בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הרולינג סטונס" בהופעה: ביקורת שצריך לקרוא מהסוף

אתה לא תמיד יכול לקבל מה שאתה רוצה, אבל לפעמים אתה עשוי לקבל את מה שאתה צריך - "הסטונס" הם כבר לא להקת אצטדיונים במיטבה, אבל לאף אחד אחר אין את השירים שלה. בן שלו מצא את עצמו על ענן

87תגובות

עשרות שנים חיכו חובבי הרוקנרול בישראל לרגע הזה. לאו דווקא לשמוע את מיק ג'אגר אוכל חצץ בזמן שהוא אומר בעברית "אנחנו האבנים המתגלגלות", אלא לראות ולשמוע אותו, את קית ריצ'ארדס ואת שאר חברי ה"סטונס" פורקים על במה ישראלית את כל הסחורה המוזיקלית שהפכה אותם, בצדק גמור, ללהקה הכי גדולה בעולם.

כך שזאת היתה הופעה היסטורית בה' רבתי, ללא ספק. אבל זאת היתה גם, וזה לא סותר, הופעה ממוצעת ברמתה. ה"רולינג סטונס" מודל 2014 הם מזמן לא להקת האצטדיונים הטובה בעולם, וזה בסדר גמור. מותר להם. ג'אגר בכושר מרשים מאוד מבחינה גופנית, אבל הוא כבר לא הזמר האדיר שהוא היה. ריצ'ארדס לא היה במיטבו. היו רגעים שבהם הוא סחט מהגיטרה שלו את הגריז המחוספס הנהדר שלו, אבל היו לא מעט שירים שבהם הוא נראה לא לגמרי בפוקוס מוזיקלי.

לסיקור המלא של ההופעה - דקה אחרי דקה

מוטי מילרוד

למעשה, ה"סטונס" עלו על גרוב הגיטרות שלהם רק כשלבמה עלה במפתיע מיק טיילור, שהיה הגיטריסט המוביל של הלהקה בתחילת שנות השבעים. "מידנייט רמבלר" שהם ניגנו אתו היה ארוך מאוד ונפלא מאוד. זה קרה אחרי יותר משעה של הופעה.

אז ה"סטונס" כבר לא במיטבם והיו כמה שירים מפוקששים. העניין הוא שללהקות אצטדיונים טובות מהם אין את השירים של ה"סטונס". אין להם רבע מכמות ואיכות השירים של ה"סטונס". וכשהשיר היה אדיר, הרישול כבר לא היווה בעיה. קחו למשל את "גט אוף מיי קלאוד". הוא הגיע אחרי חצי שעה של שירים פחות טובים מהסבנטיז והאייטיז, ופתאום כל ההסתייגויות התפוגגו וגם אנחנו - אני לפחות - שייטנו על ענן. אותו דבר ב"פיינט איט בלאק". כשהשיר דגול הביצוע יכול להיות מרושל. זה לא באמת מפריע.

הביקורת הזאת נכתבת תוך כדי הופעה, ברגעים שבהם ה"סטונס" יורים בתותחים הכי כבדים. "ג'ק פלאש המקפץ". "סימפטיה לשטן". "בראון שוגר". יכול להיות שכתבתי לפני רגע שזאת הופעה ממוצעת? קבלו תיקון. לא יכולה להיות הופעה ממוצעת עם שירים כאלה. ותיכף יגיע תורו של "יו קאנט אולווייז גט ו יו וונט", ואחר כך "סטיספקשן" יבוא ועשרה קבין של סיפוק יירדו על הפארק. איזה אושר. תתחילו לקרוא את הביקורת הזאת מהסוף.

AFP
מוטי מילרוד
AP
AFP
AP
מוטי מילרוד

 

מוטי מילרוד
מוטי מילרוד


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו