זמר הסול שהוא הרבה יותר מחקיין של ג'יימס בראון

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
צ'ארלס ברדלי
צ'ארלס ברדליצילום: אי־אף־פי
בן שלו
בן שלו

השיר "Changes" של "בלק סאבאת" עשוי להפתיע את מי שחושב שהמוזיקה של אוזי אוסבורן וחבריו, האנשים שהמציאו את הרוק הכבד והמטאל, היא אך ורק רעש ועוצמה. "Changes", שנכלל באלבומה הרביעי של "סאבאת" מ–1972, הוא בלדת סול ספוגת רגש עם פסנתר דומיננטי. עד כדי כך. ואין זמר שמתאים יותר לכסות אותו מאשר צ'ארלס ברדלי.

לברדלי, זמר סול אדיר, יש סיפור מרתק ונוגע ללב. הוא התגלה רק אחרי גיל 60, אחרי שבמשך עשרות שנים התפרנס מעבודות כפיים וכחקיין של ג'יימס בראון. אלבומו הראשון יצא ב–2011, כשהיה בן 63. שנה לאחר מכן יצא לאקרנים הסרט התיעודי "Soul of America", שתיעד את סיפורו יוצא הדופן.

הגרסה של ברדלי ל"Changes" ראתה אור ב–2013, ועכשיו היא יוצאת שוב כסינגל לקראת אלבומו השלישי שייצא בקרוב. זה ביצוע נפלא עם נשמה גדולה ושרוטה, והיה כבר מי שטען שבניגוד ל"בלק סאבאת", ששרו על אשה נוטשת, הנמענת קרת הלב של הזעקה של ברדלי היא לא פחות מאשר אמריקה.

סיפורו של ברדלי גורם לרוב סיפורי ההישרדות במוזיקה הפופולרית להחוויר. הוא ננטש על ידי הוריו כשהיה תינוק, גילה בגיל 14 את המוזיקה של ג'יימס בראון, חי כמה שנים ברחובות, עבד כטבח והופיע כחקיין של בראון (תחת השם Black Velvet). באחת ההופעות של "בלק ולווט" שמע אותו מנהל חברת התקליטים Daptone, שמתמחה בשחזור של סול משנות השישים (נשפני החברה ניגנו בין השאר בלהיטיה של איימי ויינהאוס), וברדלי עזב סוף סוף את מועדוני הקאוורים והתחיל להופיע על במות מכובדות, עם שירים שלו.

המוזיקה שלו שומרת אמונים לסול של הסיקסטיז והשירה שלו מושפעת לא רק מבראון אלא גם, או בעיקר, מאוטיס רדינג. אבל די לשמוע אותו שר במשך כמה שניות כדי לדעת בוודאות: האיש הזה, עם הקול הפראי והחודר הזה, הוא לא חקיין. הוא הדבר האמיתי. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ