איתי שטרן
איתי שטרן
מימין: מלכת הדראג נונה שאלאנט. קונצ'יטות באוויטהצילום: שחר חזקלביץ
איתי שטרן
איתי שטרן

"חג שמח" הייתה הברכה הוויראלית ביותר בחלל ה"אוויטה". הפאב הגאה הוותיק ביותר בתל אביב, שמקיים מזה עשור חגיגות אירוויזיון שבועיות, אירח את הבאים לחג שכולו "גולדן בויז" וקונצ'יטות מזוקנות. עוגות הגבינה וקינוחי הלקטוז נזנחו לטובת מלך אחד ויחיד ושמו נדב גדג'. העובדה שישראל עלתה לגמר זו הפעם הראשונה מזה 5 שנים היתה הזדמנות פז לפיזור תקוות שווא ואוויר חם. גם התיירים שפקדו את המקום, והיו לא מעט מהם, הבטיחו כי יצביעו לגדג' במעין פטריוטיות ישראלית מעוררת השתאות. רק יאן הנורבגי ציין כי ינצל את כרטיס הסים המקומי שלו כדי להצביע לזוג השמאלצי שייצג את ארצו.

שני שירים אל תוך התחרות, והקהל מאזן נשימה לקראת עלייתו של גדג'. סרטון קצר מציג את תל אביב והופ: מתחילים. הקהל דומם. מחפש זיוף הכי קטן, בודק דופק, מאשר שהכול במקום. דקה מאוחר יותר, גדג' כבר בפזמון, הבמה לוהטת באש ותמרות עשן והאוויטה בשגעת מוחלטת. מחיאות הכפיים מרעידות את קירות הזכוכית ואפילו הבאסים הרועמים נעלמים בתוך התשואות הרמות. הסכמה גורפת מהקהל קובעת כי הביצוע היה מוצלח למדי. גם באיצטדיון הווינאי מפרגנים לגדג' על הופעה מרשימה.

לידי עומד זוג שקובע כי החומרים שגדג' הביא איתו אולי לא היו משוכללים מספיק אבל ללא ספק הרימו את הטון והגבירו את הווליום. בשנה שבה בלדות מתקתקות רדפו אחת את השנייה כמו במירוץ מכוניות שמתודלקות בסילאן, גדג' הביא איתו איזו רעננות שתהפוך את השיר ללהיט מועדונים יעיל. נראה שקהל הגייז, זה שלמעשה מבעיר את אדי הדלק עליה נוסעת התחרות הזו מזה שישה עשורים, יידע לחבק את "גולדן בוי" ולהפוך אותו לרכיב חובה בפלייליסט של קיץ 2015.

אגודת חובבי האירוויזיון שהרימה את ערב הצפייה יושבת בסמוך למסך ומקשיבה בקשב רב. כל שיר שמתחיל מביא איתו זמזום של המלים כולן. מיטיבי הלכת מכירים גם את הכוריאוגרפיה לאשורה. כשאני שואל אחד מהם איך מתכוננים לתחרות שמתפרשת על יבשת שלמה – 27 מדינות, 40 אם כוללים את חצאי הגמר – התשובה לא מאחרת לבוא: "אנחנו רואים את כל הגמרים של כל המדינות. עוקבים אחרי זה משהו כמו חצי שנה, כל שנה". או במלים אחרות: נמצאו המקבילות הגאות לחובבי "סטאר טרק". הם לא פחות רציניים, הם פשוט מעדיפים את הגיבורים שלהם כדיוות גדולות עם זקן.

שבעה שירים מאוחר יותר עולה נציג שוודיה, שעל פי כל רשימות ההימורים אמור להפוך לזוכה הגדול של הערב. הקהל באוויטה מפרגן למאנס זלמרלוב שמביא אותה בשיר שכמו נחטף ממוחו הקודח של אביצ'י. עבודת הווידאו המושקעת, המראה המצודד והקצביות של השיר מרימות אותו גבוה גבוה, אל ראש מצעד הסיכויים. למעשה, כבר בסיומו של הביצוע די ברור שאפשר לסגור את הבסטה. רק שתי בחורות שוודיות שליוו הנה את פטריק, בחור משוטקהולם שלומד עברית בתל אביב, לא מתרשמות. "הוא אמנם נורא חתיך", הן מודות, "אבל הוא גם מכור לסקס ואפילו שכב עם המטפלת שלו".

בעיה קצת יותר חמורה שמתבררת במהלך הערב קובעת כי זלמרלוב הוא בעצם הומופוב. באחד הראיונות שהעניק בעבר פלט כי "זה לא לגמרי טבעי שגבר אחד ירצה לשכב עם גבר אחר". רגע לאחר שהתעשת, התחיל להתנצל ומאז התנצל שוב ושוב ושוב. ככל הנראה, רבים מבני הקהילה סלחו לו על האמירה המטופשת, שכן בלעדי אותה מחילה לא היה מסיים את הערב עם הגביע הקדוש.

כך או כך, כשמגיע שלב ההצבעות ומתברר כי המתחרה המרכזית של שוודיה על כס הניצחון היא רוסיה, מתחדד הקונפליקט ועולה השאלה: מי בעצם עדיפה? מדינה עם מנהיג הומופוב שאסר על כל סממן גאה כשאירח במוסקבה את אירוויזיון 2008 או זמר שמתיימר לייצג מדינה נאורה עם עבר אירוויזיוני מפואר שסיפק התבטאויות מטומטמות. אם לשפוט על פי התשואות הרמות שעלו בכל פעם ששוודיה ייצרה פער על פני רוסיה, הרי שהקהל הישראלי העדיף במובהק את שטוקהולם על פני מוסקבה כמארחת אירוויזיון 2016.

והיו גם הנקודות לישראל, שחולקו במשורה אך הביאו את גדג' לעשירייה הפותחת, הישג שלא נרשם זה שבע שנים. נקודות שפל נרשמו בחלוקה מגרמניה וצרפת שהרגילו אותנו לחלוקה נדיבה בהרבה, אך מלבדן היה נראה שמרבית מדינות היבשת ביקשו לפרגן לחפלה שגדג' הביא אל הבמה. אפילו קריאות ה"אנטישמים" לא עלו הפעם בקלות יתרה, מתוך הבנה שיש הפסדים צורבים בהרבה. כמו זה של המדינה המארחת שנותרה עם אפס נקודות בסוף הערב.

ויש, כמו תמיד, את חכמי הבדיעבד. אלו שקובעים כי ישראל מחלטרת עצמה למוות מדי שנה עם מתמודדים שלא יודעים לתפוס במה. ממבט חטוף שהעניקה מצלמת הרחף על הקהל לאחר כל ביצוע, נראה שגדג' הצליח לחמוק בגאון מהאשמה הזו. הוא באמת נתן את כל כולו ולקח את השיר לגבהים שייעדה לו התחרות. כל שנותר הוא לארגן איזה טייק מוצלח במיוחד של דיוויד גואטה או עופר ניסים לשנה הבאה, לשגר ולשכוח. על פי בחירת הצופים, זה לגמרי אמור להספיק.

הקהל באוויטה צופה בגמר האירוויזיוןצילום: שחר חזקלביץ
צילום: איתי שטרן
צילום: שחר חזקלביץ
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ