בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת נחום (נחצ'ה) היימן, מגדולי מלחיני ישראל

היימן, חתן פרס ישראל שנודע גם כמנצח, מפיק ומעבד מוזיקלי, היה בן 82 במותו. הוא הוציא מעל ל–40 אלבומים והלחין מעל ל–1,000 שירים, בהם "עוד חוזר הניגון", "כמו צמח בר" ו"חופים". בתו סי היימן: "הוא הפך לפסקול של כולנו"

53תגובות
נחום (נחצ'ה) היימן
דודו בכר

המלחין נחום (נחצ'ה) היימן מת היום (רביעי) בגיל 82 לאחר שסבל תקופה ארוכה ממצב בריאותי קשה. היימן היה מגדולי מלחיני ישראל. הוא הוציא מעל ל–40 אלבומים והלחין מעל ל–1,000 שירים, ביניהם "עוד חוזר הניגון", "כמו צמח בר", "שיר למענך", "חופים", "את ואני והרוח", "מרדף", "החול יזכור" ו"שיר אהבה ישן". בנימוקי פרס ישראל, בו זכה בשנת 2009, נכתב כי היימן "הוא מעמודי התווך של הזמר העברי. שיריו נטועים עמוק באדמת ארץ ישראל, ורבים מהם היו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. הוא הלחין מוזיקה ליותר מ–100 סרטים וסדרות טלוויזיה. נחום היימן גילה, ליווה וטיפח זמרים רבים, ובשנים האחרונות השקיע את מלוא מרצו בהנצחת פועלם של ראשוני הזמר העברי". הוא זכה גם בפרסי מפעל חיים מטעם אקו"ם, אוניברסיטת בר אילן והאקדמיה הישראלית לקולנוע.

בתו, הזמרת סי היימן, ספדה לו הערב: "אני נפרדת היום מאיש השירים שלי — אבא. פרידה שהחלה מזמן, אבל כאשר הגיע הרגע, הוא כמובן הגיע מוקדם מדי. אבא חי את חייו כמו אלפי שיריו. הוא הפך לפסקול של כולנו, אבל בשבילי הוא היה אבא שלי ואני כבר מתגעגעת".

טקס האשכבה ייערך מחר בשעה 13:00 לבקשת המשפחה ובשיתוף עם עיריית תל אביב בתיאטרון הקאמרי בתל אביב. ההלוויה תיערך בשעה 18:00 בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא.

היימן נודע גם כמנצח, מפיק ומעבד מוזיקלי. את שיריו ביצעו בין היתר "הפרברים", חוה אלברשטיין, אסנת פז, "צמד דרום", "גשר הירקון", עליזה עזיקרי, נחמה הנדל, מאיר בנאי, אורנה ומשה דץ, חני ליבנה ואחרים. עם המשוררים והפזמונאים שאת שיריהם הלחין נמנים נתן יונתן, אהוד מנור, יורם טהר־לב, רחל שפירא, דודו ברק ויוסי גמזו. היימן אף טיפח וניהל עשרות חבורות זמר בכל רחבי הארץ.

נחצ'ה לצד בתו סי היימן

בראיון לאביבה לורי בשנת 2009 ל"הארץ" אמר: "בתרבות השואפת לאפס, הכל השתנה. היום לא שרים מסביב למדורה, אלא מקשיבים למוסיקה לבד, באוזניות. אבל יש דורות שעוד זוכרים. בינתיים, כשיש בארץ 600 אלף רוקדים ויותר מ-400 חבורות זמר שנפגשות פעם בשבוע ומשלמים כסף בשביל לשיר, אני אופטימי. כשאני אלך יישארו נורית הירש, יוני רכטר, מתי כספי, שלמה גרוניך. אולי אי אפשר לשיר את כולם בערבי שירה בציבור, אבל זה לא מוריד מהאיכות שלהם". כשנשאל "מה יישאר ממך לדורות הבאים?", ענה: "חלק יישאר, חלק ימות. אם בעוד 300 שנה, מתוך 1,000 השירים שכתבתי, ימשיכו לשיר כאן 20 או 30 שירים, אני אחייך מקצה שמים עד קצה".

הוא נולד בריגה בשנת 1934 למשפחה מוזיקלית — אביו ניגן בבללייקה, סבו ניגן במפוחית ואבי סבו בכינור. "נראה שמוסיקה היתה נטועה בי מאז ומתמיד. ידעתי לשיר לפני שידעתי לדבר", סיפר ללורי. לישראל עלה בגיל 5, והתחיל לנגן בפסנתר. הוא התחנך בתל אביב ובקיבוצים נען וכפר המכבי. בשירותו הצבאי עסק בריכוז הקורסים למחול ולשירה בבסיס בית דראס ובמקביל היה אקורדיוניסט בלהקת הנח"ל הראשונה. בהמשך הצטרף לסיירת השריון, עמה עבר שלוש מלחמות "ונפצע בשלושתן" — כפי שצוין באתרו הרשמי. כשהתחתן עם דליה, אם שתי בנותיו, סי ובילי, עבר לקיבוץ בית אלפא. משם נשלח ללמוד במדרשה למורים למוזיקה, ולאחר מכן למד ארבע שנים קומפוזיציה והרמוניה אצל המלחין פאול בן־חיים ושלוש שנים ניצוח אצל המנצח גארי ברתיני.

היימן עבד כמורה למוזיקה, והיה המנהל המוזיקלי של חבורת "הגבעטרון". הוא שיתף פעולה עם נתן יונתן בעשרות משיריו, טיפח זמרים והרכבים בשנות ה–60, והלחין מוזיקה להפקות טלויזיה וקולנוע. מסוף שנות ה–60 ועד אמצע שנות ה–80 התגורר באירופה, בפריז ובלונדון ניהל חברת תקליטים, ועבד עם התזמורת הסימפונית של לונדון. בתקופה זו עבד גם עם ננה מושקורי, מארי לה פורה, סרז' לאמא והישראלים ריקה זראי ומייק ברנט. עם חזרתו לארץ הקים את "להקת חופים". הוא היה המפיק המוזיקלי של פסטיבל ערד, של סדרת "נוסטלגיה בעברית" של חברת הליקון, והלחין מוזיקה מקורית לילדים.

בשנת 1999 הוכרז כפושט רגל, אך החזיר את חובותיו. בשנת 2006 הקים את "העמותה למורשת הזמר העברי" לשיקום ולשחזור הקלטות עבריות ישנות. בשנותיו האחרונות, לאחר שלושה גירושים, הידרדרות במצבו הבריאותי ותאונה שעבר, הוא סבל מקשיים כלכליים, והסתייע במטפל סיעודי. הוא התגורר בדירה בחסות ההתנחלות "בית אריה" בשומרון, התפרנס מתמלוגים ומביטוח לאומי, ונעזר במשפחתו. בסוף ימיו התגורר בבית דיור מוגן בכפר סבא.

נחצ'ה: דואט בשני קולותyes

כתבה של גדעון אוקו על מצבו הכלכלי, ששודרה בתוכנית "אולפן שישי" בערוץ 2 ב-2013, הביאה את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולימור לבנת, שכיהנה אז כשרת התרבות, לשכור אותו לייעץ לפרויקט שימור ותיעוד הזמר העברי — פרי יוזמה משותפת של אגף המורשת במשרד ראש הממשלה והמדור לזמר עברי של המועצה הישראלית לתרבות ואמנות. בשנת 2015 נערך לכבודו מופע מחווה בתאטרון הקאמרי, שבו השתתפו הגבעטרון, משה דץ, עומר דץ, סי היימן, אורי הרפז, שני הרפז, יזהר כהן, ישי לוי, נטלי רותם ודן שפירא. "נחצ'ה", סרטה התיעודי של ענת גורן על נחום וסי היימן שודר ביס דוקו באותה שנה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד הערב להיימן: "נחום היימן הלחין את פסקול חיינו בארץ והוא אחד מגדולי המלחינים שקמו למדינת ישראל. השירים שהותיר אחריו נטעו בלבנו את אהבת העם והמולדת וילוו את ישראל אל הדורות הבאים — כמו צמח בר".

גם שרת התרבות מירי רגב פרסמה הודעה עם היוודע מותו. "היימן הטיב להלחין את זמירות חיינו", מסרה השרה. "הוא נגע במיתרי הלבבות ושירת חיינו רצופה בלחניו. לחנים רבים וטובים הלחין וכולם מספרים את ההוויה הישראלית".

"נחצ'ה הוא האיש שגילה אותי, והלחין את השירים הכי יפים שלי: 'אנשי הגשם', 'שירים עד כאן', ו'שיר למענך'", סיפר הערב משה דץ. "במקרה האחרון אמרתי לו שהשיר יתאים לדואט שאני רוצה להקליט עם זמרת. הצעתי לו לשמוע אותנו שרים אותו יחד. כשהוא ראה את אורנה הוא אמר: 'אני מבין, אתה רוצה להתחתן איתה'. הוא הסכים שנקליט אותו כדואט ואפילו מימן בעצמו את ההקלטה. זה הפך לשלאגר הראשון שלנו כצמד. כשהתחתנו הוא לא הביא צ'ק. הוא נסע לפריז וקנה לנו בשוק הפשפשים מראה ענקית שהיתה מכוסה בפיתוחי עץ ויקטוריאניים. בשנים האחרונות נחצ'ה הגיע למצב כלכלי נורא; כשאמנים נמצאים בשיא הצלחתם המדינה גובה 50% מהרווחים שלהם, אבל חיי האמן מאוד קצרים, הטבע עושה את שלו, ולאחר שאמנים צעירים לוקחים את מקומם, לאף אחד כבר לא אכפת מהם והם מתים בחוסר כל".

המשוררת רחל שפירא, שחיברה את השירים "אנשי הגשם" ו"כמו צמח בר" ועוד מעל לתריסר שירים שהיימן הלחין אמרה הערב ל"הארץ": "אנחנו כביכול נפרדים מנחצ'ה אבל זו בעצם לא פרידה כי השירים שהוא יצר יישארו איתנו כקבוצה, ועם כל אחד ואחד מאיתנו כאינדיבידואל. אני אוהבת מאוד את היצירה המשותפת שלנו ושמחה שזכיתי בה. תודה נחצ'ה באשר אתה על כל היופי, התענוג והכיף. אני זוכרת אותו בתשוקה תזזיתית להיות נוכח בעולם הזמר העברי והשיר הישראלי. המשפט המוזיקלי של נחצ'ה ניתן לזיהוי בקלות. הוא כתב בשפע, בתאווה גדולה וביופי רב. האוזן אוהבת לשמוע, הלב משתוקק והפה אוהב לשיר שירים של נחצ'ה".

"הספקתי להכיר  מקרוב איש יוצא דופן בכישרונו האדיר. איש ממוקד מטרה, אוהב מוזיקה וזמר עברי - ישראלי שאין שני לו. איש מיוחד, שלטוב ולרע  תמיד ידע מה הוא רוצה ולא ידע מה זה לוותר", אמר אורי הרפז, שהיה חבר ב"פרברים". "אני מרגיש הקלה על שהספקתי להוציא את האלבום של יצירותיו על גיטרה בעודו עמנו, ולתת לו את הכבוד הראוי לו - וגם עוד כמה רגעי חיוך ואושר. אין לי ספק שמנגינותיו ושיריו ילוו את כולנו שנים ארוכות מאד גם אחרי לכתו".

אסף אמדורסקי ספד גם הוא להיימן: "דורות על דורות של זמרים, נגנים, מפיקים, מעבדים וטכנאי סאונד הוא העמיד כאן, לכולם הוא חלק בנדיבות מהידע, החזון וההתלהבות שלו, עליהם שילם לא אחת מחיר בחייו האישיים".

מאיגוד אמני ישראל נמסר כי "אנו מרכינים ראש עם פטירתו של אחד מענקי הזמר העברי, חתן פרס ישראל נחום (נחצ'ה) היימן". יו"ר אמ"י יענקל'ה מנדל הוסיף: "נחצ'ה העניק לעשרות אמנים את שיריהם הגדולים ביותר והפך אותם לאהובים בכל בית בישראל. פועלו לשימור הזמר העברי בשנים האחרונות הינו אחד הפרויקטים החשובים, שתרומתם למורשת האמנותית בישראל לא תסולא בפז".

"היימן נשם וחי מוזיקה כל חייו, מנגינותיו הן חלק מפס הקול הישראלי והן מלוות וילוו אותנו יום יום", לשון הודעת התנועה הקיבוצית. "נחצ'ה הלחין את מיטב שירי העמק. התרבות והשירה העברית זרמה בוורידיו עד רגעיו האחרונים. וכעת אנחנו יכולים רק לזכור ולהמשיך לשיר את שיריו האהובים".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו