שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

פופקאן העביר את מועדון הבארבי לשעון ג'מייקה

פופקאן הוא זמר דאנסהול מהזן הרך. ובכל זאת אבל אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה רצפת העץ של מועדון רעדה בעוצמה רבה כל כך

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

מועדון הבארבי עבד אתמול לפי שעון ג'מייקה, שההפרש בינו לבין שעון ההופעות הרגיל הוא בערך שעתיים. מאז ששאול מזרחי, הבעלים של הבארבי, הקדים את שעת ההופעות במועדון, הלהקות עולות לנגן בסביבות עשר. כולם עומדים בזמנים – ממטאליסטים קשוחים ועד פולקיסטים רגישים. אבל לג'מייקה חוקים משלה. זמר הדאנסהול פופקאן נכנס לבארבי בסביבות 11 וחצי. הוא עלה לבמה אחרי חצות.

בהופעות לבנות יותר היתה פורצת מחאה, אבל אצל הקהל שבא לראות את פופקאן לא נצפתה שום התרעמות. הווייב הטוב נשמר. אנשים רקדו, שתו, עישנו ושמחו. אחד ההבדלים בין הופעות של מוזיקה שחורה, מהיפ־הופ ועד דאנסהול, לבין הופעות רוק הוא שבהופעות השחורות המופע הוא בדרך כלל רק חלק מהמסיבה. הדי־ג'יי שלפני והדי־ג'יי שאחרי אולי פחות חשובים מהמופע עצמו, אבל רק קצת. אנשים לא עומדים ומחכים שההופעה תתחיל. הם רוקדים ואז ההופעה מתחילה. וגם אם האם־סי של צוות התקליטנים "איימאר סאונד" שניגן לפני ההופעה יכול היה לדלל קצת את קריאות המורל ואת קטעי הסטנד־אפ המעיקים, המוזיקה עצמה היתה אינטנסיבית ומלהיבה. לדאנסהול יש מנוע קצבי פרוע, כמעט כאוטי, ורצף השירים שהתקליטנים ניגנו לפני ההופעה איפשר ליהנות מהקצב המשתולל.

פופקאן בהופעה בבארביצילום: תומר אפלבאום

האכזבה העיקרית מההופעה של פופקאן היתה שהוא והדי־ג'יי שלו לא הצליחו לשחזר על הבמה של הבארבי את העוצמה הקצבית של הדאנסהול מהסט שלפני ההופעה. זה קרה, או ליתר דיוק לא קרה, מפני שהדי־ג'יי לא עשה הרבה יותר מאשר להריץ את הפלייבק וגם מפני שפופקאן הוא זמר דאנסהול מהזן הרך. אין אצלו אגרסיות ואין קצב שבור ומשתולל.

מה שפיצה על העדר העוצמה הקצבית היה התגובה האוהדת והחמה של הקהל, שנענה לביט הסטנדרטי כאילו היה ביט גועש ומחשמל. הבארבי לא היה מלא (לפחות מחצית מהנוכחים היו ממשפחות של יוצאי אתיופיה, וייתכן שלאור אירועי אתמול היו אנשים שביטלו את בואם), אבל אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה רצפת העץ של מועדון רעדה בעוצמה רבה כל כך.

פופקאן התגלה כזמר חביב וכמפעיל קהל אובססיבי. "תגידו קיקו!! תגידו פארו!! תגידו תל אביב!! תגידו ג'מייקה!! תגידו בומבוקלאאאאאט!!" ההפעלה הזאת, שחזרה שוב ושוב, נחקקה בזיכרון יותר מהמוזיקה עצמה. נחקק גם ריקוד ה-Twerk (הספונטני?) שהתהווה כשמישהי עלתה לבמה וניענעה את האגן, בהתחלה לבד ואחר כך כשפופקאן רוקד ועוגב מאחוריה. זה היה קצר מאוד, ולא באמת פרוע. רבע שעה לאחר מכן פופקאן שר את אחד הלהיטים שלו, "Everything nice". הכל נחמד. לטוב ולרע, זה בדיוק מה שההופעה הזאת היתה.

Popcaan. בארבי תל אביב, 9.7

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ