בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנכ"ל הליקון: "מי שלא טוב לו, שייסע לצפון קוריאה"

המנכ"ל, רוני בראון, אמר זאת בתגובה ל"חוק ההגנה על זכויות המוזיקאים בישראל", שהתקבל בקריאה טרומית לאחר מערכה שיזמה הזמרת איה כורם והשתתפו בה מוזיקאים רבים. החוק מגביל חוזים בין אמנים לחברות תקליטים ונועד למנוע חוזים דרקוניים

15תגובות

ביום רביעי שעבר אישרה הכנסת בקריאה טרומית, פה אחד, את הצעת "חוק ההגנה על זכויות המוזיקאים בישראל". הצעת החוק מבקשת להגביל את החוזים בין אמנים לחברות תקליטים לשבע שנים, בדומה לחוק בקליפורניה, ולהגן כך על יוצרים צעירים ומתמודדי תוכניות ריאליטי לחיפוש כישרונות, המוחתמים עם גילוי כישרונם על חוזים דרקוניים שמנוגדים לאינטרסים שלהם: חוזים לשנים רבות שהדרך היחידה להשתחרר מהם היא קנסות כבדים.

בדברי ההסבר לחוק נכתב: "במהלך חמש עשרה השנים האחרונות קטנו הכנסותיהן של חברות התקליטים הגדולות במידה ניכרת. הקהל אינו רוכש אלבומים, הפתרונות הדיגיטליים החלופיים הקיימים היום אינם רווחיים כמו קודמיהם, והפתרון שאימצו רוב חברות התקליטים ורוב המנהלים הוא חלוקה אכזרית יותר של הרווחים בינם לבין האמנים... המצב המשפטי בישראל כיום הוא של חופש חוזים כמעט מוחלט, מה שמאפשר לחברות תקליטים, למנהלים ולמוציאים לאור להחתים אמנים צעירים על חוזים דרקוניים, לתקופות ארוכות, שבהם רוב ההתחייבויות מוטלות על האמן בלבד בעוד שלחברת התקליטים, המנהלים והמפיקים יש חופש כמעט מוחלט לעשות כל פעולה או להימנע ממנה. זאת בדגש על כך שהאמנים הם על פי רוב חסרי ניסיון וידע במורכבות העצומה של שוק המוזיקה בישראל".

אייל טואג

את החוק הובילו חברי הכנסת עמרם מצנע ודב חנין ביוזמת איה כורם. הזמרת, המוכרת מלהיטים כמו "שיר אהבה פשוט" ו"יונתן שפירא", מעוניינת למנוע מזמרים צעירים להיקלע למצבה. כורם חתמה בשנת 2005, עם סיום לימודיה בבית הספר למוזיקה רימון, על חוזה בחברת התקליטים עננה. מדובר ב"חוזה היקף" (חוזה 360) הכולל את כל הפעילות האמנותית שלה ל-18 שנה או 12 אלבומים, הארוך מביניהם, ומעניק לחברת התקליטים מחצית מהכנסותיה בתמורה להפקת אלבומים ולקידום הקריירה שלה. כשהחליטה כורם להשתחרר מהחוזה, היא נדרשה לשלם פיצויים גבוהים ונקלעה לסכסוך משפטי עם חברת התקליטים עד כדי שיתוקה של פעילותה האמנותית.

כורם פנתה לבית המשפט וזה קבע כי החוזה עדיין בתוקף. היא עירערה לבית המשפט העליון, והמקרה יידון בפברואר 2015, שש שנים לאחר בקשתה הראשונה להשתחרר מהחוזה.

כורם הבינה שכדי לשנות את מצב העניינים הזה, נדרש מהלך חקיקתי. בשנת 2013 ייסדה הזמרת את הארגון "קונטרה", בשיתוף גורמים בתעשיית המוזיקה, אמנים ועורכי דין המתמחים בזכויות יוצרים. מוזיקאים כגון דני סנדרסון, גלעד כהנא, שלמה גרוניך, אפרים שמיר, יהלי סובול, מיקי גבריאלוב ואחרים השתתפו בסדרת סרטוני מחאה תחת הכותרת "מוזיקאים הם לא עבדים". באחד מהם אמר שלומי ברכה: "יש אנשים שמנצלים את הנישה הזאת וסוחרים באמנים תמימים שבסך הכל רוצים בית ומישהו שיעזור להם".

גורמים בתעשיית המוזיקה מתנגדים לחוק. יש הטוענים שהוא אנכרוניסטי, נישתי לבעיה של כורם ואינו מתמקד בבעיות המהותיות שבחוזים. אסף רחמני, מחברת התקליטים "קמע", כתב מאמר ובו טען כי "נדמה שזו הצעת חוק שבאה להילחם את מלחמות העבר במקום להתמודד עם שוק המוזיקה הנוכחי. הצעת החוק מציגה את האמן כמסכן במקרה הטוב וכחסר ישע ויכולת תפקודית במקרה הנפוץ, לעומת רוע ואכזריות שניצבים מולו בצד של חברות התקליטים. כך, במקום דיון ענייני, הצעת החוק מכוונת למקום רגשני וצדקני, שלא מתמודד באופן אמיתי עם מצב השוק וצרכיו".

רוני בראון, מנכ"ל הליקון, התראיין בכלי התקשורת וביקש לשמר את החופש של חברות התקליטים להחתים אמנים על כל חוזה. הוא ביקש מהממשלה לתמוך בתעשיית המוזיקה בדרכים אחרות. "אני לא חושב שצריך רגולציה", הוא אמר ב"חדשות הלילה" בערוץ 2, "אני חושב שלשוק יש כוחות משל עצמו. אנחנו חיים במדינה שלשמחתי היא מדינה קפיטליסטית. מי שטוב לו עם זה שיחיה פה, מי שלא טוב לו שייסע לצפון קוריאה. יש אובר־רגולציה במדינה".

מחברת עננה נמסר בתגובה: "בדברי ההסבר להצעת החוק הובהר כי מטרתה היא למנוע מצב בו אמנים צעירים בני 16-17, מתמודדים בתוכניות ריאליטי, שאינם מבינים דבר בשוק המוסיקה, מוחתמים על ידי מנהלים מנוסים וממולחים על חוזים דרקוניים לתקופות ארוכות. איה כורם אמנם ניסתה להציג בבית המשפט את עניינה שלה באופן דומה למצב אותו נועדה הצעת החוק למנוע, אך בית המשפט קבע שהעובדות בעניינה שונות לחלוטין מהאופן בו היא ניסתה להציגן ודחה את כל טענותיה. פעילותה האמנותית של כורם לא משותקת, שכן עננה עומדת לרשותה להמשך פעילות מבורכת כפי שהיה בעבר. לא ברור מדוע המצבים אותם נועדה הצעת החוק למנוע (כאמור בדברי ההסבר שלה) מוצגים כמצבים ייחודיים, כביכול, לשוק המוזיקה בלבד, ועניין זה צוין גם בישיבת הקריאה הטרומית על ידי שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, אשר הבהירה כי הצעת החוק כמות שהיא מעוררת קשיים לא פשוטים אותם יש לפתור בראייה משפטית כוללת, תוך מתן משקל ראוי לזכויות אותן מבקשת הצעת החוק להגביל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו