בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אינדינגב: צרחה של קרוקודיל

"קרוקודיל פופיולאר" האלמונית מהצפון לא ניגנה מוזיקה מתוחכמת, אבל ברוקנרול הבסיסי שלה היתה איזו דקירה מיוחדת; הנשפנים הדתיים של "כבשוש" התגלו כנגנים לא רעים בכלל, ועוד מעט יעלה לבמה המרכזית אמן האינדי הצעיר והמבטיח ברי סחרוף. פסטיבל אינדינגב, הערב הראשון

4תגובות

כשהשורות האלה נכתבות, בסביבות אחת עשרה בלילה, פסטיבל אינדינגב רק מתחיל למצוא את הגרוב שלו. ככה זה תמיד בשעות הראשונות של הפסטיבל, שהן מעין הרצה. עוד מעט אמן האינדי הצעיר והמבטיח ברי סחרוף יעלה לבמה המרכזית, והעניינים יוסיפו להתחמם מחר, ביום השני של הפסטיבל. אבל למרות אווירת ההרצה, גם בשעות הראשונות אפשר היה למצוא הופעות נחמדות, והן התקיימו דווקא בבמה המשנית, שנקראת במת הפיל.

בשמונה בערב עלה הקרוקודיל על במת הפיל. להקת "קרוקודיל פופיולאר" היא רביעייה אלמונית מהצפון, שחבריה נראים כמו הדבר הכי קרוב שיש בישראל לרדנקס. הם לא ניגנו מוזיקה מתוחכמת, אבל ברוקנרול הבסיסי שלהם היתה איזו דקירה מיוחדת, ואף על פי שההתנהגות הבימתית שלהם היתה כמעט אדישה הם ניגנו כמו שצריך, בלי לחפף. היו להם שני זמרים, שניהם אנטי־סולנים מובהקים, אבל כשהאנטי־סולן עם כובע המצחייה הגביר את קולו לצריחה הוא נשמע ברור וטוב. הם גם לא לקחו את עצמם ברצינות, שזה תמיד טוב. בפעם הבאה שאתם עושים סיבוב פאבים קיבוציים בצפון חפשו אותם.

אליהו הרשקוביץ

כשלהקת "כבשוש" עלתה לבמה נדמה היה שרק בשביל להרים גבה אצל ההיפסטר התל אביבי המצוי היה שווה להביא אותם לדרום. להקת נשפנים דתיים, שמנגנים מוזיקה אינסטרומנטלית עם השפעות חסידיות? מה לזה ולאינדינגב? אבל הכבשושים התגלו כנגנים לא רעים בכלל, והיה נחמד להקשיב להמיית כלי הנשיפה הקולקטיבית שלהם. בהופעה שלהם היה אמור להתארח הסקסופוניסט דניאל זמיר, סופרסטאר בהשוואה אליהם. אבל זמיר בושש להגיע לנגב. הוא אמור להגיע כל רגע, אמר הקלידן. האם זו דרך מתוחכמת ליצור מתח ולמנוע מהקהל לזלוג להופעה אחרת? לא. לקראת סוף ההופעה הנשר נחת, וניגן נהדר כהרגלו.

אליהו הרשקוביץ

בבמה המרכזית העניינים היו קצת יותר יגעים. עמית ארז ולהקת "הסיקרט סי" הוציאו השנה אלבום יפה מאוד, שעיקר כוחו בעדינותו, אבל על הבמה המרכזית, בכפוף לרצון המובן לסחוף את הקהל, לא היה מקום לעדינות, והסאונד של הים הסודי נעשה יותר שרירי ואנרגטי ולטעמי הרבה פחות יפה מבאלבום.

גם "גרדן סיטי מובמנט" עשתה מהלך דומה ושילבה בין האלקטרוניקה המוקפדת שלה לבין אנרגיות יותר רוקנרוליות, כולל מתופף חי ושתי גיטרות חשמליות על הבמה. במקרה שלה המעבר מהאולפן אל הבמה היה יותר מוצלח. אבל רגע, יכול להיות שאני חושב כך בגלל שאת תוצרי האולפן שלה אני לא אוהב ואילו את אלה של עמית ארז כן? למי יש זמן לחשוב על זה. אני רואה שלהקת "פיטס" עולה לבמה.

פסטיבל אינדינגב, הערב הראשון. מצפה גבולות בנגב

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו