בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעז שרעבי והפילהרמונית: זמר גדול, תזמורת נהדרת, הופעה פושרת

התקווה שהמפגש בין שרעבי לפילהרמונית יניב הופעה בלתי נשכחת התבדתה. התזמורת ניגנה כאילו עומד לפניה זמר אדיר בשיאו, וביותר מדי שירים היא האפילה עליו ולא איפשרה ליהנות מזמר אדיר שהשליטה שלו באמנותו התרופפה מעט

8תגובות

לפני שבע שנים, כשהיה בן 60, גיל שבו רק מוזיקאים יחידי סגולה מצליחים להוציא מעצמם שירים שנכנסים אל הקאנון, הוציא בעז שרעבי את אחד השירים הישראליים היפים של העשור האחרון. "אם את עדיין אוהבת אותי" היה שיר נפלא בזכות הלחן המעולה שלו, בזכות ההגשה הקורעת של שרעבי, ולא פחות חשוב: בגלל העיבוד התזמורתי הנהדר. ומאז, כבר שבע שנים, מחכים אוהדיו של שרעבי לשמוע את השיר הזה בהופעה חיה בעיבוד שיהדהד את הפאר של ההקלטה. זה לא יכול לקרות בהופעות הרגילות של הזמר, שבהן הוא מופיע עם הרכב קטן. זה גם לא קורה בפסטיבלים כאלה או אחרים. בשום קונסטלציה אין תקציב להעלות על הבמה עשרות נגני כלי מיתר ונשיפה. חוץ מאשר בקונסטלציה הפילהרמונית.

אתמול בהיכל התרבות, כששרעבי שר את "אם את עדיין אוהבת אותי" (או בשמו העממי: אביא לך אבנים מהירח), ישבו מאחוריו עשרות קשתנים, נשפנים ומקישנים, נגני התזמורת הפילהרמונית, בניצוחו של רפי קדישזון. האם הגרסה החיה היתה יפה כמו זו המוקלטת? כמעט, וזה היה הרבה מאוד. היו עוד שלושה־ארבעה שירים בהופעה הזאת (ובעיקר "לתת" ו"משאלה") שבהם התזמורת וקולו של שרעבי רקמו דואט שהחמיא לזמר ולשירים שלו והסב לנו, אוהביו של שרעבי, עונג לא מבוטל.

אבל התקווה שהמפגש בין שרעבי לפילהרמונית יניב הופעה בלתי נשכחת התבדתה. אפילו לא קרוב. זמר גדול, תזמורת נהדרת, הופעה פושרת – זאת היתה המשוואה של ההופעה כמכלול. אילו שרעבי היה בשיא כוחו הווקאלי, ייתכן שהכל היה נשמע אחרת. אבל אף על פי שהצבע הקולי החד־פעמי שלו עדיין שם, והדבר הזה שהופך אותו לבעז שרעבי עדיין שם, כבר אין לו הכוח והשליטה והדיוק שהיו לו בעבר. וזה בסדר גמור. זכותו המלאה. העניין הוא שהתזמורת ניגנה כאילו עומד לפניה זמר אדיר בשיאו, וביותר מדי שירים היא האפילה עליו ולא איפשרה ליהנות מזמר אדיר שהשליטה שלו באמנותו מעט התרופפה. יכול להיות יופי פגיע בסיטואציה הזאת, אבל הוא כמעט לא בא לביטוי. או שכך זה לפחות נשמע מהשורה השלישית. אולי בשורות יותר מרוחקות היה באלאנס יותר טוב בין שרעבי לתזמורת.

גם הצורה שבה הונדסה ההופעה היתה לקויה. כשהתזמורת ירדה אחרי חצי שעה של הופעה, שרעבי נותר עם הלהקה שלו, שהיתה ממוקמת מאחור, בערך עשרים מטר מאחוריו. זה היה ממש מגוחך. בנוסף לכך, היו כמה שירים שכל קשר בינם לבין ביצוע תזמורתי היה מקרי ביותר, והיה מאכזב מאוד להיווכח ששיר כזה, "היה חזק" (הכל תלוי בך חבר), נבחר להיות השיר האחרון לפני ההדרן. איזה אנטי־קליימס. בהדרן, אגב, שרעבי שר נהדר את "אל תעזבי", אבל רק עם הלהקה. נגני הפילהרמונית ישבו מובטלים ונראו מבסוטים מאוד. בצדק. זה היה ביצוע יותר מוצלח מרוב השירים שבהם התזמורת ניגנה.

בעז שרעבי והתזמורת הפילהרמונית. היכל התרבות בתל אביב

דודו בכר

 

.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו