שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

סוד הקסם של "ואן ריפבליק"

מאות מיליוני צפיות ביוטיוב, וסולן שכותב להיטים לכל כוכבי הפופ הגדולים — מה סוד הצלחתה של להקת "ואן ריפבליק" שתופיע מחר בפארק הירקון?

איתי שטרן
איתי שטרן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"ואן ריפבליק" בהופעה במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, בחודש שעברצילום: רויטרס
איתי שטרן
איתי שטרן

לא פחות מ-805 מיליון צפיות: זהו הנתון הבלתי נתפש של השיר "Counting Stars" של להקת "ואן ריפבליק" ביוטיוב. לטובת הפרופורציה: גם אם מחברים את הצפיות של שני זוכי הגראמי בשנתיים האחרונות לשיר הטוב של השנה ("Stay With Me" של סאם סמית' ו־"Royals" של לורד) מגיעים ל–802 מיליון צפיות. לכאורה, מדובר בנתון שולי שמעיד בעיקר על להיט ענק ששבר את האינטרנט, אלא שבחינה מעמיקה יותר מעידה על כך שגם שירים אחרים של הלהקה (למשל "Apologize" ו־"Secrets") מובילים אותה אל דרך האיצטדיונים, שבה צעדו לפניה ענקיות הפופ־רוק דוגמת "יו־2", "קולדפליי", "מיוז", "סנואו פטרול" ואחרות.

"ואן ריפבליק", שתנסה למלא מחר את פארק הירקון, הוציאה עד כה שלושה אלבומים. גם בישראל השירים שלה נהפכו ללהיטי ענק וכבשו את גלגלצ כמו את הסניף המקומי של MTV. אלא שאת הדרך הארוכה, החלה הלהקה עוד בימי מייספייס של תחילת שנות האלפיים, אז זכתה להייפ רציני עם עשרות מיליוני האזנות. ההצלחה הכבירה ברשת לא נעלמה מעיניהם של קברניטי "קולומביה רקורדס" שהחתימו את החברים על חוזה. שיתוף הפעולה הזה לא עלה יפה והלהקה נאלצה למצוא לה בית אחר, חודשיים לפני שאלבומם הראשון עתיד היה לראות אור.

הנטישה הגדולה נהפכה לברכה ענקית לחברי הלהקה שזכו לשתף פעולה עם מפיק העל טימבלנד, שהחתים אותם בחברת התקליטים שלו "אינטרסקופ". בתמורה לחתימה הסכימו חברי הלהקה שטימברלנד ישלב באלבומו רימיקס ללהיט המייספייס שלהם "Apologize". זו היתה החלטה טובה שהביאה את חברי הלהקה לחשיפה בכל העולם.

ריאן טדר, סולן הלהקה ומי שכתב והלחין את מרבית להיטיה, גדל בבית נוצרי ונחשף למוזיקת גוספל בילדותו שבאוקלהומה. טדר היטיב להבין את הגרוב האדיר שמביאה אתה מקהלת הכנסיות. גם ההרמוניות המפעימות ששמע שם, אופסנו היטב בתאי הזיכרון. כשהתבגר, זנח טדר את עולם הגוספל לטובת שירי רוק נקיים יחסית. רק התמהיל שהביא לעולם את "Apologize", בלדת רוק קטנה ומסומפלת, עמוסת ביטים שחורים, גמלה את טדר ולהקתו מהגדרות הז'אנר הישנות והמוכרות. "ואן ריפלביק" נולדה למעשה כמעין יצור כלאיים שזיקק את הרגע בזמן שבו התרבות הפופולארית סגדה ללבן שנשמע שחור (איימי ויינהאוס ואדל הן דומאות בולטות לתופעה).

עם הזמן טדר הלך והתפתח לאחד מכותבי הלהיטים הגדולים בעולם. העובדה שהנפיק בזה אחר זה יהלומי פופ דוגמת "Halo" של ביונסה, "Has It Rumou" של אדל ו־"Bleeding Love" של ליאונה לואיס, מיצבה אותו כאמן פופ מהשורה הראשונה. גם מדונה, אלטון ג'ון, ג'ניפר לופז ורבים אחרים, נעזרו בשירותי ההלחנה וההפקה שלו. גם היום, כשהוא נודד עם להקתו בעולם, הוא חותך במסוק לאולפני הקלטות שונים כדי לעזור לאושיות הפופ הגדולות בעולם ללטש עוד להיט בדרך לפסגה.

"ואן ריפבליק" מעולם לא היתה להקה שהתחבבה על מבקרי המוזיקה. רבים מהם האשימו אותה ביצירת מוזיקה מתנחמדת, נגישה מדי, מלוטשת עד כדי הגזמה. גם העובדה שמשרדי פרסום הרבו להשתמש בשירים שלהם, לא עזרה למיצובם כלהקה חשובה ומוערכת. עם זאת, ניכר שטדר וחבריו ללהקה, ויתרו מזמן על ניסיון לנצח במלחמת הדימויים והם דוהרים בגאון מאיצטדיון אחד לאחר ומיבשת אחת לשנייה, כדי להזכיר לעולם שהם המותג המוזיקלי הכי מצליח בעולם כרגע. בתור להקה שהתחילה את דרכה כחבורת תיכוניסטים מחוצ'קנים מקולורדו, נראה שהם לגמרי מסתפקים בכך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ