התאומות דיאס עושות ספיריטואלים מודרניים

ליסה-קאינדה ונעמי, תאומות בנות 20, הן צרפתיות קובניות ששרות באנגלית ובשפת היורובה, וגם בנותיו של אנגה דיאס, הפרקשוניסט המנוח של "בואנה ויסטה קלאב". האלבום שלהן הוא אחד הדברים המרעננים באינדי-פופ

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
התאומות דיאסצילום: Flavien Prioreau

הן שתי תאומות בנות עשרים, צרפתיות־קובניות ששרות באנגלית ובשפת היורובה האפריקאית. ליסה־קאינדה דיאס מלחינה ומנגנת בפסנתר, נעמי דיאס מנגנת בכלי ההקשה הספרדי קחון. קוראים להן "Ibeyi" – כמו אתר המכירות באינטרנט, אבל עם משיכה של הי' האחרונה. ביורובה פירוש השם הוא "תאומות". אבא שלהן, אנגה דיאס, היה הפרקשניסט של "בואנה ויסטה קלאב" (הוא מת כשהיו בנות 11).

בשנה האחרונה הן התחילו לשחרר שירים שמשלבים סול, אלקטרוניקה ומקצבים אפרו־קובניים, והחודש יצא אלבום הבכורה שלהן ב-XL, חברת התקליטים העירנית ביותר באנגליה, שגילתה לפני כמה שנים בחורה בת 19 בשם אדל. האחיות דיאס לא עשויות מהחומר של סנסציה שוברת קופות, אבל האלבום שלהן הוא אחד הדברים המרעננים כרגע על מדף האינדי־פופ הרב־תרבותי.


הן לא ניגנו כשאביהן היה בחיים, וכשנשאלו בראיון איזו השפעה היתה לו על המוזיקה שלהן עשו עם היד תנועה של 0. אבל יום אחרי מותו נעמי התחילה לנגן בקחון, כלי שהאב גילה זמן קצר לפני שמת. את הנוכחות של תרבות היורובה במוזיקה שלהן הן זוקפות לזכות אמן, שהיתה שרה להן בילדותן שירים עתיקים שעבדים מניגריה ובנין הביאו אתם לקובה. הן מושפעות גם ממוזיקה שחורה אמריקאית ומכנות את השירים שלהן "ספיריטואלים מודרניים".

לכל אחת מהתאומות יש אישיות שונה בתכלית, או כך לפחות עולה מהראיונות אתן. ליסה קאינדה היא המופנמת, שיושבת ליד הפסנתר ושואבת השראה מזמרות סול, ואילו נעמי היא המוחצנת שמביאה למוזיקה של "איביי" צלילים עכשוויים של אלקטרוניקה אורבנית. לצד התנופה הקצבית והרעננות של גילן הצעיר, יש במוזיקה של האחיות גם לא מעט עצב. לא רק את אביהן הן איבדו, אלא גם את אחותן הגדולה, שמתה לפני שנתיים. "זאת הסיבה שאני אוהבת שירים", אמרה ליסה קאינדה. "הם מאפשרים לך לחוות את הכאב שוב, אבל לנצח".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ