בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דעה

יותר עברית בגלגלצ זה רעיון טוב - אבל למה מזרחית?

להפוך את גלגלצ הצה"לית, הלועזית מעיקרה כיום, לתחנה עברית - זה כיוון נכון. אבל מה פתאום "מזרחית"? המזרחית היא זו שחונקת את הזמר העברי

87תגובות

הבעיה במונח "מוזיקה מזרחית", או בשמו המכובס מוזיקה ים־תיכונית, הוא בצד המפלג שבו. כי זה "מזרחית" מול "אשכנזית", בתרבות שלנו שהלכה והתמכרה לתחושות קיפוח מפַלגות ושכחה שהיא קודם כל ואחרי הכל תרבות עברית — אותה יצירה חדשה ומופלאה שהתחדשה כאן בישראל, אשר לקחה מכל הגלויות אבל גם נפטרה מכל הגלויות. כי העברית, בניגוד ל"מזרחית", שייכת לכולם. שושנה דמארי ואהוד בנאי ואתי אנקרי ומיכה שטרית וקובי אפללו, המזרחיים במוצאם, שרים בעברית ולא במזרחית. הם מעולם לא חשבו על יצירתם כ"מזרחית" — גם כאשר שילבו בה, ויפה שילבו, צלילים מן המזרח — ואנחנו מעולם לא חשבנו עליהם ככאלה. הם שרים לכולם.

אבל ה"מזרחית" היא רק צד אחד של הבעיה, הצד הפוליטי־חברתי־עדתי שלה. הבעיה החמורה יותר היא באופיים הממוסחר והשטוח של רוב השירים מהזרם הזה המכונה "מזרחי". כבר דיברו על כך, אבל תחושת הקיפוח מפגינה שרידות מפתיעה. "הביטי בעיני, אלייך מחובר, רוצה להיות איתך" של דודו אהרון, אם לשלוף דוגמה מקרית מתוך אינספור המהדהדות סביבנו, הוא משפט ממוסחר ומתחנף עד קצה אותיותיו (עם התחביר הנמלץ והלא טבעי הזה, "אלייך מחובר"). נמלצת לגמרי גם הרפליקה "ים של דמעות בשתי עיני, ליבי זועק שובה אלי". יש כמובן מקום גם למוזיקה כזאת למתעניינים בה, אבל למה לכפות אותה על כולם? (ונכון, גם במוזיקה הזאת חל שיפור מסוים בכמה אגפים, למשל "דרך השלום" המדליק של פאר טסי).

כי כיום אנחנו מוצפים במוזיקה שטחית מן הצד המזרחי, ומוצפים בה מצד הפופ וההיפ־פופ הלועזיים, ובין שתי המַסחרות הקולניות, התפלות והשתלטניות האלה, הולכת ונחנקת לאטה המוזיקה העברית האיכותית. וזו הבעיה הכי גדולה בכל העניין: שירים עבריים נפלאים שנכתבו פעם ונכתבו לאחרונה ונכתבים גם בימים אלה הולכים ונדחקים מתחנות הרדיו והטלוויזיה. 

לכן אנחנו שומעים הרבה פחות משוררים־מזמרים נפלאים כמו אריק ברמן וקובי אוז ודנה ברגר וברי סחרוף ומאיר אריאל, והרבה יותר את הצליל השבלוני הזה עם המלים הריקות האלה. וקשה היום יותר למצוא טקסטים עבריים מזומרים להחיות בהם את הנפש כשאתה נוסע במכונית או יושב בביתך וצמא לקצת מקוריות עברית תענוגית, לא חקיינית, עמוקה. ואל תגידו ניק קייב, בחייכם. עברית, אמרנו. היצירה העברית במיטבה ממש לא נופלת ממנו ומאחיו האיכותיים באירופה ובאמריקה, אף על פי שרוב שדרינו ועורכינו המוזיקליים היום מעדיפים את זה לגמרי באנגלית. ובמזרחית, כאמור. לא כולל רשת ג', אגב, שהיא מופת של ערוץ מוזיקה עברית (פרט לרצועה המזרחית של אבנר נעים, שהיא סוג של גטו בערוץ).

שרת התרבות מירי רגב
מוטי מילרוד

לכן, כשמירי רגב מחליטה שהיא רוצה יותר מוזיקה מזרחית גם בגלגלצ, צריך להיכנס שוב לכוננות. עוד מזרחית? אביהו מדינה (שכתב כמה שירים יפים מאוד) עוד לא התפייס? זוהר ארגוב עדיין לא הוכתר מספיק למלך הזמר העברי? עכשיו יהיה לנו מצד אחד את הקידום המלאכותי של שירת "ערס פואטיקה" הקיפוחיסטית, המתגעגעת לשורשיה הערביים (והיא מעניינת בחלקה, בינונית ברובה, וכללית רחוקה מלהבריק), ומצד שני, אם המהלך של רגב יצליח, ימזרחו גם את גל"צ, בכמויות מוכתבות ומדודות בקפדנות.

היו לא מעט קריאות "זאב זאב" בעניינה של שרת התרבות רגב, והיתה לצדן גם אותה השוואה מחפירה ומזעזעת שלה את מבקשי המקלט בישראל לסרטן בגוף האומה, שעליה עדיין לא התחרטה ולא התנצלה. הרעיון להפוך את גלגלצ, תחנה שעיקרה היום מוזיקה לועזית, לתחנה עברית, כולה או מעיקרה - הוא דווקא רעיון טבעי ונכון. נכון שתושמע מוזיקה עברית ולא לועזית בערוץ הפונה מעיקרו לחיילים ישראלים. אבל כשרגב מבליטה את המוזיקה המזרחית תוך כדי דיבור על ערוץ עברי - היא חוזרת והופכת את כל הרעיון לרדוד ונישתי ומאוס מרגע היוולדו.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו