בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הופעה עוצרת נשימה: סיה ידעה בדיוק מה היא עושה הערב בפארק הירקון

כן, זו הופעת פלייבק, אבל זה בדיוק מה שנחוץ, כיוון שהפרסונה של סיה ממלאת לבדה את הבמה. נוכחות של בסיסטים עם קוקו מהניינטיז היתה פשוט מקלקלת את האווירה החד-פעמית

51תגובות

הגעתי בטיימינג מושלם להופעה הערב (חמישי) כדי להיעצר בדרכי לשער על ידי שיירת אח"מים ומכונית שרד אפלולית-חלונות ובתוכה מחייכת מאוזן לאוזן סיה בכבודה ובעצמה, חשופת פרצוף! זה לא היה כמו לחשוף את להקת "קיס" בלי איפור בסבנטיז, וזה גם לא היה כמו כמעט להידרס על ידי הוואן של "הפרודיג'י" אחרי ההופעה בהאנגר 11 בתל-אביב ב-1996, ולזכות לבהות תוך כדי כך לתוך עדשות המגע הנחשיות של קית' פלינט ממרחק 20 סנטימטר, אבל בכל זאת, הישג.

האווירה במתחם הגולדן, שנדמה שהכיל 39 מתוך 40 אלף הנוכחים, היתה עממית וכל-ישראלית כמו בהופעה של משינה או כוורת, עם ההבדל של ממוצע הגיל הנמוך בהרבה, וזה מעניין. סיה היא מכונת להיטים רצחנית שמפומפמת בפרסומות, חנויות בגדים ומיקשאות אבטיחים אבל היא עדיין סוג של אייקון אאוטסיידרי. בינתיים, שתי בחורות בפיאות סיה משכנעות מסיחות את דעתי כמשב רוח מרענן שנמשך עשירית שנייה. כי לח. לח מאד.

ההופעה של סיה בפארק הירקון, היום
אבישג שאר ישוב

האורות כבים. האייפונים נדלקים. המסך יורד. סיה נכנסת בקרינולינה לבנה ענקית. הקרינולינה הופכת לקבוצת רקדנים שזזים לצדדים, ומאחוריהן מגיחה מי שלפחות ברגע זה כולנו מזהים כמאדי זיגלר, הרקדנית המפורסמת מהקליפים. רק אחרי סיום המופע דווח לי שמה שראינו בתקריב על המסך היה הונאה לשמה, ושעל הבמה רקדה כפילה. במהלך המופע הסינכרון בין הבמה למסך היה מושלם ואי אפשר היה לחשוד בדבר.

השיר הפותח הוא alive. השירה הצעקנית שכל כך מפריעה לי בגירסה האולפנית דווקא עובדת פרפקט בהופעה החיה, שמתחילה מהשיא. השילוב שלה ושל הרקדנית שחורקת שיניים ומשתוללת באאוטפיט שאנו מכירים מהקליפים פשוט עוצר נשימה. לא ציפיתי. ידעתי שהמופע יהיה תיאטרלי אבל לא דמיינתי שיצדיק את קיומה של סיה כאמנית כשאנחנו רק בשיר הראשון. על הבמה אין נגנים, רק סיה, ואביזרים תיאטרליים אנושיים מתחלפים.

כן, מלבד השירה זו הופעת פלייבק, אבל כל המתלוננים טועים - כי זה בדיוק מה שנחוץ. הפרסונה של סיה ממלאת לבדה את הבמה. נוכחות של בסיסטים עם קוקו מהניינטיז היתה רק מקלקלת. ב-Diamonds גבר עם כפפות מצופות זכוכית מייצר אפקט נצנוצים שמשתקף על כל הפארק. ב-Cheap Thrills חוזרת מי שהיא ככל הנראה לא זיגלר, מלווה בשני רקדנים פוסט-ג'נדריים. סיה עומדת קפואה במקומה, הילדה היא זו שמופיעה וכל העסק יותר עכשווי ואפקטיבי מכל דבר שראיתי בסוזן דלל בשנתיים האחרונות. פי אלף סוזן דלל. אני קצת בשוק כי המופע מדהים חזותית, למרות שהדומיננטיות של המסכים מקשה על ההתרכזות בבמה עצמה. אבל ההמנונים המונומנטליים והדביקים של סיה מתאימים פיקס למרחבים העצומים של הפארק. גם לוק הפקת האופנה ממאדים שלה מקרין כריזמה שלא חשבתי שיחזיק במה. היא לא צריכה פרצוף והיא לא צריכה לזוז, ואין "שלום תל-אביב!” או כל סוג אחר של הפעלת קהל אנכרוניסטית ורוקנרולית. היא יודעת בדיוק מה היא עושה.

מעבר לדגש על מחול יש גם נרטיב תיאטרלי כלשהו שאני מתקשה לעקוב אחריו. שחקן ישוב לצד שולחן מביט בצער בנוצה גלמודה בזמן שהטלפון שעל השולחן מצלצל אבל הוא לא עונה. לקראת אמצע ההופעה מסתמנת ירידת מתח מסויימת. בהפסקה אחת בין שני שירים אפילו משתרר שקט מוזר בפארק. אולי הקהל חש מרומה? אני חווה זאת כשקט של הלם מהדבר בו אנו חוזים. ואז הקול של סיה ממריא שוב ואני שוב שבוי כמו טעטע'לה. מטריות. גשם אלקטרוני. איש עם כפות ידיים ענקיות תפורות לכתפיים. לכל הרקדנים והשחקנים פריזורה חצי שחורה חצי לבנה. כולם מאותה פלנטה. רקדנית מלקקת מסך זכוכית ואז מנפצת אותו עם הראש. במידה בה המופע של סיה הוא פרסומת אחת ארוכה לרשת מוצרי טיפוח, אבל הרי שזו הפרסומת הטובה שבהן. זהו הקול של סיה שמחזיק הכל ביחד ונותן למפגן תוקף טוטאלי, הופך את המופע למוצדק, ו- ובכן - קרוב למושלם. זהו. “שנדליר" והביתה.

המתלוננים על מופע קצר מדי טועים. אתה לא משלם על הופעה לפי דקה, וסיה היא לא "מטאליקה" והמופע שארך כשעה היה שלם כמות שהוא. ועדיין, בהופעה הטיפה יותר ארוכה של "די אנטוורד" נהניתי יותר. זו מוזיקה אחרת לגמרי אבל יש מקום להשוואה כי בשני המקרים מדובר במוטציות עכשוויות. למרות כל מה שדיווחתי לעיל, “די אנטוורד" אוכלים את סיה בלי מלח גם כמופע חי. ההבדל הוא שהלכתי לראות אותם עם ציפיות גבוהות שהתממשו, ולהופעה של סיה הגעתי סמוך ובטוח שאתייבש, לא משנה מה אחוז הלחות באוויר. לפיכך, הפער בין הציפיות לחוויה היה במקרה זה גדול בהרבה. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו