בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליידי גאגא בישראל: כמו סקס בלי אהבה, במובן הטוב ביותר

למרות הסטריאוטיפים על הקהל של ליידי גאגא ועל אף כמויות בני הנוער המתרגשים עד איבוד החושים, חדוות ההופעה של גאגא הייתה ספקטקל בימתי מכונן

29תגובות

ובכן, אני מדווח מהשטח על העובדות: האוטובוס לפארק מלא אוחצ׳ות. מישהו מאחוריי מדבר בטלפון על זה שה"באקסטריט בויז" הבטיחו לחזור באביב. כנראה שכשהולכים למופע המונים אז הם נענים לסטראוטיפים שבנית עליהם (אישיות מדינית בכירה אמרה לי ״אתה תהיה הסטרייט היחיד בהופעה״). בפארק עצמו התמונה בכל זאת הומוגנית פחות (אוי אני מצחיק).

כלומר יש בחור עם נצנצים על הפטמות, וכבר בשמונה, שעה לפני העלייה הייעודית של הליידי לבמה, הגדרות שמפרידות בין הגולדן רינג לאיכרים המצורעים מאיימות לקרוס מהררי הטינאייג׳ ווייט־טראש שמותחים צוואר קדימה כדי שלפחות חלק מגופם יהיה בגולדן רינג. זה מחזה מלחיץ ומרגש כאחד. לאורך כל הגדר, ילדות וילדים על גבול החטיבה והתיכון, להוטים שיתחיל כבר. מה עובר להם בראש? מה בליידי גאגא עושה להם את זה? יכול להיות שזה פלח הקהל פה שאשכרה טוחן את השירים עצמם.

שוקה כהן

בסיכום ביניים השוואתי מאלה שכבר מוכרים לעייפה, גאגא ניצבת באמצע בין קיילי למדונה. יורשת את מדונה כפרובוקטורית שמשכילה לחצות בדיוק את הקווים שמותר לחצות בלי לאבד את מעמדך כסופרסטאר, עם ההבדל הקטן שמדונה בכל זאת היתה חלוצה של משהו שתרם לשיח כלשהו. ובערך עם 50 שירים נצחיים יותר.

מוזיקלית היא יותר דומה לקיילי שבנתה את ממלכתיותה דהיום (גם כגיי־אייקון וגם כהאוסהולד ניים, עם מכנסוני זהב ושמלות בסגנון פורטיז), על מספר מצומצם של להיטי מפתח (למרות שהשיר הכי טוב שלה לצד "קונפייד אין מי" אפילו לא היה סינגל - "יור דיסקו נידס יו"). ועם כל הכבוד שלי ל"די אנטוורד" - שאת האלבומים שלהם אני טוחן יותר מכל מי שאוזכר לעיל - על כך שבמקום לתת לליידי גאגא לנכס אותם כמופע חימום עשו ממנה צחוק בצורה גאונית, אני מה זה הייתי מת אם היו מחממים אותה הערב. בינתיים הפרסומות על המסכים מתחלפות בכותרת המופע של גאגא, ״ארטרייב״, וצרחות מהדהדות בכל הפארק. ג׳יזס.

שמונה וחצי בדיוק. די־ג׳יית ששמה, אם הבנתי את השילוט על מסכי הווידיאו, ליידי סטארלייט, עולה לבמה ומתחילה לדפוק אלקטרו־האוס מונוטוני, אכזרי ומעולה. ג׳יזס. דווקא הערב החלטתי להפסיק עם הקטמין. באסה. הסט עולה בהדרגה לפאקינג טכנו. כמו כן היא לא מתקלטת. היא מנגנת על סוללה של מכונות ניינטיז. היא אומרת שאנחנו אחלה מאגר גנים ושהיא פנויה. היא מעולה. חשוב לי לציין שלבשתי את הטי־שירט הכי גליצי שלי, חולצה של זיזי טופ עם לוגו כסוף. יש פה אמהות עם ילדות בנות פחות מעשר. שמלות מבשר זה קונצנזוס. הי, אפילו אמא שלי אמרה לי היום שאמסור לגאגא ד״ש.

פאק, לא הייתי בהופעה בפארק מאז הופעת הפרידה של משינה לפני כמעט 20 שנה. אז נשלחתי על ידי "צומת השרון". סליחה, אני מתרגש אז אני קצת מלהג. זוגתי שהרגע דרכו לה על הרגל עם סטילטו ענק מפנה את תשומת לבי לכך שהשדרנית הנערצת עלי, עמליה דואק, עומדת לידנו בשמלה אדומה. גולדן רינג לפנים אני אומר לכם!

שוקה כהן

המסך יורד. תפאורת חלל חורפית שמשלבת את האמן אבשלום עם הבית של הטלטאביז. רקדנים עצרי נשימה. הליידי מכונפת בזהב נישאת על כפיים אל הבמה. ג׳יזס. בגד גוף נוצץ עם פלנטה כחולה שיוצאת מהחזה. עמכם הסליחה שאינני מזהה שירים אבל בקטע השני היו גיטרות. רועש, קקופוני, מתוקתק. נוצץ.

אבל הנה ההבדל בין גאגא לקיילי ומדונה. גאגא כבר נולדה לאומת הדאנס שהן בנו. זה פופ מבוסס ביטים. אה, אבל יש סולו מטאל עם ריקוד מסונכרן שכדוגמתו לא ראיתי בחיי. מי זה הגיטריסט הזה? לא עשיתי שיעורי בית. סליחה. שקט! הנה שיר המניקור, "ג׳אסט דאנס, פוקר פייס". אני פעור פה כמו שלא הייתי מאז חופשה על הקרח ביד אליהו בכתה ג׳. והנה אפילו שיר הטלפון הפסטיגלי. שכחו מפרובוקציות. חדוות ההופעה של גאגא באמת זהה לחדווה הילדותית של חוויה מכוננת של ספקטקל בימתי. והנה טוני פאקינג בנט! ידענו!

שוקה כהן

בנט יורד והיא חוזרת ל״פפראצי״, מחופשת לתמנון. ראיתי בזמנו את עופרה חזה מבצעת את ״פלאש״ לייב, ועכשיו אני מבין שהדבר היחיד שהיה חסר שם זו תחפושת של יצור מצולות כלשהו. תשכחו מה שאמרתי על ביטים קודם. זה מופע קברט פסיכי על טווח ז׳אנרי שנע מקלאב־האוס למטאל לברודווי.

עכשיו היא מתיישבת אל הפסנתר שמוקף בקרחונים מהכוכב קריפטון כמו איזה פרדי מרקיורי ושרה את "בורן דיס וויי" בגירסת בלדה. אה, קודם היא הסבירה לנו שאיזה יופי שכולנו מתלבשים כמוה ומאמינים כמוה בשוויוןןןןןןן!!!!!!!!! טוב, בסדר, ברור שהיא חגב לרגלי פרדי, אבל היא נותנת מעצמה, ואנחנו שוכחים את הפאסון, וכשהרקדנים שלה יורים עלינו דובונים מתותחים אנחנו מניפים ידיים אל המן של גאגא. ואז "אלחנדרו", ואז החלפת גרדרובה על הבמה, ואז "באד רומאנס".

כבר תכננתי לסיים בציטוט של וודי אלן על סקס בלי אהבה, שזו החוויה הריקנית האהובה עליו, אבל אז גאגא סיפרה שכל הרעש והצלצולים והתלבושות באים מכאב ותסכול, והתחיל ״חזיר״, במהלכו היא פשוט השתוללה כמו רייברית בת 16. אז אני מאמין לה.

בהדרן גאגא ביצעה את השיר "ג'יפסי", כולם השתחוו, וגאגא עצמה בכתה.

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו