בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה אדל לא הסכימה להשתתף בשיר הצדקה למען המאבק באבולה

הביצוע המחודש לשיר "?Do They Know It's Christmas" הוא הסינגל הנמכר במהירות הרבה ביותר השנה בבריטניה, אבל בתקשורת הבריטית מתעניינים יותר במי שלא השתתפה בו

19תגובות

זה היה צפוי, גם בלי יחסי הציבור הגדולים שנלוו לכך. הביצוע המחודש לשיר "?Do They Know It's Christmas", שכל הכנסותיו יועברו כתרומה למאבק במחלת האבולה, הוא הסינגל הנמכר במהירות הרבה ביותר השנה בבריטניה.

יומיים אחרי יציאתו, ביום ראשון השבוע, כבר נמכרו ממנו 206 אלף עותקים והוא ידורג ללא ספק בראש הטבלה השבועית של הסינגלים הנמכרים ביותר בממלכה המאוחדת ברשימה שתפורסם ביום ראשון הבא. לשם השוואה, הביצוע המקורי, שיצא בדיוק החודש לפני 30 שנה, נמכר ב–200 אלף עותקים ביומיים הראשונים שלו. גרסה מחודשת, שיצאה ב–2004 לציון 20 שנה להופעתו, נמכרה ב–297 אלף עותקים בתוך 48 שעות.

בין משתתפי הביצוע המחודש לשיר שכתבו בוב גלדוף ומידג' יור נמנים כריס מרטין, בונו, ריטה אורה, אלי גולדינג, "ואן דיירקשן", אד שיראן ושינייד אוקונור. אבל את התקשורת הבריטית מעניינת בימים האחרונים דווקא מי שלא באה לאולפן. זוהי הזמרת אדל, הכוכבת הגדולה ביותר של הפופ הבריטי בשנים האחרונות. "יש אנשים שלא רצו לעשות את זה וזה בסדר", אמר גלדוף לצהובון "הסאן", אבל באותה נשימה לא הסתיר את אכזבתו ממנה. "היא לא עושה שום דבר כיום, אבל היא לא ענתה לטלפון כשהתקשרנו", הוסיף. "היא לא כותבת שירים עכשיו, היא לא מקליטה. היא לא רוצה שיפריעו לה. היא עם המשפחה שלה".

גלדוף, שהיה סולן להקת "בומטאון ראטס" ובעשורים האחרונים מקדיש את חייו בעיקר לצדקה, צריך להיות מאוכזב יותר מהביצוע המחודש לשירו. שירי צדקה אמנם אף פעם לא נועדו להיות איכותיים, והצדקנות והפטרונות נלוות אליהם באופן חשוד: אנחנו, העשירים והמצליחים, שרים לכם, העניים והמסכנים. עם זאת הביצוע המחודש

ל"?Do They Know It's Christmas" משקף ביתר שאת את הבינוניות של רוב תעשיית המוזיקה העכשווית. העיבוד סינתטי, השירה צעקנית, ההבעה מלאכותית – כל הרעות החולות זרמו לכאן היישר מהנחל הרדוד של תוכניות הריאליטי המוזיקליות. נכון שיש כאן נוכחות בולטת וראויה יותר של זמרים שחורים ושל זמרות, דבר שנעלם כמעט לחלוטין מהביצוע המקורי, ועל כך יש לברך. אלא שבכך אין די.

בונו, שהשתתף גם בהקלטה המקורית, בא גם הפעם לאולפן, אבל הופעתו רק מזכירה את השינוי שהתחולל בו בעשורים שעברו מאז ואת השינויים במעמדו של כוכב הפופ והרוק באופן כללי. כמו כריס מרטין, סולן "קולדפליי", ששר לצדו ונתפש כבר שנים כמעין יורשו, הראוותנות והחשיבות העצמית דחקו אצלו כבר מזמן את המוזיקה לפינה. הוא המותג. השירים חשובים פחות, הם רק עוד דרך לשווק אותו.

בביצוע המקורי, שבו שרו בין השאר ג'ורג' מייקל, פול יאנג, סטינג, בוי ג'ורג', סיימון לה בון (סולן "דוראן דוראן") וטוני האדלי (סולן "ספנדאו בלט"), עדיין אפשר לשמוע כנות, ואפילו תמימות מסוימת, שעדיין לא טושטשו בשנותיו הראשונות של ערוץ אם־טי־וי.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו