בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפיקסיז בישראל: ההופעה הכי טובה הקיץ (בינתיים)

לקראת ההופעה הוא הבין שהוא מתרגש בטירוף, מול מאנקי גאן טו הבן העיניים שלו התלחלחו, בדיבייסר הוא איבד צלם אנוש. אבי פיטשון היה בהופעה המעולה של הפיקסיז

62תגובות

בפעם הקודמת שהייתי בהופעה בישראל שלוותה בבריזה מהים זו היתה פי. ג׳יי הארווי בנמל חיפה ב-1995 וזה היה אירוע מכונן. אמן מהאהובים עליך ביותר פלוס בריזה מהים: מומלץ. פלוס בלומפילד: בלתי נתפש, כמעט כמו שזה בלתי נתפש שאחת מהלהקות שעליהן התבססה אגדת מועדון הסיביג׳יביז בניו יורק, בלונדי, הופיעה ברעננה, מושבת נעורי המכונה גם המקום שאף פעם לא קרה בו כלום.

גם כשהארווי היתה פה וגם היום הבנתי רק ביום ההופעה שאני מתרגש בטירוף. שכחתי לשים פיקסיז על האייפון ונאלצתי להאזין לשירים נבחרים ביוטיוב דרך המחשב קלוש הווליום שבעבודה. לא בדקתי סטליסטים של הופעות שלהם מהזמן האחרון כי אני רוצה להיות מופתע. אמן שיעשו את בון מאשין! את ולוריה! את אלק אייפל! את אנדרו קווין! אתם לא מבינים. זו הפעם הראשונה. לא ראיתי אותם אף פעם. סיימתי להתאבל על עזיבתה של ליידי קים דיל כי אני מאושר שזכיתי לראותם אחרי שהוציאו את אינדי סינדי, קלאסיקה מיידית.

דודו בכר

ולענייננו: אני לא אוהב את ההייבס, השוודים בחליפות הנצחיות שחיממו, אבל הייתי מוכן להאזין לסולן שלהם מדבר כל הלילה כי הוא קורע. הבן אדם צריך להנחות קרקס. אה, והוא כינה את הגיטריסט המוביל "האיאתוללה של הרוקנרולה", שזה ציטוט מ"מקס הזועם 2". ריספקט. אה, ופועל הבמה שלהם לבוש במדי נינג'ה כולל פנים מוסתרות! בסוף גם השתכנעתי מהרוקנרול השורשי שלהם.

ולענייננו: השיר הראשון: פאקינג בון מאשין. ואז יו-מאס. במלים אחרות, הפצצה משני האלבומים האהובים עלי. מה רע. כלום. קצת כמו ג'ון ליידון, פרנק בלאק... רגע, שתקו רגע! ווייב אוף מיוטיליישן וישר אחריו סאמטינג אגיינסט יו. אוי אוי אוי. כן, ביקורת, אני כותב ביקורת. כמו ליידון בלאק לא נצמד לקו הווקאלי של האלבומים ומתפייט להנאתו. וכמו אייסידיסי, לפיקסיז יש ארסנל הימנונים בלתי מנוצח. לפז הבאסיסטית המהממת יש דובי קטן קשור לאחד ממפתחות המיתרים, היא לבושה בטוב טעם, יש לה קארה מושלם ורואים עליה שהיא עדיין לא מאמינה שהיא על הבמה עם הפיקסיז. רגע, זה לא דובי! אלוהים, הנה ולוריה. והנה מגדלנה! אוי אוי. סליחה, זה לא דובי, זה פרח אדום. בצמד המלודי הזה מתוך קנון אלמותי של שירים עם שמות יפים של נשים מבינים כמה הפיקסיז קקופוניים רוב הזמן. לבלאק יש המון תפקידי צרחות. הכאוס שולט, אמר השועל. לא, אמר את זה הקריבוווווו!

אנשים כמעט לא מצלמים באייפונים. יחסית. כיף להם מדי. הם נוכחים בהופעה. פאק, כל יפו נוכחת בהופעה. הלילה אף אחד לא יכל לשמוע את הטלוויזיה שלו. מוהאהאהא! אההההליסון! כמצופה, אין דיבורים בין השירים, אין הפעלות קהל אינפנטיליות. אבל זה הרגע לאזכר שהם עלו על הבמה יחד בחאבורה ובירכו אותנו לשלום, ההבטחה מ-2010 שהם יבואו ממומשת.

אוקיי, הנה מאנקי גאן טו הבן והעיניים מתלחלחות. בדיבייסר איבדתי צלם אנוש. אחריו הפיקסיז ניגשו יחד לקדמת הבמה, לכאורה להיפרד, תוך כדי שהם נראים משהו כמו מאושרים. איחוד משפחות זה רגע של אושר. הקהל לא נותן להם אפילו לרדת כדי לחזור להדרן. הם נשארים וממשיכים. הפיקסיז ברמת שחרור שגובלת בהשתטות. זהו, מסיימים בהימנון באינדי הבינלאומי. וור איז מיי מיינד. אוי אוי אוי. כשאום כולתום הופיעה ביפו פיספסתי כי הייתי זאב ז׳בוטינסקי בגלגול הקודם, אבל זו היתה ההופעה הכי טובה ביפו מאז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו