שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מת דניאל רבינוביץ', האיש שהצחיק את אמריקה הלטינית

רבינוביץ' היה ממייסדי "לה לוטייה" ואחד מעמודי התווך של הלהקה ההומוריסטית, שאפשר להשוות את מעמדה ללהקת "הגששים" בישראל

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

דניאל אברהם רבינוביץ', שמת ביום שישי האחרון, היה ממייסדי הלהקה ההומוריסטית הארגנטינית "לה לוטייה" ואחד מעמודי התווך שלה. מבחינת פרסומם ומקומם החשוב בהיסטוריה של ההומור הלטינו־אמריקני, אפשר להשוות את "לה לוטייה" - ל"גששים". חברי הלהקה הארגנטינית הצחיקו ומצחיקים משך שנים רבות את היבשת באמצעות בדיחות מוסיקליות, כלי נגינה "משוגעים", משחקי לשון מרהיבים וקטעי הומור מעודנים.

הם נפגשו בבואנוס איירס, בשנת 1947, ניגנו, שרו והשמיעו מונולוגים ומערכונים. היו להם כלי נגינה מאולתרים ומצחיקים, צינור, משפך־חצוצרה, כינור עם תיבת תהודה מקופסת עוגיות, קופסאות שימורים, חיבור של אופניים ומדולינה, תוף־צ'לו, מכונת כתיבה שהיא עוגב, ועוד. ההצלחה היתה כמעט מיידית, והיא נמשכת בהרכבים שונים עד היום. יש ללהקה מעריצים מושבעים כמעט בכל מדינות אמריקה הלטינית, כמו גם בספרד ובארה"ב, ההופכת הרי יותר ויותר ללטינית. הם הקליטו עשרות תקליטים שנמכרו במיליונים, ערכו מסעות הופעות ברחבי ארגנטינה, בוליביה, אקוודור, קוסטה ריקה, קובה, קולומביה, צ'ילה, אל סלבדור, וספרד – שם הוענק ללהקה ב-2011 אות ההוקרה הגבוה ביותר של בית המלוכה, פרס נסיך אסטוריאס.

דניאל רבינוביץ'. השחקן הטוב ביותר בין חברי הלהקהצילום: אי־אף־פי

דניאל אברהם, ממוצא יהודי, בן 23 בעת הקמת הלהקה, היה אז הצעיר שבחבורה. אביו היה עורך דין פלילי, אמו ניגנה בפסנתר, והילד זכה לחינוך מוסיקלי, כינור וגיטרה, אך בגיל 18 נשלח ללמוד משפטים באוניברסיטה, והצטרף לאחת ממקהלות הקמפוס שם פגש את מי שעתידים להיות חבריו ללהקה. באחת מהביוגרפיות שפורסמו אודותיו הוא מספר כי רבינוביץ' הוא למעשה שם משפחה גנוב. סבא שלו, שהיה רב, ביקש לברוח מן השרות בצבא הצאר הרוסי ולכן השתמש בניירות מסע של מישהו שמת בקהילה על מנת לצאת מהמדינה. בסופו של דבר התגלגל לארגנטינה, והקים משפחה.

הקריירה של רבינוביץ', אשר נחשב לשחקן הטוב ביותר בין חברי הלהקה, נמשכה במסגרת זאת יותר מ-40 שנה. הוא פרש רק בשנים האחרונות בגלל בעיות לב שהפכו את בריאותו לשברירית. אולם במקביל הוא בלט גם בהופעותיו בסרטי קולנוע ארגנטינים, וכן כיכב בסדרות דרמה בטלוויזיה (טלנובלות). בעשר השנים האחרונות הוא גם פנה לכתיבה, "סופר הוא כמו אלוהים, בורא דמויות ושולט בחייהם", אמר. הוא פירסם שני קובצי סיפורים שזכו להצלחה.

ביום שישי האחרון הכניע אותו התקף לב אחרון, והוא מת, בן 71. העיתונים והתקשורת המשודרת בעולם דובר הספרדית לא מפסיקים להספיד אותו בימים האחרונים. "תמה המערכה האחרונה של אמן ענק", הצהירה הכותרת של "קלרין", העיתון הארגנטיני החשוב.

"לה לוטייה". משחקי לשון מרהיבים וקטעי הומור מעודניםצילום: אי־אף־פי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ