הזמרת האמריקאית אנג'ל אולסן מכניסה מעט אור לאפלוליות יצירתה

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אנג'ל אולסן. חספוס ומתיקות
בן שלו
בן שלו

בסוף האלבום הקודם שלה, "Burn your fire for no witness" שיצא ב–2014, הזמרת אנג'ל אולסן שרה: "האם לא הגיע הזמן שתפתחי חלון לפעמים? האם אור הוא דבר כל כך גרוע?" המשפטים האלה נשמעים כמו קרש הקפיצה של האלבום החדש של אולסן, "My woman". בחלק ניכר משיריה החדשים הזמרת האמריקאית בת ה-29 פותחת את התריסים ומאפשרת לאור להיכנס לתוך החדר היצירתי האפלולי שלה, מה שלא מונע מהשירים להישמע עדיין כאילו הם לקוחים מפסקול מצוין של פילם נואר.

אולסן התפרסמה לראשונה לפני כחמש שנים כזמרת הצמודה של זאב האינדי הוותיק בוני "פרינס" בילי, ובאלבום החדש שלה היא נעה בחופשיות גמורה בין רוק, פופ וקאנטרי. אחד המבקרים אפילו כינה את הסגנון שלה "גלאם קאנטרי", אולי בגלל הפאה הזוהרת שהיא חבשה בשני הקליפים האחרונים שלה.

הנכסים העיקריים של אולסן הם קולה, שיש בו מינון מתעתע של חספוס ומתיקות (והוא עשוי להזכיר את קולה הנפלא של מרגו טימינס מה"קאובוי ג'אנקיז"), והסבלנות שלה: השירים המוצלחים ביותר באלבום החדש, שיר הנושא ו"Sister", נמשכים יותר משבע דקות של פעפוע מוזיקלי אטי, חודר ומהדהד.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ