בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החדש של סייה: ריהאנה 
עם טוויסט

גם בדיסק של סייה, האחראית לכמה מהלהיטים של כוכבות־הפופ הגדולות, יש פזמונים שנדבקים ולא מרפים, אבל היא מודעת יותר והטקסטים אפלים יותר

תגובות

בדיבור על כוכבות־הפופ העכשוויות המילה ״בובה״ היא מונח בסיסי, כשהמושכים בחוטים בדימוי הזה הם הגברים הבלתי־נראים של חברות התקליטים. הם נוכחים בכל דיון על פופ אבל נותרים בלתי נראים. יש עוד אשת צללים, והיא נמצאת על הגבול שבין הבמה לאחורי־הקלעים: היא כתבה כמה מהלהיטים הגדולים של ריהאנה, ביונסה, בריטני ספירס וקייטי פרי. לחלקן, למשל לכריסטינה אגילרה, היא גם העניקה שירותי ״הפקת שירה״. היא אחראית למשל ל־"Diamonds" של ריהאנה, אחד מלהיטי הפופ הדומיננטיים של השנים האלה, ולכתיבה ולשירה בקטע של דייויד גוואטה, "Titanium".

סימני ההיכר של סייה הם מהלכים מלודיים עגולים וקליטוּת גבוהה שמטפסת מעלה־מעלה, ואז עוד קצת למעלה. האווירה דרמטית ומותאמת לקולות להטוטניים — אולי זו הסיבה שריהאנה בחרה שלא לשיר בלייב חלקים גדולים מההופעה שלה בארץ — וגם אם האווירה היא תמיד של בלדה, הההפקות הן לעתים קרובות בסגנון דאנס אלקטרוני. אפשר לאהוב את השירים שלה ואת תרומתה לפופ המסחרי ואפשר לשנוא, אבל קשה להתווכח עם העובדה שסייה פיצחה נוסחה שעובדת. אבל יש עוד טוויסט בסיפור שלה.

REUTERS

סייה היא סיפור ייחודי בכל הנוגע לתכתיבים הידועים־מראש בתרבות הפופ. לא מדובר בכוח חתרני, אבל כן בזמרת־מפיקה שהיא מפוכחת מכדי לשחק את משחק כוכבת הפופ לפי הכללים. היא למשל נותנת למוזיקה שלה להקדים את מכירת הדימוי שלה. עוד לפני שכתבה להיטים לזמרי פופ, היא הגיעה לידיעת הקהל דרך השיר שלה "Breathe Me", שהופיע בדקות הסיום של הסדרה ״עמוק באדמה״. אמנם במקביל הוציאה מוזיקה משל עצמה בצורה המקובלת, שכללה גם קליפים וצילומים לתקשורת, אבל עדיין — העדר הדימוי המיוחצן הפך לסימן ההיכר שלה, או אולי לתרגיל שיווקי בפני עצמו.

שלא כמו חומרים מוקדמים יותר של סייה, השירים ב־"1000 Forms Of Fear" לא ממוקמים משמאל לפופ שהיא כותבת לאחרים. להפקה היו אחראים בין השאר דיפלו וגרג קארסטין, שעבד בעבר עם הזמרת פינק, שהיא אולי הקרובה ביותר למודל הפופי המורכב יותר שסייה מכוונת אליו. אבל שלא כמו בדיסקים של זמרות פופ שאינן כותבות לעצמן, כאן היא עצמה חתומה על כל השירים, והסגנון נראה מגובש ונטול תחושה של שירי־פילרים. ואם הג'וב היומי של סייה הוא לכתוב להיטים להמונים לאחרים, מתברר שבדיסק שלה עצמה, בלי כל האילוצים הרגילים, ההעדפה שלה זהה למדי לאותם שירי מצעדים.

שלא כמו שירים מהסיבוב הקודם שלה, "Soon We'll Be Found" עם הסול הפופי, או "I'm In Here" שהיה פופ כמעט פרוגרסיבי ונשמע הרבה יותר כמו הפקה של ״קווין״ מאשר של דייויד גוואטה — רצף השירים של "1000 Forms Of Fear" נשמע כמורכב מחתיכות האישיות והשירה שנתנה סייה לאורך השנים לריהאנה, קייטי פרי והשאר, וכאן אפשר לראות עד כמה היא תרמה למניירות שלהן. ״שנדליר״, שהסינגל והקליפ שלו הובילו את הדיסק, נשמע יותר ריהאנה מריהאנה האמיתית. בהשאלה מהרגאיי המודע (“Conscious Reggae”), שרחוק מהדאנסהול רגאיי המיזוגני והאלים, סייה עושה ״פופ מודע״ — שלמרות הצליל המוכר מן הזמרות שהיא כותבת להן, הוא נטול הקשר לתעשיית הדימויים והפורנו רך של הוידאו־קליפ העכשווי, והטקסטים שלו חורגים מחמשיר אהבהבים ובילויים מצוי. סייה שרה על נושאים שעליהם היא גם דיברה בפתיחות בראיונות, כמו מצבים נפשיים אפלים והתמכרויות נרקוטיות, אבל בלי לוותר לרגע על פזמונים שנדבקים, צלקות מולחנות שמקופלות בתוך שירת או־הו־הווווו ואווירת ים, מסיבות ורשת ג׳.

סייה, "1000 Forms Of Fear , "Monkey Puzzle-RCA



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו