בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צ'רלי היידן, מגדולי נגני הג'ז, מת בן 76

היידן, מהקונטרבסיסטים הבולטים בג'ז מסוף שנות ה–50 ואילך, היה מהמובילים את צמיחתו של הג'ז החופשי, ולא חשש גם לנקוט עמדות פוליטיות נגד דיכוי

תגובות

צ'ארלי היידן, אחד הקונטרבסיסטים הבולטים בג'ז מסוף שנות החמישים ואילך, מת אתמול בגיל 76. עם ההרכב פורץ הדרך של הסקסופוניסט אורנט קולמן, וגם בהרכבים אחרים, היידן ניצב בכמה מהצמתים החשובים של הג'ז ב–55 השנים האחרונות, בראש ובראשונה צמיחתו של הג'ז החופשי, והוא עזר לשנות את תפקידו של הקונטרבס מכלי מלווה לכלי שהוא שותף מלא וחשוב בתהליך היצירתי. היידן היה גם אחד המוזיקאים הפוליטיים ביותר בג'ז, יוצר שלא חשש להשמיע את קולו נגד דיכוי.

"צ'ארלי הוא ישות ייחודית שמנגנת קונטרבס מכל הלב", אמר עליו הפסנתרן קית ג'ארט, שהיידן ניגן בהרכב שלו בשנות השישים והשבעים. ג'ארט הוסיף כי היידן היה אחד הקונטרבסיסטים היחידים שנמנעו מלנגן בצורה אוטומטית לפי האקורדים. "הוא מנגן ליד האקורדים, לא בתוך האקורדים", אמר ג'ארט. "תמיד אפשר לשמוע אותו חושב".

מורי חן

היידן נולד במדינת איווה ב–1937. לאביו היתה תוכנית רדיו שבה האב, האם ואחיו הגדולים של היידן היו שרים שירי קאנטרי ובלוגראס. צ'ארלי הקטן הצטרף לתוכנית כשמלאו לו שנתיים. בסרט תיעודי על חייו, "Rambling boy", הוא סיפר שכשאמו היתה שרה לו שירי ערש, אחיו הגדולים היו מזמזמים הרמוניות ליווי. כשהיה בן שנה ועשרה חודשים אמו שמה לב שהוא שר בעצמו את הרמוניות הליווי. היידן טען שהרגישות הזאת להרמוניה ולקווים מלודיים משלימים החדירה בו את האהבה הגדולה לקונטרבס.

הוא התאהב בג'ז כנער, וכשהתזמורת של סטן קנטון עברה בעיר מגוריו, הוא ביקש מאביו שייקח אותו למלון שבו שהו חברי התזמורת. הוא דפק על הדלת, החדר היה אפוף עשן שאת ריחו הוא לא הכיר, וכשהיידן הנער סיפר למוזיקאים המבוגרים שהחלום שלו הוא להיות מוזיקאי ג'ז, אחד הנגנים אמר לו: "תסתכל על האנשים האלה, אתה באמת רוצה לגמור כמוהם?" "סקרתי את כל הפרצופים בחדר", סיפר היידן בסרט, "ואמרתי: כן!"

הוא נסע ללוס אנג'לס והתחיל להשתלב בסצינת הג'ז בעיר. באחת ההופעות עלה לנגן סקסופוניסט לא צעיר, כבן 30, "וכשהוא התחיל לנגן, הוא יצא מתוך מהלך האקורדים וניגן חופשי. זה היה נפלא. כאילו החדר הואר בבת אחת", סיפר היידן. המוזיקאים שהיו על הבמה כעסו. הם ביקשו מהסקסופוניסט לעזוב. זה היה אורנט קולמן.

היידן היה אחד המוזיקאים הראשונים, אם לא הראשון, שהבינו שמדובר בגאון. כשהוא פגש את קולמן ואמר לו שהוא אוהב את הנגינה שלו, קולמן השיב: "לא הרבה אנשים חושבים כמוך". וכשהיידן הציע שינגנו ביחד, קולמן היה כל כך נלהב שהוא חיכה להיידן עד שהג'ם סשן שבו היידן ניגן הסתיים בתשע בבוקר. פחות משנה לאחר מכן, עם החצוצרן דון צ'רי והמתופף אד בלקוול, הם כבר היו הסנסציה הגדולה של סצינת הג'ז בניו יורק — רביעייה שמנגנת חופשי לגמרי, ללא מסגרת הרמונית, אבל עם מלודיות חדות וממוקדות ועם תחושה קצבית חזקה.

היידן סיפר שבאחת ההופעות הראשונות בניו יורק התיישב ליד הקונטרבס שלו אדם שממש הצמיד את אוזנו אל הכלי. "תעיף את האיש הזה מכאן", אמר היידן לקולמן. "זה לנארד ברנסטין", לחש הסקסופוניסט.

העובדה שגדל בשנות הארבעים בסביבה הגזענית של איווה ומיזורי, בצד הלבן של קו ההפרדה הגזעית, נטעה בהיידן תודעה אקטיביסטית עמוקה, ואמצעי המחאה שלו היה המוזיקה. ב–1968, כשניקסון הפציץ את קמבודיה, הוא הקים יחד עם המלחינה קרלה בליי את "Liberation music orchestra" והקליט אתה עיבודי ג'ז לשירים מתקופת מלחמת האזרחים בספרד.

בתחילת שנות השבעים ההרכב של קולמן הוזמן לנגן בפורטוגל. היידן אמר לסקסופוניסט שהוא מסרב להופעה במדינה, שבתחילת שנות השבעים היתה עדיין דיקטטורה פשיסטית שהחזיקה קולוניות רבות באפריקה. "חתמתי על חוזה", השיב קולמן להיידן. "אנחנו חייבים להופיע. תעשה מה שאתה רוצה על הבמה, אבל תבוא".

היידן בא ומחה. באמצע אחת ההופעות, בעיירת נופש ליד ליסבון, הוא ביקש משותפיו לנגן את הקטע "שיר לצ'ה", ולפני שהמוזיקה התחילה הוא אמר לקהל בהתרסה שהוא מקדיש את הקטע "לתנועות השחרור באנגולה, מוזמביק, גיניאה־ביסאו..." היידן לא הספיק למנות את כל הקולוניות של פורטוגל: באולם פרצה מהומת אלוהים. למחרת, בשדה התעופה של ליסבון, הוא נעצר. "מר היידן, אסור לערב בין מוזיקה לפוליטיקה", נזפו בו החוקרים.

"תזמורת השחרור" של היידן ובליי חזרה להקליט בימי שלטונו של ג'ורג' בוש האב, ובאמצע העשור הקודם הוציאה את האלבום "Not in our name", שמחה נגד מדיניות החוץ של בוש הבן. בערך באותו זמן, ב–2004, היידן הופיע בפסטיבל הג'ז באילת, והיה נרגש מאוד לשמוע שאחד מהרכביו, "Quartet west", העניק השראה להרכב הג'ז הישראלי "Quartet east".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו