שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בית הנשיא ביטל הופעה מתוכננת של עמיר בניון

עמיר בניון עורר סערה כשפירסם בעמוד הפייסבוק שלו שיר חדש ששמו "אחמד אוהב ישראל". התגובות הסוערות הובילו לביטול הופעה מתוכננת של הזמר בבית הנשיא, השר אורי אורבך: "אם בניון לא שר, אני לא אדבר"

ניר גורלי

הבוקר (שלישי), יום אחרי הסערה שעורר שירו החדש של עמיר בניון "אחמד אוהב ישראל", הודיע בית הנשיא על ביטול הופעה מתוכננת של הזמר בטקס לציון יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן, שיתקיים במשכן ביום ראשון הקרוב. ״על רקע פרסום שירו האחרון של עמיר בניון אתמול, לא נוכל לאפשר את הופעתו במשכן הנשיא", כותב מנכ"ל בית הנשיא, הראל טובי, למארגני הטקס. "עמיר בניון הוא אמן מוערך ויוצא דופן בכישרונו ובתרומתו למוזיקה הישראלית. לצד זה, אמירותיו בעת מתוחה ומסוכסכת זו, גם אם נאמרו מתוך סערת רגשות וכאב רב, אינן מסייעות בלשון המעטה להרגעת הרוחות, ואינן עולות בקנה אחד עם האחריות הנדרשת ממשכן הנשיא ומכל מוסד המשפיע על הלך הרוח הציבורי – לפעול למען הפגת המתחים וביסוס השותפות בין חלקיה של החברה הישראלית״.

השר לאזרחים ותיקים, אורי אורבך, מתח ביקורת חריפה על החלטת בית הנשיא — כך דיווח ערוץ 7. בהודעה שפירסם השר נאמר כי "ביטול ההופעה של בניון בבית הנשיא נעשה בניגוד לעמדתנו". בניון הוזמן לטקס בהזמנת המשרד לאזרחים ותיקים, המארגן את האירוע. השר אורבך הוסיף כי אף שאינו אוהב את שירו החדש של בניון, לא יוכל לתת את ידו ל"פגיעה כה חמורה בחופש הביטוי והיצירה". לדבריו, "החרמת אמנים על רקע דעותיהם היא מעשה פסול ולכן לצערי לא אוכל להשתתף בטקס. אם בניון לא שר, אני לא אדבר". 

ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) ביקרה אף היא את החלטת בית הנשיא: "לא מחרימים בישראל אומן בגלל יצירותיו", היא כתבה אתמול בעמוד הפייסבוק שלה. "לא את עמוס עוז (ספר עם הקדשה למחבל מראוון ברגותי) לא את יזהר אשדות ('להרוג זה עניין של הרגל' על חיילי צה״ל). ולא את עמיר בניון. השיר של בניון לא היה צריך להיכתב אבל אני קוראת לנשיא המדינה לחזור בו מהחלטתו". בסיום הודעתה קבעה שקד: "במקום שבו מחרימים אומנים, לא יצמחו פרחים באביב". לעומת זאת, ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה: "כל הכבוד לריבלין. טוב שישנם עדיין מוסדות ממלכתיים ששומרים על הדמוקרטיה ומגנים על המיעוטים בזמן שבעל הבית השתגע ויחסי יהודים וערבים בישראל על סף פיצוץ". היא הוסיפה כי "חבל שהשר אורבך מגיב בחרם משלו במקום לגבות את נשיא המדינה".

בניון פירסם תגובה בעמוד הפייסבוק שלו שבה הוא מתייחס לסערה התקשורתית סביבו ועונה להודעת בית הנשיא: "בעניין ההודעה שפרסם בית הנשיא, ואשר כפי שצפו מנסחיה הוסיפה שמן למדורת הצלייה של עבדכם הנאמן בתקשורת, אבקש לומר שאני מכבד את מוסד הנשיאות ואוהב את הנשיא ריבלין אהבת אמת, ושמח שהוא האיש שנמצא בבית הנשיא בעת הזו".

זו לא היתה הפעם הראשונה שעמיר בניון עורר סערה בשיריו, גם לא הפעם היחידה שבחר לעשות זאת מעל במה מוגדרת. למעשה קל לשים את האצבע על העיתוי שבו החל לעשות זאת. זה קרה לפני כארבע שנים, ב—2010, כשבניון הוציא את השיר "אני אחיך", שנתפש כביקורת על השמאל וכלל משפטים כמו "אני שומר לך על הזהות/ אני מגן לך על הילדים/ אני מוסר את נפשי בשביל המשפחה שלך/ ואתה יורק לי בפנים/ אחרי שלא הצליחו להרוג אותי בחוץ/ אתה בא והורג אותי מבפנים".

מאז, כבר ארבע שנים, בניון לא מסתפק רק באולפן ההקלטות או בבמות הפיזיות. יש לו במה נוספת, מרכזית לא פחות, שמעליה הוא מתקשר ישירות עם המעריצים: עמוד הפייסבוק שלו. אלא ששם, בעמוד הפייסבוק, המופע הוא אחר. שם בניון מציג שירים שלא ימצאו את דרכם לאלבומיו, גם לא לעמוד היוטיוב הרשמי של הלייבל שלו, "נבל העשור". "היום שאחרי", למשל, שבניון העלה לעמוד לאחר מציאת גופותיהם של שלושת הנערים החטופים, או "בדרך לשם", שהזמר הקדיש לחיילי צה"ל, וגם "דם יהודי", שהעלה בשבוע שעבר, לאחר רצח המתפללים בבית הכנסת בירושלים, ובו הוא שואל: "עד מתי... עוד יתומים מוכים, עוד אלמנות בוכות... שוב השטן פוצח במחולות".

ועם זאת, נדמה כי השיר "אחמד אוהב ישראל" — שהזמר פירסם בעמוד הפייסבוק שלו שלשום — לא רק הצליח להסעיר אפילו את גולשי העמוד המורגלים ביצירותיו השנויות במחלוקת. הוא גם חצה איזשהו קו, גבול. השיר, המתאר סטודנט ערבי שמגדיר את עצמו כ"חלאה כפוית טובה" ומחכה לרגע שבו יהרוג יהודי, זכה ליותר מ—60 אלף צפיות בתוך קצת יותר מיממה; הפוסט עורר דיון סוער ומפותל עם יותר מ–100 אלף עוקבים. הוא שותף והופץ על ידי גולשים כמה מאות פעמים - ולצד תגובות תומכות רבות היו גם לא מעט מגיבים שהאשימו את בניון בהסתה לגזענות ואיימו בהגשת תלונות למשטרה.

בתוכנית "עושים צהריים" בגלי צה"ל אתמול, בהנחייתה של יעל דן, הוצגו דברים אלה לבניון בשיחת טלפון. אורחה של דן, פרופ' מרדכי קרמניצר, אמר כי השיר עשוי להוביל להאשמת הזמר בהסתה לגזענות. זה האחרון הגיב בכעס. הוא התפרץ על המנחה ועל אורחה ובטרם ניתק את שיחת הטלפון הטיח בו: "לפי שיטתך, אתה רוצח בעצמך כי מה שאמרת עכשיו זו הסתה נגדי. שתדע שלפה שלך יש תוצאות ואת הלוקשים שלך אני לא אוכל". כשניסתה דן לרסן את דבריו של בניון, שאל הזמר: "אם מחר מישהו קרוב למקום מגורי ירצח בני אדם את לוקחת אחריות על הדם? מספיק עם הצביעות, יש לי השראה על ידי מקרי הרצח האחרונים. אתם רוצחים לא פחות קטנים בעצמכם ובגלל הפיות שלכם אנשים רוצחים — תתביישו לכם!"

צילום: דודו בכר

לאחר העימות בגלי צה"ל העלו מנהלי העמוד של בניון הבהרה: "מסר מעמיר: למען הסר כל ספק, השיר מאתמול, 'אחמד אוהב ישראל', נועד להביע תחושות בלבד, ולא קורא לאלימות כלשהי כלפי שום אדם. אנו נגד אלימות באופן מוחלט, ואילו היינו אלימים, לא היינו שרים שירים כואבים שבוקעים היישר מהלב. לכל המזדעזעים — אני מציע שלפני הכל תזדעזעו ותחששו מהטרור שמשתולל במדינה. תזדעזעו קודם מיהודים נרצחים עם טליתות מוכתמות מדם. מאזרחים שנדרסים על ידי חיות אדם. ממחבלים שיורים על תושבי הדרום מתוך בתי ספר ובתי חולים. יש דברים הרבה יותר מזעזעים משיר שביטא כאב וחשש ותו לא". בתגובות לסטטוס הזה היו גם מגיבים שכתבו לו "עמיר אל תתנצל זאת הטעות הכי נפוצה במדינה" ו"על מה יש להתנצל? רוב העם מרגיש כמוך!".

"בשיר יש תוכן גזעני ברור", מסביר מנגד קרמניצר, מומחה למשפטים וסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, "משום שהוא מציג את אחמד בתור אבטיפוס של הערבי, אדם בוגדני כפוי טובה שנהנה מהמדינה ובכל הזדמנות שנקרית לפניו הורג את אזרחיה היהודים. הסתה לגזענות מאופיינת בכך שמי שמפרסם את מה שהוא מפרסם עושה זאת מתוך כוונה להסית לגזענות. וכאשר מתארים את הערבים באופן כזה מזמינים כלפיהם גילויים כמו איבה ועוינות. כך, מתוך אותה תפישת עולם – שכל ערבי הוא רוצח בפוטנציה – פעל ראש עיריית אשקלון, שביקש להרחיק את הפועלים הערבים. על פי השיטה הזו ערבים צריכים להיות מורחקים מכל מקום כדי להגן על עצמנו מהבוגדנות הרצחנית שלהם".

פרופסור מרדכי קרמניצרצילום: אליהו הרשקוביץ
no context, index is23

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) השתמש במלים בוטות יותר. "כאזרח ערבי ישראלי, השיר הזה מתייחס אלי ואל כל החברה הערבית בישראל ומתאר אותה כרוצחת. מלות השיר מהוות הסתה פרועה ומתירות את דמי ואת דם כל אזרחי ישראל הערבים", הוא כתב במכתב למפכ"ל המשטרה, רנ"צ יוחנן דנינו, "ועל כן אני פונה אליך בדרישה לפתוח בחקירה מיידית נגד בניון, בגין הסתה נגד הציבור הערבי בישראל".

"יש מפקד ששמו ראש הממשלה בנימין נתניהו וכולם הולכים לפי רוח המפקד", אומר עתה פריג' ל"הארץ". "עכשיו נולד לנו כוכב גזען חדש בשם עמיר בניון, וצר לי מאוד שהוא זמר במיינסטרים הישראלי עם שיר כזה פוגעני וגזעני. זו הסתה שאין מלים לתאר. אנשים התחילו להתחרות ביניהם איך לבטא ואיך לתרגם את תחושת הדה־הומניזציה של הערבים במדינה, וזה גולש למקומות מאוד מסוכנים כמו התרבות. זו שאמורה להיות מאחדת ומשקפת את האנושיות. לכן שלחתי מכתב לדנינו ואגיש באופן אישי תלונה על הסתה".

אמל מורקוס, זמרת, שחקנית, מנחה ועורכת ברדיו האזורי א־שאמס, חולקת אתו את תחושותיו. "יש פתגם חשוב: 'מוזיקה היא שטן של המלאכים'. כנראה הוא אינו שייך לקטגוריה הזו", היא אומרת. "עמיר בניון, שנושא שם ערבי מלא — אם זה עמיר, "נסיך", או בניון, "שיש לו עיניים" — שמסלסל בקולו ומנסה להגיע לרבעי טונים כמו זמרים ערבים, מנסה עכשיו לשיר מהנשמה שיר שכולו שנאה וגזענות. שכולו רוע. אני מתפלאת עליו שהוא קורא לעצמו אמן וזמר. יש פתגם אחר שאומר, 'אמנות נועדה להרגיע את הרעש או להרעיש את השקט'. זאת אומרת, כן מחאה, אבל המחאה שאני גדלתי עליה בביתי הפלסטיני שבכפר יאסיף היא לשיר למען האדם ללא קשר לשייכותו הדתית, העדתית או המינית. אני גדלתי על ערכים אחרים מעמיר בניון ואני גאה שגדלתי לכבד את האדם, לכבד את הטבע, להיות נאמנה לקולן של כל האומות המוחלשות: אם זה נשים מוכות, ילדים, עניים או עם שנמצא תחת כיבוש.

חבר הכנסת עיסאווי פריג'צילום: אורן נחשון

"לא הופתעתי מקולו של עמיר כי אני שומעת את זה בכנסת בלי מנגינה", אומרת גם היא. "אני שומעת את זה בנאומים של ראש הממשלה, בנאומים של שר החוץ ובכל האבנים והבקבוקים שנזרקו עלינו בהפגנות השלום בתקופת מלחמת עזה. את השיר של עמיר ראיתי בשנאה של היהודים שעמדו מולי בחיפה וזרקו אבן גדולה על הבת שלי. ממשלת ישראל מובילה אותנו לתהום ואת הישראלים והפלסטינים לחושך. אני אופטימית דווקא מהטוקבקים של ישראלים נאורים אצל עמיר, שאמרו שזה שיר גזעני. חשוב לי לציין שאני אתנגד גם לזמר ערבי שישיר שיר דומה נגד יהודי".

אחת המגיבות האלו שיכולות לעודד את מורקוס היא הפעילה החברתית אורלי נוי, בעבר חברה במסגרות כמו קואליציית נשים לשלום והקשת הדמוקרטית המזרחית. "במציאות הישראלית נורא קשה להצביע על הגבול", עונה נוי כשהיא נשאלת אם נחצה כאן גבול. "לא נשאר פה לא קו אדום ולא גבול של מוסר או אנושיות בסיסית, אבל אפילו בתוך הסחי הגזעני הישראלי הבסיסי בניון ירד לעומק חדש של ביבים. אותי, כאשה בעלת תודעה מזרחית, זה מצער באופן מיוחד. כמי שקולו מחזיק חלק גדול מהתרבות שלי, עמיר בניון ואני נמצאים באותה סירה, באותו סל, באותו מרחב. אבל דווקא משום כך יש איזושהי אחריות או סולידריות מזרחית. בדיוק כמו שאני אעמוד לצדו אם יתגזענו עליו על מזרחיותו, ככה עכשיו אני מזועזעת מדעותיו".

כיצד הקהל של בניון מקבל את דבריו?

נוי: "שלשום הפיצו קטע ביוטיוב מתוך התוכנית של חיים הכט, עם סצינה שבה בחור או בחורה ערבים צעירים נכנסים לפיצוצייה. המוכר, שהוא שחקן, אומר שהוא לא מוכן למכור לערבים, והקונים המזדמנים שמסביב מגיבים. רוב הקונים המזרחיים שמתועדים שם מזדעזעים ויוצאים להגנתם של השניים. אבל אצל הקהל של עמיר בניון כאילו לא שומעים את הקול הזה. איפה הקהל הזה עכשיו? מי הקהל שלו? אני נכנסת לעמוד הבית של עמיר בניון ותגובות הצהלה עולות על גדותיהן".

עמיר בניון סירב להגיב לכתבה.

השתתף בהכנת הכתבה: ניר חסון

no context, index is35

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ