בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

וידיאו

רות דולורס וייס מספרת על סגירת המעגל עם שלמה יידוב

הפעם הראשונה שהשניים נפגשו היתה כשעוד היתה תלמידה בבי"ס. השבוע הם יפגשו על הבמה. צפו בביצוע מיוחד ל"Duerme Negrito"

3תגובות

עבורי השיתוף הזה מיוחד בצורה בלתי רגילה, עם תחושה קצת אגדתית אפילו. שלמה ואני נפגשנו פעם כשהייתי על סף נערות, לא זוכרת בדיוק, כתה ו׳ או ז׳ משהו כזה, בבי״ס לאמנויות שבו למדתי באשקלון. מגמת דרמה העלתה מחזה ודובר על זה ששלמה יידוב יגיע ויעזור עם המוזיקה, אני לא ידעתי הרבה על העניין כי הייתי במגמת האומנויות הפלסטיות. זה היה יום חורף קר במיוחד ולכן לא היה אף אחד בחוץ בהפסקה, ישבתי לבד, על מדרגות האמפי הקטן שסביב הרחבה המרכזית של בית הספר, מכורבלת בעצמי ועצובה עצובה אני זוכרת את העצב הזה ממש חזק. ופתאום שמעתי קול רך עם מבטא זר אומר לי ״הלו ילדה, למה את כל כך עצובה?״ הסתובבתי וראיתי איש נאה עם שפם מחייך אלי. אני חושבת שהייתי כל כך המומה מהנוכחות הבלתי מוסברת הזאת, תשומת הלב, והחיוך שהיה בעיקר בעיניים, כל כך מופתעת, לא עניתי, וגם בלי ההפתעה, מה הייתי יכולה כבר להגיד. החיים שלי אז הרגישו מאוד מורכבים. אחרי איזה נצח קטן האיש אמר לי: ״השמש עוד תצא מבין העננים. את תראי״. הסתובב והלך. אפילו עכשיו כשאני נזכרת זה מאוד נוגע בי. זה היה כמו נס קטן, האמפתיה משמיים הזאת, וזה הרגיש לא מציאותי, והיה אפילו רגע שחשבתי שהזיתי את זה. אבל אחרי הצלצול, כשחזרתי לכתה, מישהי שכנראה ראתה את ההתרחשות מהצד שאלה אותי: ״מה שלמה יידוב אמר לך?״

איך להסביר בכלל מה זה להיפגש לנגן איתו?

כשהודיעו לי שאקח חלק בפסטיבל הפסנתר, ניסיתי לחשוב על אירוח שאתרגש ואשמח לקראתו, שלא יהיה מאולץ, שיהיה יוצא דופן מצד אחד, ואורגני, אמיתי, מהצד השני. ואז עלה הרעיון הזה, ואני, אחרי ההלם הראשון, והשני, התחלתי לדמיין את המוזיקה שיכולה להתרחש בינינו, לדמיין את הצבעים של התרכובת שתווצר כשננגן ביחד, וזה הרגיש כמו אלכימיה, איכשהו קשור לזה שהתדר הגברי בצירוף הוא דווקא זה שהאוויר, קלות התנועה והרוך הם הדומיננטה בו, והצד הנשי הוא, טוב, אני.

והוא (שלמה) הסכים.

בינתיים, אחרי שתי חזרות הוא כבר פתח בפניי עולם חדש ומרתק מ"אלפוסינה והים" בשפה שבה נכתב (ספרדית) ועד בכלל.  מאז אני מתרגלת את הספרדית שלי על בסיס יומי כדי לאמץ לעצמי מבטא הולם.

רות דולורס וייס תארח את שלמה יידוב במסגרת פסטיבל הפסנתר ביום רביעי 5/11 , אולם קאופמן במוזיאון תל אביב בשעה 20:00.

צילום: גיא רז



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו