בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוהביה של ניקו ימצאו עניין רב באלבום "Killer Road"

תגובות
ניקו, 1982
Marcello Mencarini / leemage / A

הזמרת ניקו – הקול, הנוכחות והמוזה שמאחורי שירים נצחיים של ה"ולווט אנדרגראונד" כמו "Femme Fatale" ו"I'll be your mirror" – מתה ביולי 1988, לאחר שנפלה מאופניה באי איביזה, שבו התגוררה בשנותיה האחרונות. היא היתה בת 49.

בשבוע הבא יתחילו צילומיו של הסרט העלילתי "Nico, 1988", שיתמקד בשנת חייה האחרונה של הזמרת הגרמנייה. לדברי הבמאית, סוזנה ניקיארלי, "רוב האנשים חושבים שאחרי התקופה שלה ב'ולווט אנדרגראונד' — ואחרי שעשתה סקס עם רוב כוכבי הרוק של התקופה — ניקו נהפכה לג'אנקית שמנה ונעלמה. אבל האם זה אכן מה שקרה?"

לא בטוח שהמלים האלה מבשרות טובות בנוגע לאיכותו של הסרט. מה שבטוח הוא שאוהביה של ניקו ימצאו עניין רב באלבום החדש "Killer Road", שבו חברי ההרכב האלקטרוני האמריקאי־גרמני "Soundwalk collective", עם המלחין ג'סי פאריס סמית, הצמידו נופי צליל מופשטים ורוחשים, עם נופך טראגי מתבקש, לכמה משיריה של ניקו ויצרו מעין פסקול רפאים דמיוני של נסיעת האופניים האחרונה בחייה של הזמרת. לתוך נעליה (או מוטב: מגפיה) של ניקו נכנסת אמו של ג'סי פאריס סמית, אחת פטי סמית, אף היא אשה פטאלית, בדרך שונה לגמרי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו