לאורך חודשים. הרבה פעמים הלחנתי כשהוא בחדר, הרגשתי בנוח לידו לנסות גם דברים לא מוצלחים, וגם באולפן היה תמיד קסם".

מנשה נוי: "עבדנו ביחד כשהייתי בן 10. שיחקתי כדורסל בהפועל בתל אביב. אחרי המשחק הייתי צריך להשתתף בעיניים גדולות, לדחוף את אריק ולתת לחצקל איש כסית מכות. אחרי זה כשהופענו בחמישיה הקאמרית, הוא דאג להעביר לי מסר שהוא אוהב מה שאני עושה. למוני ולחברים, בכל פעם שהיתה סוגיה לא פתורה - כמו מי היה השחקן הכדורגל שב-1950 הבקיע גול שלישי, מרימים טלפון לאריק והוא תמיד ידע את התשובה. מאתמול בערב שהודיעו שהוא נפטר הרגשתי את עננת העצבות הזאת ולא ציפיתי להבנה הזאת שבאמת יש נשמה של עם שהקהילה נושאת בתוכה, וכשהיא הולכת זה אובדן ציבורי ולא אובדן פרטי. במובן הזה הוא מאוד זכה".

ליד הבניין שבו גר איינשטיין בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

יענקלה רוטבליט סיפר: "נפגשנו ב- 67', אבל רק אחרי כמה שנים התחלנו לעבוד ביחד. הוא מיד הציע, אבל אני הייתי צריך את הזמן שלי ולעשות את הדברים שלי קודם, עד ששלמה וישינסקי חיבר שוב בינינו. אהבתי אותו כזמר עוד לפני שהכרנו וכשעבדנו יחד, זה היה כבוד גדול. שלום נסע לאנגליה והוא התחיל לעבוד עם מיקי גבריאלוב, צלצל ואמר לי 'בוא'. הוא תמיד היה נדיב ומקסים. הייתי כבר קצת מוכר אבל הוא היה כוכב והוא הפך אותי לתמלילן. גם מיקי לא היה מלחין עד שאריק עשה אותו כזה.

שמוליק נפטר לפני כמה חודשים ועכשיו אריק, זה צפוף. חשבתי שהוא צריך לעשות כל עוד יש לו קול טוב. רציתי להפיק לו משהו ראוי כי חששתי שהקול שלו יגמר, אבל הוא הלך בעצמו. לפני שבועיים התקשר לספר שהוא יושב עם מיקי אחרי הרבה זמן. חשבנו לעשות משהו וכבר התחילו להתגלגל לי דברים בראש, ואז זה קרה".

יעל דיין: "כולנו השתננו עם השנים, חוץ ממנו. הוא נשאר בתום ובצניעות ובאישיות שלו לא היו שינויים, למרות שהקריירה שלו נסקה. כולנו השתננו והוא נשאר פשוט, צנוע, ביישן ומוכשר. הוא לא לקח את זה למקומות לא ראויים. לא השתמש בזה".

יצחק קלפטר: "אני עצוב, עצוב מאוד. היה כיף לעבוד איתו והידיעה שהוא איננו קשה. קשה לי לדבר, יום עצוב".

בטקס הושמעו שיריו של איינשטיין.

מהדורות הערב, שהתמקמו מחוץ לביתו השקט של אריק איינשטיין הערב, התעלמו מהטפטוף. ליד המצלמות ולשדרנים שלא מפסיקים לדווח, התקבצו שכניו של איינשטיין מהרחובות והבניינים הסמוכים, יצאו למרפסותיהם, אחרים שלא יכלו לעזוב הכל באמצע היום ולהגיע לכיכר רבין, עברו מול ביתו מיד אחרי עבודתם, שינו את מסלול הג'וגינג שלהם או מסלול הטיול עם הכלב כדי לחלוק עוד רגע עם הזמר שאהבו. עם שקיות סופרמרקט בידיהם, או קסדות אופניים, התכנסו כדי לדבר על הטור שלו, על הסרטים, על תקופות מובילות בקריירה שלו, ועל השכן השקט שהיה.

אמיר הכרמלי, שגר בבניין ממול אמר: "תמיד התגאיתי בכך שאני שכן של אריק איינשטיין. זאת משפחה שקטה ומאוד נחמדה. אני התיידדתי עם אשתו סימה, בני התחבר עם הילדות שלו. את אריק עצמו לא ראיתי הרבה בחוץ. הוא היה בתוך עצמו, הלך כפוף כדי שלא יראו אותו יותר מדי.

"אם כל כך הרבה אנשים היו נאספים מחוץ לבית שלו בימי חייו הוא בטח היה מסתגר ולא יוצא אפילו לראות מי פה. אין מי שלא אהב אותו. הוא הביא דברים מאוד ייחודיים. רוח של אהבה, שלום, צניעות וסימפתיה".

שרית שגרה ברחוב הסמוך סיפרה שמעולם לא ניתקלה באריק. "אבל זה בכלל לא משנה. נתקלתי בשירים שלו שעיצבו את הילדות שלי, את הנעורים שלי. שירו האהוב עלי הוא 'דון קישוט'".

במעגל אחד, שכנים/מעריצים ניסו להבין מה בדיוק קרה לזמר, שהובהל אמש לבית החולים איכילוב במצב קשה ומצא שם את מותו. "זה מה שקרה לאריק שרון בראש, שטף דם. רק באבי העורקים"

"הייתה לו הסתיידות אבל כנראה זה לא נבדק"

"זה הרבה פעמים בלתי צפוי, קורה פתאום בלי הכנה, ואני אומר את זה למרות שאני לא בא מעולם הרפואה,"

"אז הוא הספיק לכתוב את הטור?"

מלי ביזאי אמרה: "גרנו קרוב, הילדים שלנו למדו יחד בבית ספר תל-נורדאו. אני מכירה את המשפחה המון שנים. תמיד שמרו על השקט והפרטיות שלהם. עם אריק כמעט שלא דיברתי. גם כשיצא מהבית, הלך דרך סמטאות קטנות כדי לא להתבלט. אני מבינה אותו, הוא טיפוס ביישן כמוני, אבל אצלו זה מפתיע, עם ההופעה החיצונית המרשימה והתמירה שלו. הוא היה חתיך משגע. היינו רואות אותו בדיזנגוף, הבנות, והתלהבנו כמה שהוא גבוה ונאה. משהו. חבל לאבד דבר כזה".

טל, בחולצה לבנה מעומלנת ומכופתרת עובד בסביבת מגוריו של איינשטיין עבר במקום עם האופניים "כדי לראות איפה לצערנו הוא הסתגר בעשרות השנים האחרונות".  לדבריו, "ביום אני עורך דין ובלילה מוזיקאי. יש לי הרכב, אני גיטריסט וזמר, אבל קטונתי. כמו רבים אני לא מתפרנס מהמוזיקה שלי, מתי מעט מתפרנסים ממוזיקה, ועוד יותר מעטים מסרבים להופיע. באתי לפה לחזות במי שהביא את הרוק'נ'רול למיינסטרים הישראלי. הוא האבא והאמא של הרוק. לפי מה שאני מבין הוא סירב להופיע כי פחד שאינו במיטבו, וויתר על הכסף. זאת בניגוד למוזיקאים שמופיעים מולנו לא במיטבם וגם לא שוכחים לגבות על כך כסף".

7 מתוך 7 |
טקס האשכבה בכיכר רבין, היום
1 מתוך 7 |
קברו הטרי של אריק איינשטיין, הערב בתל אביבצילום: מוטי מילרוד
2 מתוך 7 |
מעל קברו של איינשטיין, הערב בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

אריק איינשטיין 2013-1939

יכול להיות שזה נגמר? | בן שלו

אריק איינשטיין היה הזמר הישראלי בה"א הידיעה. לא רק כי היה זמר גדול, אלא כי ידע תמיד "להיות בתוך השיר עד כלות, אך בה בשעה גם לעמוד איכשהו מחוצה לו, כמתבונן", כפי שניסח זאת עלי מוהר.  - למאמר המלא.

פרידה מקול ישראל | אורי משגב

אריק היה בכפיפה אחת הסינטרה והפרסלי והלנון של ישראל. שילוב בלתי אפשרי של ממזר, מלך ומהפכן. הממזר הזדקן, המהפכן נעלם מזמן, נכנע לפגעי הזמן. למאמר המלא.

פרידה מאוהד | עוזי דן

זכיתי לראות את מראדונה, ראיינתי את פלאטיני, ישבתי לצד פושקאש ואבי כהן, אך מעולם לא התרגשתי יותר מאשר אותה שיחה עם אריק איינשטיין. למאמר המלא.

עשרת השירים הגדולים | בן שלו

אפשר להרכיב כמה רשימות של עשרת הגדולים אצל איינשטיין, אבל הנה אחת מהן. למאמר המלא.

אריק איינשטיין שלכם

כמעט לכל אחד שגדל כאן יש את רגע אריק איינשטיין שלו, את השיר שהשפיע עליו הכי הרבה והצטלב בתחנות חייו. נשמח לשמוע את הסיפורים והבחירות שלכם מה השיר האהוב עליכם? שתפו אותנו.

גם עיתונאים עצובים לפעמים

עורכי וכתבי של "הארץ" נפרדים מאריק איינשטיין. למאמר המלא.

רמי פורטיס כותב לאריק איינשטיין

אריק היה המורה שלי, דרכו הבנתי שהשפה חשובה אך אפשר וחשוב לשנות את עולם התוכן שבה. רמי פורטיס נפרד מאריק איינשטיין. למאמר המלא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ