הפרסומאי הדר גולדמן רכש את הבית שבו התאבד איאן קרטיס

גולדמן, שהעריץ את קרטיס ולהקתו "ג'וי דיוויז'ן", שילם לדבריו 190 אלף ליש"ט בעבור הבית, שנמצא ליד מנצ'סטר. הוא מקווה להחזיר את הבית לעיצוב שלו בתקופה שקרטיס חי בו

איתי שטרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איאן קרטיס סולן להקת ג'וי דיוויז/ן
איאן קרטיס בהופעה

השבוע מלאו 35 שנה למותו של איאן קרטיס, סולן להקת "ג'וי דיוויז'ן", שהתאבד בביתו בעקבות דיכאון קליני ממושך שסבל ממנו. הבית שבו התאבד כיכב השבוע בכותרות עיתוני בריטניה בשל העובדה שנרכש על ידי הפרסמואי הישראלי הדר גולדמן. הבית, שנמצא בעיירה מקלספילד הסמוכה למנצ'סטר, הוצע באחרונה למכירה על ידי סוכנות נדל"ן מקומית.

בעת נסיעה במכוניתו לפני כחודש האזין גולדמן לרדיו ושמע שיר של להקת "ג'וי דיוויז'ן" שבסופו ציינה השדרנית כי ביתו של קרטיס הוצע למכירה וכי מעריצים רבים מבקשים לייצר קמפיין גיוס המונים כדי לרוכשו ולהופכו למוזיאון. גולדמן שמע את הדברים ונדרך. כששב הביתה החל לחפש מידע ושלח אי־מיילים שכללו הצעות לרכישת הנכס. לאחר שלא זכה למענה במשך כמה ימים מצד גורמי התיווך התקשר לחברו משכבר, ג'ף שפירו, שעמו הקים בשנות ה–80 את להקת "סיאם". שפירו, שמתגורר בלונדון, פנה לאחיו, יורם שפירו, עורך דין העוסק בנדל"ן בבירה הבריטית. יחד הצליחו גולדמן ושפירו לערער על ההחלטה שנמסרה להם כי הנכס נמכר זה מכבר. בירור מעמיק יותר העלה כי החוזה עדיין לא נחתם וכך נפרצה הדלת לעסקה. גולדמן שילם, לדבריו, 190 אלף ליש"ט, כפול מההצעה הקודמת שהוגשה.

בהיותו איש פרסום רב פעלים, גולדמן מכיר היטב את שוק התקשורת וגם החשיפה הציבורית אינה זרה לו, אך בכל זאת הופתע מההדים הרבים שעוררה הרכישה הנוכחית. "זו הפעם הראשונה בחיים שלי שלא צפיתי משהו שהולך להתפוצץ בצורה כזו", אמר. "אני מקבל אי־מיילים והודעות בפייסבוק מאנשים שמעולם לא פגשתי עם כל כך הרבה רעיונות יפים וטובים בנוגע לדרך שבה כדאי יהיה לתפעל את המקום. כולם מודים ושמחים על הרכישה".

גולדמן מספר כי "בגיל 16, כשהייתי עוד נער בבאר שבע, הערצתי את קרטיס". גם להקת "סיאם" הושפעה עמוקות מ"ג'וי דיוויז'ן". לדבריו, "זה לא כמו 'נירוונה', שהיתה להקה יציבה ואחרי שקורט קוביין מת, החברים שבה המשיכו להצליח. 'ג'וי דיוויז'ן' היתה להקה שהשפיעה בעיקר על מוזיקאים, מפיקים ואנשי סאונד. גם היום יש להקות של ילדים בני 22 שאומרים שזו הלהקה שהכי השפיעה עליהם".

כשהוא נשאל מה תוכניותיו לעתיד הבית, שהופשט זה מכבר מחפציו האישיים של קרטיס ומשפחתו, הוא משיב: "כרגע אני צריך עוד לעכל את הדבר אבל מה שאנחנו נעשה זה מעין 'חשיבה קבוצתית' עם המעריצים, בשאיפה שנוכל להחזיר את הבית לעיצוב שלו בתקופה שקרטיס היה גר בו. צריך לרכוש מחדש כל מיני דברים שאנשים מכרו באי־ביי. כבר פנו אלינו משרדי אדריכלות יוקרתיים בלונדון שהציעו לשפץ את המקום ולהופכו למוזיאון, אבל עוד לא היתה בחירה בשום משרד או תוכנית. אנחנו נשים דגש גם על ההיבט הפיזי של הבית וגם על החוויה האינטרנטית, בעבור כל אלו שלא יוכלו להגיע לעיירה המרוחקת".

הדר גולדמן, 2006צילום: אייל טואג

מי שהגיב לרכישת ביתו של קרטיס ברוח פחות חיובית היה חברו ללהקה, ברנרד סאמנר, שאמר כי הפיכת הבית של קרטיס למוזיאון יכולה להתפרש כתמיכה בהתאבדות. "זכותו להגיד מה שהוא רוצה", אומר גולדמן בתגובה, "אני חושב שההפך הוא הנכון. אנחנו לוקחים משם את החיים ולא את המוות. אנחנו נחזיר את הבית הזה לאיך שהוא היה נראה כשקרטיס ואשתו גרו בו".

אין זו הפעם הראשונה שגולדמן מעורר הדים בשל רכישות המעידות על חיבתו העמוקה למוזיקה. לפני כמה שנים קנה פסנתר עתיק במיוחד שהיה שייך לליאופולד מוצרט, אביו של המלחין הדגול, ועליו החל מוצרט הצעיר לנגן בתחילת דרכו. את הפסנתר העביר גודלמן לשיפוץ בווינה שנמשך שנה וחצי וכיום הוא עומד בביתו. לדבריו, הוא מפיק את הצלילים היפים ביותר ששמע בחייו. "זה לא שפיתחתי איזה הרגל אוליגרכי כזה או אחר", אומר גולדמן. "מוזיקה קלאסית היתה מרכזית מאוד בילדות שלי ואת הרכישה הזאת מצאתי בסותביס במקריות גמורה". הוא מוסיף כי כשם שהשקיע בשיפוץ הפסנתר, ישקיע כעת גם בפרויקט החדש.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ