שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ביורק יוצאת נגד ייחוס הצלחתה לגברים

עם הופעת תקליטה החדש התלוננה הזמרת על שנלקח ממנה הקרדיט להפקתו. היא השוותה עצמה לקניה וסט, שגם כשעבד עם המפיקים הטובים ביותר אף אחד לא פיקפק שהיצירה היא שלו

דפנה ארד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עטיפת vאלבום ביורקצילום: ללא קרדיט
דפנה ארד

אלבומה החדש של ביורק, "Vulnicura", הושק בחטף בשבוע שעבר. בתחילת החודש הודיעה הזמרת האיסלנדית שהוא ייצא במארס, לצד תערוכה רטרוספקטיבית של עבודותיה במוזיאון לאמנות מודרנית (MoMa) בניו יורק, וצאתו לאור של הספר "Björk: Archives". ימים ספורים לאחר ההכרזה, השירים דלפו לרשת, וכתגובה הוחלט להוציאם באופן רשמי ל-itunes.

בשנים האחרונות יצירתה של ביורק התרחקה למחוזות אוניברסליים יותר, מרוחקים, טכנולוגיים, ביולוגיים, ואמנותיים עד מאוד. האלבום החדש הוא אינטימי, בעל אופי סינגר־סונגרייטרי, ומתאר בצורה רגשית־כרונולוגית את שברון הלב הטוטאלי שנגרם לביורק בעקבות פרידתה מבן זוגה ואבי בתה, האמן מתיו ברני. זהו המשך עצוב לאלבומה האינטימי "Vespertine" משנת 2001 שעסק באהבתם הטרייה ומלאת התשוקה. בראיון לג'סיקה הופר מ"פיצ'פורק" שחררה האמנית בת ה-49 קריאת קרב כנגד הסקסיזם בתעשיית המוזיקה, וביקשה לקבל בחזרה את הקרדיט שנגזל ממנה בשנים ארוכות של יצירה. בין פרצי בכי לצחוק, היא תיארה את יצירתה כ"אלבום מוזר. הכי כואב שאי פעם הקלטתי, והכי מלא בקסם".

בדיווחים הראשוניים על האלבום, נכתב משום מה שהמפיק הוונצואלי הצעיר, אלחנדרו גרסי (ארקה), הפיק אותו. ביורק כעסה לקרוא שוב שהקרדיט שוב ניטל ממנה. בראיון ל"פיצ'פורק", סיפרה על תהליך העבודה על האלבום, שהיה כשל מורה ותלמיד מסור, והדגישה שהם הפיקו את האלבום בצוותא, שילוב של 30 שנות ניסיון מצידה, ורעננות של מפיק מתחיל.

היא התלוננה על כך שהקרדיט נגזל ממנה גם בהזדמנויות קודמות וסיפרה ששקלה להוציא לאור טבלה שתבהיר מי היה אחראי על מה באלבומיה הקודמים, אך פחדה להישמע פתטית ומתגוננת. היא השוותה את היחס המזלזל שהיא מקבלת מהעיתונות, ליחס המועדף לו זוכה קניה וסט, שעל אף שעבד עם המפיקים הטובים ביותר על אלבומו, אף אחד לא פקפק בכך שהוא כולו יצירה שלו.

לדבריה, היא אחראית על לפחות 80 אחוזים מעבודת הכתיבה של אלבומיה, ויוצרת מארגי ביטים סבוכים בעצמה לפני שהיא פונה לשיתופי פעולה מוזיקליים עם מפיקים, נגנים וטכנאים: "אבל בהופעה, בגלל שיש עוד אנשים על הבמה שמנגנים את הביטים, זה נראה כאילו אני רק זמרת... זה קרב אינסופי... אני מרגישה את הגל הפמיניסטי הרביעי באוויר אז אולי זה זמן טוב לפתוח את תיבת פנדורה הזאת".

"אני רוצה לתמוך בנשים בגילאי ה-20 ולומר להן: 'אתן לא מדמיינות דברים. זה קשה. כל מה שגבר אומר פעם אחת אתן צריכות להגיד חמש פעמים'. אני אשמה בדבר אחד: במשך עשר שנים הייתי האשה היחידה בלהקה שכולם בה היו גברים, וכדי שרעיונות שלי יתקבלו למדתי שהדרך הכי יעילה היא לגרום לבנים לחשוב שהרעיון היה שלהם. הצטיינתי בתרגיל הזה, מבלי לתת עליו את הדעת. לא היה לי אגו, זה לא דבר שהטריד אותי. רק רציתי שהיצירה תהיה טובה... זו היתה הדרך היחידה לגרום לדברים לקרות. נאלצתי לשחק אותה טיפשונת, ולהשקיע פי חמישה בכל רעיון על מנת שהוא יתקבל ויתממש".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ