אוהביה של ניקו ימצאו עניין רב באלבום "Killer Road"

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
ניקו, 1982
ניקו, 1982צילום: Marcello Mencarini / leemage / A

הזמרת ניקו – הקול, הנוכחות והמוזה שמאחורי שירים נצחיים של ה"ולווט אנדרגראונד" כמו "Femme Fatale" ו"I'll be your mirror" – מתה ביולי 1988, לאחר שנפלה מאופניה באי איביזה, שבו התגוררה בשנותיה האחרונות. היא היתה בת 49.

בשבוע הבא יתחילו צילומיו של הסרט העלילתי "Nico, 1988", שיתמקד בשנת חייה האחרונה של הזמרת הגרמנייה. לדברי הבמאית, סוזנה ניקיארלי, "רוב האנשים חושבים שאחרי התקופה שלה ב'ולווט אנדרגראונד' — ואחרי שעשתה סקס עם רוב כוכבי הרוק של התקופה — ניקו נהפכה לג'אנקית שמנה ונעלמה. אבל האם זה אכן מה שקרה?"

לא בטוח שהמלים האלה מבשרות טובות בנוגע לאיכותו של הסרט. מה שבטוח הוא שאוהביה של ניקו ימצאו עניין רב באלבום החדש "Killer Road", שבו חברי ההרכב האלקטרוני האמריקאי־גרמני "Soundwalk collective", עם המלחין ג'סי פאריס סמית, הצמידו נופי צליל מופשטים ורוחשים, עם נופך טראגי מתבקש, לכמה משיריה של ניקו ויצרו מעין פסקול רפאים דמיוני של נסיעת האופניים האחרונה בחייה של הזמרת. לתוך נעליה (או מוטב: מגפיה) של ניקו נכנסת אמו של ג'סי פאריס סמית, אחת פטי סמית, אף היא אשה פטאלית, בדרך שונה לגמרי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ