שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הלהקה הישראלית "Jewish Monkeys" הופיעה בדרזדן בפני פליטים מסוריה, עירק ואפגניסטן

הלהקה, שנמצאת בסיבוב הופעות באירופה, הופיעה ביום ראשון ב־One Love Concert בהזמנת הצלב האדום. רן בגנו, המפיק המוזיקלי של הלהקה: "הם הצטרפו לשירים שלנו ביידיש"

דפנה ארד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'ואיש מאנקיז בדרזדןצילום: Andreas Reigchert
דפנה ארד

זה סיפור שנשמע בלתי אפשרי, דווקא עכשיו, דווקא שם, אבל מוזיקה מצליחה לפעמים לשבור חומות. הלהקה הישראלית "Jewish Monkeys", שנמצאת בסיבוב הופעות באירופה, הופיעה ביום ראשון בדרזדן שבגרמניה, מול פליטים מסוריה, עירק ואפגניסטן, במסגרת ONE LOVE CONCERT בהזמנת הצלב האדום. בהופעה הראשונה הלהקה הופיעה מתוך משאית, מול צעירים סורים ועירקים שמתגוררים במחנה אוהלים שהוקם במגרש חניה. ההופעה השנייה התקיימה מחוץ לאולם ספורט שמאכלס 600 מהגרים מסוריה ועירק, ברובם כורדים.

רן בגנו, המפיק המוזיקלי של הלהקה אמר: "להופיע מול משפחות שברחו מהתופת בחיפוש אחר שקט ויצאו למסע מייגע שלכל אורכו התנכלו אליהם – לעשות להם שמח היה מרגש בצורה בלתי רגילה. העיניים שלהם נצצו והם השתוללו וצחקו. זו היתה הופעה היסטורית, הם הצטרפו לשירים שלנו ביידיש".

בהופעה של "ג'ואיש מאנקיז" בדרזדןצילום: Andreas Reigchert

חיים ויטלי כהן, גיטריסט הלהקה, כתב בדף הפייסבוק שלו: "צעירים מסוריה ועירק רקדו, נסחפו ואפילו שרו לצלילי מוזיקת כליזמר יהודית של להקה מישראל. הם נראו כמו נוער ישראלי רגיל שמתלהב בהופעה של עומר אדם. בשורות הראשונות היו ילדים כורדים מתוקים שהניעו את הראש למטה למעלה, ניגנו על גיטרה דמיונית וצחקו כשעשיתי להם פרצופים מהמשאית־במה. כמו רוקסטאר חילקתי להם את כל המפרטים שהיו עלי כמזכרת מקונצרט הרוק הראשון שהם היו בו. ואז גם נתקעתי מול ילדים שלא קיבלו ונאלצתי לנחם אותם בערבית הטוניסאית שלי. הם הבינו אבל כמו ילדים סירבו לקבל".

אתמול חברי הלהקה השתתפו בסדנאות ובג'אם מוזיקלי עם פליטים מסוריה, אפגניסטן ועירק בתאטרון Schauspielhaus, ביוזמת עמותת "דרזדן דה פלייס טו בי". אמש הופיעה הלהקה על משאית בעצרת מחאה של תנועות שמאל מקומיות, מול הפגנה של "פגידה" ("פטריוטים גרמנים נגד האיסלאמיזציה של המערב" ), תנועת ימין קיצוני שצוברת תאוצה בשנה האחרונה אל מול גלי ההגירה מארצות המזרח התיכון.

חבר הלהקה, הפסיכולוג גאל זיידנר, אמר: "כשאמנות נפגשת עם נתינה מתקבל הישג שגורם לסיפוק רב. אתה גם מבטא את עצמך וגם נותן והופך לחלק ממשהו גדול יותר. הופענו מול אנשים שמישהו מנסה להפוך לאויבים, אבל לא היה כל גבול בינינו. נגן עוד סורי שהכירו לנו הצטרף אלינו בנגינה ומהר מאוד האוירה התחממה, היו ריקודים ושירים משותפים, הם תופפו ושרו בערבית וניגנו ואילתרו ודיברנו דרך המוזיקה. הלוואי שיהיו עוד הרבה אירועים כאלה".

בהופעה של "ג'ואיש מאנקיז"בדרזדןצילום: Andreas Reigchert

הם ידעו מאיפה באתם? אמרתם שאתם ישראלים?

זיידנר: "בהופעה לא הודענו על כך והשאלה לא נשאלה. הם פשוט ראו מולם בני אדם שעושים מוזיקה וצוחקים ושמחים יחד איתם".

יולי באום, בסיסט הלהקה: "לפני ההופעה חילקנו לקהל פלאיירים שבו הסברנו מי אנחנו ומהי מטרתנו, סולידריות והומאניות, נגד גזענות. אחרי ההופעה חבר'ה מעירק ומסוריה באו, דיברו איתנו, בירכו אותנו, עשו סלפי, קשקשנו איתם בערבית, אנשים היו מבסוטים וכששאלו אותנו ענינו שאנחנו מתל אביב שבישראל. ולא היתה עם זה שום בעיה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ