שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"ואן ריפבליק" בתל אביב: ערב בפארק עם הלהקה שלא מתיימרת להתיימר

לא היו הפתעות בגזרת העיבודים, אבל להקת הפופ-רוק האמריקאית הוכיחה שהיא קראוד פליזרית ממעלה ראשונה. כבר בשיר השלישי הפגין הקהל התלהבות שהיתה מספקת אמנים אחרים גם בהדרן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

חצי דקה ראשונה. הקהל שואג, העשן מוזרם אל הבמה, קולו של ריאן טדר סולן להקת "ואן ריפבליק" מתערבל אל תוך סאונד הגיטרות ששוטף את הפארק. אבל טדר איננו. רק חצי שיר פנימה אל תוך אינטרו לא מוכר והוא מופיע, לקול שאגותיהם של 20 אלף צופים. "אתם הרבה יותר אנשים ממה שציפינו", הוא אומר. "אבל נראה לי שנסתדר עם זה".

"ואן ריפבליק" היא קראוד פליזרית ממעלה ראשונה. אין רגע דל בו היא מוותרת על תשומת הלב, על מחיאות הכפיים, על הרצון להרקיד. עד היום הוציאה בסך הכול שלושה אלבומים אבל אלו הכילו מספיק להיטים בכדי שכבר בשיר השלישי - "Secrets" - יצליחו לגרד מהקהל שיאי התלהבות שהיו מספקים אמנים אחרים גם בשלב ההדרן. בכלל, הקהל שהגיע אתמול (חמישי) בערב לפארק (והורכב מהמוני תיכוניסטים וההורים שלהם) עשה שיעורי בית ובא מוכן. אפילו הקהל הבורגני שהתאסף בגולדן רינג הפגין בקיאות מרשימה בשלבי הלהיטים.

וואן ריפבליק בהופעה, אתמולצילום: תומר אפלבאום

חזרה לבמה: טדר מתחייב בפני הצופים כי אלו הולכות להיות 90 הדקות הכי טובות של השנה שלהם. הוא מזהה בקהל הישראלי איזו נימה סחבקית וזה נענה לו בליווי צמוד של "Stop And Stare" שמתחיל עם גיטרה אקוסטית ומקבל את כל הנפח בפזמון. אין הפתעות גדולות באגף העיבודים. "ואן ריפבליק" הם בדיוק ההפך מאותה קופסת בונבוניירות של פורסט גאמפ: אתה פותח אותה ויודע בדיוק מה יש בפנים. העיבודים המוזיקליים שמרניים למדי, אך לא פולשים לגזרת התיעוש המוגזם. טדר אומנם מדלג בין אוקטבות באופן קצת יותר אקרובטי מאשר בגרסת האלבום, אבל שומר כל הזמן על גבולות גזרה ברורים.

שליש ראשון חולף: הלהקה תופסת את לשון הבמה ומורידה הילוך. רגע קטן ודי וירטואוזי של טדר על הפסנתר מוביל ל-"Apologize", השיר שייצר עבורם את מסלול ההמראה עליו הם טסים בשנים האחרונות. ברגע כזה אפשר להבחין כי טדר, שכתב והלחין כמה מהלהיטים הגדולים של העשור האחרון, הוא בעצם איש של קלידים. הביטים השחורים וההפקות המשוכללות של טימבלנד משתלבים מצוין עם הלחנים הקליטים שלו, אבל בסופו של יום, כשהוא יושב להלחין את שוברי המצעדים שלו, הוא עושה זאת על פסנתר. וגם הפעם זה עובד. הוא מצליח ליצור רגע אינטימי עם ים הקהל, ואז, באקט די מיותר, חותך לפזמון של "Stay With Me" של סאם סמית'. אחר כך הוא מתגלגל ל"בודפשט" של  ג'ורג' עזרא, מוכיח לקהל שיש לו כבוד לאמנים אחרים ששיחקו אותה בשנים האחרונות עם להיטי ענק.

ההפתעה הגדולה מגיעה כש"Counting Stars" - הלהיט העצום של הלהקה - מגיע איפשהו באמצע המופע. יש שירים ששמורים להדרנים, אולם ב"ואן ריפבליק" בטוחים מספיק ברפרטואר כדי לשגר את הפצצה הרבה לפני הסוף. בכדי לדגדג עוד קצת את בלוטות הסימפטיה של הקהל, מגיע "Good Life" שמושר לנוכח וידאו עם נופים משתנים של תל אביב: משוק הכרמל ועד ככר דיזינגוף דרך ככר השעון ודגל ישראל. סרטים קצרים על עיר קטנה שהצליחה לייבא אליה את אחת הלהקות המצליחות בעולם. לא עניין של מה בכך.

הראל סקעת במופע החימום, אתמול בפארק הירקוןצילום: תומר אפלבאום

"Anymore" מאפשר לפלצט של טדר ולסאונד המעט מנופח והאייטיזי שלו איזו תנופה מרשימה. לרגע אפשר לדמין איזה דואט בינו לשייניד אוקונור שהיה יכול לצאת נורא יפה. אחר כך כבר משיקים לסוף עם רצועות מנצחות כמו ""I live" ן-"Love Runs out" שסוגרות את הבסטה עם אנרגיות מסיבתיות.  בהדרן שולפת החבורה המהוקצעת  את "If I Lose Myself" ומבטיחה לקהל הופעה חוזרת כבר בסיבוב הבא.

"שמעתי שהיו כמה אמנים שביטלו את ההופעות שלהם כאן", אמר טדר רגע לפני שנעלם מהבמה. "אני חושב שזה חתיכת בולשיט. אנחנו אוהבים אנשים, אנשים טובים. ואתם כאלו". קשה להאשים את האמירה הזו בתחכום רב מדי, אך מצד שני "ואן ריפבליק" מעולם לא התיימרו להתיימר. לפעמים נדמה שרק על זה מגיעה להם האהבה שהורעפה עליהם הערב.

ההופעה של וואן ריפבליק בתל אביב, אתמולצילום: תומר אפלבאום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ