בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוזה גונזלס ו"ג'וניפ" הבטיחו הרבה וקיימו קצת פחות

הביצועים של גונזלס והלהקה נפלו מאלה של האלבום היפה שלהם

תגובות

זה אף פעם לא תענוג גדול לדווח על הנאה מתונה ומסויגת בהופעה. זה תענוג עוד יותר קטן כשקורים שני הדברים הבאים: 1. כשההדרן נפלא. 2. כשהאנשים שעומדים לידך נראים כאילו הם מרחפים בעולמות עליונים.

שני הדברים האלה התרחשו בעוז בהופעה של חוזה גונזלס ולהקת "Junip" אתמול במועדון הבארבי, והם כמעט הגדירו מחדש את החוויה שהעניקה ההופעה בכללותה. אבל כמו שגונזלס אומר לגבר שבור הלב בשיר המעולה "Your life, your call", שזכה לביצוע פחות מעולה בהופעה – "קח את עצמך בידיים, סמן את הקו". אז נקשיב רק לעצמנו, נתעלם מהפנים המוארות של שכנינו ונסמן את הקו שלנו – זאת היתה הופעה די טובה, שהבטיחה הרבה וקיימה קצת פחות.

דודו בכר

היא הבטיחה הרבה לא רק מפני שבפעם הקודמת שגונזלס הופיע בבארבי, לפני שש שנים ועם הרכב אקוסטי קטן, אנשים שהיו בהופעה דיווחו על חוויה עוצרת נשימה (זה יקרה מן הסתם גם הפעם). סיבה נוספת היא שהאלבום החדש-יחסית שהזמר השוודי-ממוצא-ארגנטינאי הוציא עם חבריו ללהקת "ג'וניפ" הוא אלבום יפה מאוד; אלבום שמצליח לסלול שביל מוזהב, או לפחות כסוף, בין השקט והרוך הבסיסיים של גונזלס לבין הרצון שלו לעטוף את שיריו החדשים בצליל יותר סמיך ובשרני מהסאונד האקוסטי העירום שמזוהה אתו.

שביל דומה נסלל גם בהופעה בבארבי, שבה הקיפו את גונזלס, שנראה כמו תאומו של כוכב הסרט החדש "בתוך לואין דייוויס", חמישה מוזיקאים צעירים, שרובם ניגנו גם במקלדות מסוגים שונים וגם בכלי הקשה. אבל גם אם היו בשביל החי כמה מקטעי נוף יפים, ואפילו יפים מאוד, רוב הזמן הוא היה פחות מסוגנן ודינמי ומעניין מהגרסה המוקלטת. באלבום רוב השירים הצליחו להיות רכים ומלאי תנופה בעת ובעונה אחת; על הבמה, רוב הזמן, הם היו איפשהו באמצע.

ואף על פי שמרקם הצליל שגונזלס וחבורת הקלידנים-מקישנים שלו הפיקו היה עשיר ואסתטי, הוא לא היה מקורי ומלא דמיון כמו, נניח, הצליל שהפיקה על אותה במה, לפני כמה שנים, להקה "Mum" האיסלנדית. זו עלתה בתודעה בזמן ההופעה, אולי בגלל המוצא הצפוני המשותף ואולי מפני שגם חבריה עמדו על הבמה במעין חצי גורן.

בנוסף לפשטות והיופי שקיימים במוזיקה שלו, אחד הדברים שגורמים לגונזלס להיות אמן אינדי אהוב (ולראיה: מועדון הבארבי המלא) הוא הנטייה שלו לדבר אל המאזינים בצורה ישירה מאוד. יש הרבה "אתה" (או "את") בשירים שלו. "כשאתה עומד עם הגב אל הקיר, תתרחק מקו האש" ("Line of fire"); "אלה החיים שלך, זאת ההחלטה שלך, קום ותזדקף או שתיהנה מהנפילה" (Your life, your call"); "אני לא מצליח לזכור מתי בפעם האחרונה לקחנו את הזמן כדי להביט בשקיעה" ("After all is said and done"). בשביל לא מעט אנשים, שגונזלס דיבר היישר אל נשמתם, ההופעה אתמול היתה שקיעה קסומה ונדירה כזאת. אשריהם. אני חוויתי אותה כמראה יפה אך שגרתי.

"Junip". בארבי תל אביב, 15.2



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו