בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"תמוז" באמפי פארק בראשון

החשמל נדלק

לא בכל הקטעים הם היו במיטבם, אבל מופע האיחוד של "תמוז" סיפק מספיק רגעים של רטט ועוצמה מוזיקלית. וחבל שפורטיס לא צורף

36תגובות
תמוז באמפיפארק ראשון
אילן אסייג

כשחברי להקת "תמוז" הקליטו את האלבום היחיד שלהם ב–1975 והחליטו לפתוח אותו עם הגרסה הארוכה, המתגברת, המלכותית ל"מה שיותר עמוק יותר כחול", הם לא שיערו כמובן שמקץ יותר מארבעים שנה, כשחלקם כבר עברו את גיל 70, הם יבצעו את השיר הזה מול יותר מעשרת אלפים איש ויעבירו רטט של התרגשות ברבים מהם, אם מותר להסתכן בניחוש לגמרי לא פראי. יש הופעות כאלה, לא רבות, שברגע שהן מתחילות, ברגע שנחשפים לתדר המוזיקלי שבוקע מהבמה, יודעים באופן ודאי שהן עומדות להיות נהדרות. וכך היה אתמול באמפי לייב פארק בראשון לציון כש"תמוז" עשתה את הדבר הנכון ופתחה את ההופעה שלה, כמו את התקליט, עם "מה שיותר עמוק יותר כחול".

זה לאו דווקא השיר הכי מייצג של "תמוז". אין בו את הזיק האריאל זילברי, שהוא חלק חשוב מהדי־אן־איי של הלהקה. זה גם לא שיר רוקיסטי מתפרץ, שהוא כביכול הבחירה הטבעית לשיר שפותח הופעה המונית. טבעית אולי, אבל לא נכונה להופעה הזאת. הסבלנות של "מה שיותר עמוק", הבהירות שלו, המורכבות היחסית, הגרוב העדין, אורך הנשימה, המרכיב האינסטרומנטלי הבולט — לא יכולנו לדעת עד כמה שילוב החומרים הזה יישמע טוב באמפי הענק, 40 שנה אחרי, וכשהתברר מיד שהוא נשמע מעולה השמחה היתה גדולה.

שלום חנוך ואריאל זילבר. רגע קטן של ויכוח
אילן אסייג

היה ברגע הזה כמובן הרבה מטען של "אירוע" — הנה "תמוז" מתאחדת סוף סוף — אבל המטען פחות הערך הזה התגמד אל מול המטען האמיתי, זה של המוזיקה עצמה.

"תמוז" יכלה לעלות לבמה בהרכב מחוזק. להוסיף, נגיד, עוד גיטריסט, קלידן ומתופף. זה היה לגיטימי. "כוורת" עשתה את זה בהופעות האיחוד האחרונות שלה. אבל אנשי "תמוז" העדיפו לעלות כמו שהם, וגם זאת היתה בחירה נכונה מאוד. היו פה ושם מעידות, תפקידים שנוגנו בצורה לא מושלמת, כניסות שגויות (לפעמים בצורה שערורייתית). זילבר הוא לא הנגן הכי אחראי, וכמוהו שלום חנוך. אבל הגיטריסט יהודה עדר, הבסיסט איתן גדרון והמתופף מאיר ישראל ניגנו בצורה בוטחת וממוקדת, ואפשר היה להרגיש — גם על זילבר וחנוך — שהחזרה לחומרים של "תמוז" מפעילה אצלם מתג משמעותי.

שלום חנוך באמפי לייב פארק בראשון לציון
אילן אסייג

כן, הם עשו כמה דברים גדולים אחרי "תמוז", אבל החשמל המשוכלל של אותו אלבום, עם הטעם הפרוגרסיבי הקל שלו — כזה דבר לא עשו מאז, והרושם היה שהחזרה לשם מדליקה אצלם משהו. אצלם ואצלנו.

הניצוץ הזה ריצד בעוז רק בחלק מההופעה. היו בה אי אלו פגמים. השירים הנספחים של חנוך ("הבלדה על משה יואל סלומון" ו"שחק אותה גלגל אותה") לא היו שייכים להופעה הזאת. השירים הנספחים של זילבר, שחריגותם היא דווקא דבר רצוי, נשמעו פחות טוב מכפי שהם נשמעים בהופעות הסולו של זילבר. אני חושב שזאת היתה הפעם הראשונה בחיי ש"בטי בם" לא העלה על שפתי חיוך של אושר. התותחים הכבדים של "תמוז", שנשמרו לסוף ("אהבה שקטה", "ככה את רצית אותי", "סוף עונת התפוזים"), בוצעו בתנופה ובחדווה והיו טובים מאוד, אבל מבחינה רגשית, אצלי לפחות, הם היו בקומה נמוכה יותר מהשירים של תחילת ההופעה.

 שלום חנוך באמפיפארק בראשון לציון
אילן אסייג

על "מה שיותר עמוק" כבר התעכבנו. הוא פתח את הרצף המשולש המושלם של תחילת ההופעה. אחריו בוצע נהדר "הולך בטל", עם כל הזילבריות הממזרית שלו (או לפחות עם רובה — כבר ראיתי את זילבר בהופעות טובות יותר), ואז הגיע תורו של "לא יודע איך לומר לך", והאינטרו המפואר של הגיטרה הידהד כל כך עמוק וכל כך יפה במרחב הענק של האמפי, וכך גם שירת האלפים בשורה "לא יודע איך לומר לך כמה שאני אוהב", שהקו הרוחני המדומיין שנמתח בין חנוך לזילבר נראה לרגע אחד רציף ולא מרוסק (אם כבר מדברים על זה, היתה גם חצי דקה של פינג־פונג עוקצני בין שני הזמרים. זילבר אמר שיהיה שלום כשהמשיח יבוא, חנוך אמר שיהיה שלום בלי משיח. זה לא היה דיון מעניין במיוחד).

רטט ההתרגשות האחרון, ואולי העמוק ביותר, חלף ברגע האינטימי ביותר בהופעה, כשחנוך שר את "לא יכול לישון עכשיו", מלווה על ידי הגיטרה הקלאסית של עדר. באופן כללי חנוך שר בהופעה של "תמוז" הרבה יותר טוב מאשר בהופעת הסולו שלו, שפתחה את הערב. הוא גם נראה יותר משוחרר בהתנהגות הבימתית שלו. אבל השירה שלו ב"לא יכול לישון עכשיו" לא היתה רק טובה יותר באופן יחסי, היא היתה נהדרת, נקודה.

שלום חנוך בהופעה. רגע של רטט עם "לא יכול לישון עכשיו"
אילן אסייג

קודם כל, חנוך הצליח לעקוב אחרי התוואי של המנגינה הנפלאה, דבר שהוא כבר לא מרבה לעשות בגלגולו הווקאלי המאוחר והמוגבל. בנוסף לכך, בכמה נקודות בשיר הוא חרג מהתוואי המלודי המוכר, אבל לא כדי לדבר את השיר במקום לשיר אותו כפי שהוא עושה לפעמים, אלא כדי לשיר אותו בווריאציה אחרת. והווריאציות היו יפות, עדינות, יצירתיות, מוזיקליות. זה היה ממש רגע של חסד.

ההופעה של חנוך שפתחה את הערב היתה מנת פתיחה סבירה ונשכחת, למעט הביצוע החזק והמצוין ל"מחכים למשיח", שסגר אותה. חנוך כבר לא בנוי להופיע במקום כל כך גדול, מול כל כך הרבה אנשים. זה לא מתאים לקולו העכשווי, וגם לא לאישיות הבימתית שלו. מכיוון ש"תמוז" היא בראש ובראשונה מפגש המוחות בין חנוך לזילבר, אולי היה ראוי לחלק את המנה הראשונה של הערב לשני חלקים קצרים, שבאחד מהם חנוך היה משיק את אלבום הסולו החדש שלו, ובשני זילבר היה משיק את אלבומו החדש והמצוין, שבו הוא שר משיריו של שמוליק צ'יזיק.

ואם כבר מדברים על תרחישים דמיוניים: מה עם רמי פורטיס? פורטיס הצעיר והאלמוני היה כזכור החשמלאי בהופעות של "תמוז", והלהקה העניקה לו את הבמה הראשונה בחייו. הוא שר אז את "איקובטור" מול הקהל של "תמוז", שבוודאי לא ידע איך לאכול את החייזר. אילו פורטיס היה עולה לשיר את השיר הזה אתמול, מול קהל שכבר הפנים את חייזרותו ולמד לאהוב אותה, זאת היתה יכולה להיות סגירת מעגל נהדרת.

"תמוז". אמפי לייב פארק בראשון לציון, 15.9

אילן אסייג
אילן אסייג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו