אלבום חדש לבלאד אורנג', המוזיקאי שמערער על המודל הסטרייטי והקשוח של ההיפ־הופ

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים4
בלאד אורנג'. לוחץ על יותר מדי מתגים תרבותיים נכונים של הרגע
בלאד אורנג'. לוחץ על יותר מדי מתגים תרבותיים נכונים של הרגע צילום: Josh Brasted / WireImage / Getty

כתום היה השחור החדש כבר לפני ארבע שנים, כשזמר האר־אנ'־בי פרנק אושן הוציא את "Chanel Orange", אחד האלבומים הבולטים של 2012. שנה לאחר מכן המוזיקאי שקורא לעצמו Blood Orange הוציא את אלבומו השני וביסס עוד יותר את הסאונד השחור־כתום: שירה גבוהה ורכה, שילוב של אלקטרוניקה עם אר־אנ'־בי, ובעיקר שרטוט דיוקן חדש של גבר שחור, שמערער על המודל הסטרייטי והקשוח של ההיפ־הופ.

בלאד אורנג', ששמו האמיתי הוא דב (Dev) היינס, הוציא בשבוע שעבר את אלבומו השלישי, "Freetown Sound" (פריטאון היא בירת סיירה ליאון, שממנה בא אביו של היינס), ומגזיני המוזיקה האמריקאיים לא מפסיקים לשבח אותו.

אפשר להבין מדוע, גם אם "פריטאון סאונד", שמארח בין השאר את דבי הארי ונלי פורטדו, נשמע לפעמים כמו אלבום שלצד המוזיקה הטובה שיש בו, לוחץ על יותר מדי מתגים תרבותיים נכונים של הרגע: זהות, גזע, מגדר, פוסט קולוניאליזם, נוסטלגיה לפופ של שנות ה–80 והשפעות של ג'ז משנות ה–60. "האלבום הזה", אמר היינס, "מוקדש לכל מי שאמרו לו שהוא לא מספיק שחור, או שהוא שחור מדי, או לא מספיק קוויר, או קוויר אבל בצורה הלא נכונה".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ