בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ה"רולינג סטונס": תופעת טבע

עבור חבורת מקצוענים ותיקה כמו ה"סטונס", זה היה לילה אחד מתוך כמה אלפים. אבל מבחינתם של 50 אלף איש בתל אביב היה זה אירוע חד פעמי - וה"סטונס" התייחסו אליו בכל הרצינות הראויה

29תגובות

בקטע מוקדם יחסית בהופעה של ה"רולינג סטונס" בפארק הירקון אמש שילבה תצוגת הווידאו, שהוקרנה על מסכי הענק מאחורי הלהקה, בין סרטי ארכיון מהופעות שלה בשנות השישים לבין תמונות חיות של הקהל בתל אביב. הפרצופים של הצופים, לפחות אלה שנראו בשורות הראשונות בפארק, נראו צעירים למדי גם כעת. אלה רק ה"סטונס" שהשתנו, ובכל זאת הם עדיין מופיעים בפני אנשים שחלקם יכולים להיות הנכדים של הנערות ההיסטריות שצולמו בסרטונים המקוריים.

אולי ההיבט המרשים ביותר של המופע אמש היה עד כמה מעט נגס הזמן ביכולות של הלהקה. עבור חבורת מקצוענים ותיקה כזו, זה היה לילה אחד מתוך כמה אלפים. אבל מבחינתם של 50 אלף איש בתל אביב היה זה אירוע חד פעמי - וה"סטונס" התייחסו אליו בכל הרצינות הראויה, גם אם פה ושם היה נדמה שכבר אינם הלהקה הכל כך מלוטשת מההופעות של שנות השבעים או השמונים.

מוטי מילרוד

ההופעה החלה בדיוק בשעה הנקובה ונמשכה שעתיים על השעון, מ"Start Me Up" ועד "Satisfaction" כהדרן אחרון בהחלט, כשבאמצע רוב השירים המוכרים, אף שהזמן לא איפשר כמובן להשמיע את כולם.

"את גורמת לגבר מבוגר לבכות", שר מיק ג'אגר בשיר הראשון, אך בניגוד לחששות המוקדמים לא היה שום דבר גריאטרי במופע. ה"סטונס" הקרינו אנרגיה שאי אפשר כמעט לתאר. נדמה אפילו שנהפכו קצת יותר נחמדים עם השנים, תוך הפגנת כמות לא מבוטלת של הומור עצמי.

מיתרי הקול של ג'אגר כמעט שלא נפגעו ושרירי הרגליים שלו עוד פחות. הוא ושותפו-יריבו קית' ריצארדס שמרו רוב הזמן על מרחק ביטחון זה מזה, ג'אגר שפע ביטויים בעברית במבטא מזעזע, ריצ'ארדס הופיע בחלוק ירוק שנראה כאילו הושאל ללילה אחד מבית החולים מאיר, רון ווד הדליק סיגריה אחרי סיגריה וצ'ארלי ווטס, הקשיש שבחבורה, נותר על מקומו מאחורי התופים.

אחד הלהיטים היותר נוסחתיים של ה"סטונס", שהושמע גם אמש, גורס ש"זה רק רוקנרול (אבל אני אוהב את זה)". ואיזה רוקנרול זה היה. כשריצ'ארדס עושה פוזות מעט שחוקות עם הגיטרה, מותר לו. הוא לא רק אחד הגיטריסטים הגדולים שעדיין אתנו, הוא כנראה גם המציא את רוב הפוזות. "הנה שיר שביקשתם", אמר ג'אגר, "מאלף תשע מאות ששים ומשהו". אפשר להאמין לו אם אינו זוכר בדיוק מתי כתב את "רדו מהענן שלי". מה שלא ייאמן הוא שחלפו כבר בערך חמישים שנה.

בניגוד לחלק מהתחזיות המוקדמות, פארק הירקון נראה מלא לגמרי. גם הצפיפות, החום, היתושים והעננים הכבדים של מריחואנה שנדמה שאפפו את הפארק כולו - כמעט לא הפריעו לאיש. באמצע ההופעה ג'אגר ירד לנוח, ריצ'ארדס שר את "יש לך את הכסף", ווד ניגן גיטרת סלייד ושניהם נשמעו כמו זוג זמרי בלוז קשישים.

מוטי מילרוד

ואז ג'אגר חזר והתחיל רצף מופלא של שירים מהימים הגדולים באמת של ה"סטונס", בין סוף שנות השישים לתחילת השבעים. שיאו, בעיניי, היה ב"Midnight Rambler" ("משוטט חצות"), בלוז רוק קטלני שנמתח על פני עשר דקות ויותר. ג'אגר ליהטט עם המפוחית, כשמאחוריו שלושה גיטריסטים ובאסיסט בגילים מתקדמים, שנראו נהנים מאוד מחייהם. בהדרן השתלבה גם מקהלת נשים ישראליות עם "אתה לא תמיד יכול לקבל את מה שאתה רוצה". אחריו בא "סיפוק"; שניים מהשירים הידועים ביותר של ה"סטונס", שנשמעו כאילו נכתבו האחד כתגובה לשני.

זו היתה, בלי ספק, אחת מהופעות הרוק הטובות ביותר שנראו בשנים האחרונות בתל אביב. בדרך הארוכה החוצה אי אפשר היה שלא לחשוב על המקריות של ההיסטוריה. איך דווקא ה"סטונס", מכל הרכבי הרוק המיתולוגיים, שרדו את כל השנים הללו ומצליחים עדיין לנפק הופעה כזאת בגיל שבעים.

לקלטת האודיו שאחי הצעיר ואני שחקנו למוות בטייפ המשפחתי בסביבות 1984, קראו "Hot Rocks". זה היה אוסף צפוי למדי של הלהיטים הגדולים של ה"סטונס" עד 1971, שבתוכו השתלב משום מה גם ביצוע בהופעה חיה של "משוטט חצות". אתמול חשבנו שנינו שהשיר, בגרסת תל אביב, נשמע אפילו טוב יותר מהגרסה המקורית ההיא. ה"סטונס" נותרו תופעת טבע, לא פחות.

 

 

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו