בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להקת הנויז הגרמנית "די נרוון" טרפה את הרצפה של לבונטין

מוזיקלית זאת לא היתה ההופעה הכי מעניינת ומקורית בעולם, אבל הלהקה הגרמנית "די נרוון" מילאה את לבונטין 7 באנרגיה יוצאת הדופן ובחדוות הנעורים

4תגובות

כששלושת חברי "Die Nerven" סיימו את ההופעה הלוהטת שלהם, הלומי מאמץ על גבול העילפון, המחשבה הראשונה שקפצה לראש היתה שאם היה צדק בעולם, הם היו מבלים את הלילה בחדר מלון הגון עם מקלחת מפנקת. מכיוון שאין צדק בעולם, ואין כסף בעולם האינדי, ו"די נרוון" היא להקת רעש גרמנית אלמונית שבאה להופיע בישראל בלי יחצ"ן ובלי אמרגן, חבריה בטח בילו את הלילה על מזרן מזדמן בדירה של איזה סאונדמן.

לא נראה שהם יתלוננו על כך. כמו כל להקה עצמאית שיוצאת לסיבובי הופעות בהפקה עצמית הרחק מהבית, הם ראו בוודאי הכל בגזרת הלינה המאולתרת. הדבר היחיד שבאמת היה חשוב להם בסוף ההופעה זה לקבל ממישהו ג'וינט. שני שירים לפני סיום ההופעה הגיטריסט אמר לקהל: "אם למישהו כאן יש גראס, נשמח לקבל". שבע דקות לאחר מכן, המתופף היה יותר ישיר: "תנו לנו את הגראס שלכם!" הוא אמר לקהל המריע. זה אולי לא נימוס גרמני טיפוסי, אבל הוא וחבריו הרוויחו ביושר את הג'וינט הזה.

דניאל בר און

מבחינה האנרגיה שהפיקה הלהקה, זאת היתה אחת ההופעות המוחצות שהיו כאן לאחרונה. חברי "די נרוון", שנראים כמו בחורים בשנות ה-20 המוקדמות לחייהם, טרפו את הרצפה של לבונטין 7, שעליה, ולא על הבמה, התקיימה ההופעה. הם התמקמו עליה בצורת משולש, קרובים מאוד זה לזה, והבעירו שלוש מדורות נפרדות, שבכל כמה דקות התמזגו ללהבה גדולה אחת. האסתטיקה היתה משנית לאנרגיה, אבל היא לא היתה לגמרי זניחה. ניכר לפחות ניסיון של אנשי "די נרוון" לייצר תדר מוסיקלי ייחודי, גם אם במציאות הוא היה הרבה יותר רועש מאשר עשיר או מעניין. ואם כבר מדברים על אסתטיקה, היתה להופעה גם זווית כוריאוגרפית מסוימת, בעיקר כשהגיטריסט הגבוה והיחף הטיל את עצמו בתנועות אקספרסיביות אל מרכז המשולש.

כמקובל בהופעות בעלות אנרגיה רצחנית, העניין נגמר אחרי 45 דקות. "אז מה בעצם נזכור מזה?" שאל בסיום החבר שהיה אתי בהופעה, ברומזו שמוזיקלית זאת לא היתה ההופעה הכי מעניינת ומקורית בעולם. ובכן, דווקא לא מעט: את האנרגיה יוצאת הדופן, את חדוות הנעורים, את הרצפה, את הרגליים היחפות, את שיערו המתנפנף ומכותיו הקטלניות של המתופף הנהדר. רק דבר אחד היה חסר: גרמנית בפול ווליום. "די נרוון" שרו בשפת אמם, אבל בתוך הרעש וההמולה בקושי אפשר היה לשמוע את הדיקציה. עד שכבר באה לכאן להקה שלא מהעולם האנגלוסקסי, חבל שהיא לא הבליטה את המבטא השונה שלה. אולי זה יקרה מחר (שלישי) כש"די נרוון" יופיעו במועדון הסירופ בחיפה. רוקרים ופאנקיסטים צפוניים, אל תהססו.

"Die Nerven". לבונטין 7 בתל אביב, 23.3



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו