שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

האם גם ברדיו מצנזרים שירים גסים וסקסיסטיים

עיריית נהריה אסרה על השמעת שירים סקסיסטיים במתחם הנוער שלה. מי מחליט מה מותר לשמוע בתחנות הרדיו ועל פי אלו קריטריונים?

איתי שטרן
איתי שטרן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
התקליטייה בגלי צה"ל. בתחנות הרדיו מתייחסים אחרת לשירים לועזיים צילום: אלון רון
איתי שטרן
איתי שטרן

בסוף השבוע פורסמה הרשימה השחורה של עיריית נהריה, בה נכללו 14 שירים שאסורים להשמעה בתמחם הנוער שלה. בין השירים שעלו על המוקד, בשל מה שהוגדר על ידי העירייה כפגיעה בכבוד האדם והאשה, ניתן למצוא את הלהיט האחרון של אייל גולן "שישי בצהרים" לצד שירים ישנים יותר דוגמת "רוצה בנות" של להקת "חובבי ציון". בעוד שמתחמי חינוך מאפשרים צנזורה פנימית על התכנים המוזיקליים, ביקשנו לברר האם גם תחנות הרדיו המרכזיות בישראל פועלות תחת קוד סינון דומה.

עיון בפלייליסט של גלגלצ מעלה כי בעוד ש"רוצה בנות" ו"שישי בצהרים" נכנסו לפלייליסט, הרי ששירים אחרים ובוטים יותר, נותרו על רצפת חדרי העורכים המוזיקליים. וכך, שיר דוגמת "אתי את ילדה רעה" של להקת "זולה ממברס" הכולל את המשפט "כן אתי את ילדה רעה, בואי תמצצי לי את הפטריה, תורידי את החזיה, נזיין אותך בתנוחה על המיטה" נשמט מרשימת ההשמעה של התחנה לצד טקסט בוטה אחר של רונית ראסטה ששרה "מותק איתי אתה לא צריך את יד ימין, יש לי ביקיני, חוטיני, כל לילה לובשת מיני".

רשימת השירים שעיריית נהריה אסרה על השמעתם

"לא נשמיע שיר עם מלים כאלו בתחנה שלנו" אומרת ל"הארץ" דמות בכירה באחת מתחנות הרדיו הארציות והציבוריות בישראל "זה פוגעני מדי. שירים אחרים שיכולים להכיל ביטויים גסים אנחנו משדרים, אבל לא בשעות הבוקר. אנחנו מנסים לחסוך לאמהות שלוקחות את הילד שלהן לגן את המלים האלו. מצד שני, יש שיר של 'הדג נחש' על 'מנשה המגניב שהיה מת לזיין' שקיבלנו עליו לא מעט תלונות ממאזינים שקבלו על השפה, אבל זו דוגמה לשיר שמבקר תפישות סקסיסטיות ולכן לא היתה לנו בעיה לשדר אותו".

אור צלקובניק, שמכהן כיום כסמנכ"ל פיתוח באקו 99 FM וכיהן במשך שנים כמנהל המוזיקלי של גלגלצ, מסביר כי "יש לעשות אבחנה בין כלי תקשורת ציבורי לכלי תקשורת מסחרי. התפישה שלי ביחס לטקסטים ברדיו ובאופן כללי היא לשים לב לקונטקסט של המלה בשיר. כשהורים מבוהלים התקשרו לתחנה או פנו אלינו בפייסבוק כשמהרדיו בקעו המלים 'נשבר לי הזין' בשיר של דודו טסה, הרשתי לעצמי להסביר את עמדתו של הכותב, שכן מדובר בשפה צעירה שגורה — ולא בפורנוגרפיה או בפרובוקציה כלשהי".

עם זאת, צלקובניק מבהיר כי בכל הקשור לשפה בוטה, הרי שההתייחסות לשירים לועזיים שונה מהותית מזו שזוכים לה שירים בעברית. "זה הרי דבר ידוע שמחצית מלהיטי הפופ וההיפ־הופ, אם היו מושרים בעברית, היו גורפים אי אלו תלונות והיתה בעיה לשדר אותן. האוזן רגישה יותר לשפה המקומית — עברית. גם כאן, ברדיו פרטי אפשר להיות פחות נוקשים לעומת הרדיו ציבורי, בו יעדיפו, לעתים, לשדר גרסה מצונזרת, דבר מאוד מקובל בשוק הרדיו העולמי — כמעט כל ריליס חדש יוצא בכמה גרסאות".

יואב גינאי. ממקימי תחנת 88 FMצילום: אביב חופי
אור צלקובניק, סמנכ"ל פיתוח באקו 99 FM צילום: עדי לם

יואב גינאי, ממקימי תחנת 88 FM ועורך מוזיקלי ותיק, מציין כי הוא עצמו מתנגד באופן נחרץ לפסילת שירים אך מציין את "כשאת אומרת לא" של להקת "התרנגולים" כמקרה חריג. "זה אחד השירים הבודדים שביקשתי שלא ישמיעו יותר במסגרת תוכניות נוסטלגיות, בעיקר כי המסרים שלו הלכו והתחדדו לרעה מבחינת התקינות הפוליטית וייצגו סיטואציה פוגענית כלפי נשים. מצד שני, אני, ככותב שירים, מאוד נגד פסילה של שירים באופן גורף. אני חושב שלפסול שיר זה לא נכון אמנותית ותרבותית. זה מסוכן אפילו. כל שיר צריך להיבחן בקונטקסט שלו. אי אפשר להסיק רק מקריאת המילים על הערך של השיר. לפעמים ההקשר מייצר את הערך המוסף".

רפי מן, שכתב את הספר "גלי צה"ל, מדברים מהשטח" יחד עם ציפי גון גרוס מציין כי בישראל דווקא נידונו לא מעט שירים לגזרת הצנזורה. בכל הקשור לצנזורה מטעמי צניעות או שמרנות (תלוי את מי שואלים) זכור במיוחד המקרה של "האשה שאיתי" של דיוויד ברוזה. השיר, שיצא לאור ב–1983, נאסר לשידור בתחנות הרדיו המקומיות בשל העובדה שכלל את המילה "זיונים". רק לאחר שחברת CBS שמה "פיפס" על המילה האסורה, הפך השיר ללהיט. כיום נחשב האלבום של ברוזה לאחד הנמכרים בישראל בכל הזמנים. "הרבה לא זוכרים אבל גם שיר שהוציא גיל קופטש בשנת 1997 בשם 'מניאק' נפסל לשידור כי משה שלונסקי, שהיה אז מפקד גל"צ טען שמדובר בשיר שכולל ניבולי פה. גם להקת 'טאטו' וערן צור זכו למפגש עם הצנזורה. פעם אחת עם השיר 'בחצרות בחושך' ופעם שניה עם 'אז הופיעה בטי' שנפסל גם הוא על ידי העורכים המוזיקליים בגל"צ בשל מה שכונה אז 'גסויות ותיאורים פרובוקטיביים'".

גם פגיעה ברגשותיהם של דתיים הביאה לא פעם לפסילה של שירים. כך קרה עם השיר "יחזקאל" של החלונות הגבוהים, שנאסר לשידור במשך כמה שנים על ידי קול ישראל, בגלל השורה "הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא" — שנחשבה פוגענית כלפי הקהל הדתי והמסורתי במדינה. שיר נוסף שנפסל בתחנה הוא "שיר אהבה חיילי", גם הוא של להקת התרנגולים, בשל המשפט "גם אם נמזמז אחרת, אני אוהב אותך".

יגאל רביד, מוותיקי רשות השידור, נזכר כי אחד השירים שזכו להרבה עניין בשל גניזתם הממושכת הוא "נערת רוק" של ריקי גל שיצא ב–1987 ולא הושמע במשך כשנה. "אנשים היו ממש בשוק כשהוא יצא. זה היה מאד בוטה לתקופה ההיא" אומר רביד על הטקסט שכתב יצחק לאור ללחן של מתי כספי. "מצד שני, אנשים שוכחים שהיו בעיות דומות גם עם שירים לועזיים כמו 'Je t'aime... moi non plus' של סרג' גינזבורג וג'יין בירקין מ–1969 שלא שודר ברדיו במשך המון זמן כי האנשים ברדיו חשבו שזה בעצם זיון שמוקלטת עליו מוזיקה. גם 'בובי בראון' של פראנק זאפה זכה לטיפול דומה. אני רוצה להאמין שהיום אנחנו שמרנים פחות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ