רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המוזיקאי צ'ארלי מגירה מת בגיל 44

צ'ארלי מגירה, שם הבמה של המוזיקאי גבי אבודרהם, היה אחד המוזיקאים והגיטריסטים המקוריים ביותר בזירת המוזיקה העצמאית בישראל. נסיבות מותו אינן ברורות עדיין

27תגובות
צ'ארלי מגירה
דודו בכר

המוזיקאי גבי אבודרהם, שפעל תחת השם צ'ארלי מגירה, מת בגיל 44. הוא היה אחד המוזיקאים והגיטריסטים המקוריים ביותר בזירת המוזיקה העצמאית בישראל. בשנים האחרונות חי בברלין. נסיבות מותו אינן ברורות עדיין.

אבודרהם נולד וגדל בבית שאן (שמו של ההרכב האחרון שלו היה "צ'ארלי מגירה וה"Bet She'an valley hillbillies"). "תמיד אהבתי מוזיקה, אבל אחרי שראיתי את 'נושאי המגבעת' על הבמה, הבנתי שאני רוצה לעשות אותה", אמר בראיון לפני כמה שנים. בתחילת העשור הקודם הוא עלה על במה ייחודית משלו בזירת האינדי הישראלית. אלבומו הראשון, "דה אבטומטיק מייסטזינגר ממבו שיק", יצא ב-2001. לאחר מכן יצא האלבום "פרגמנטים רוקנרוליים". בשנים הבאות הוא הופיע והוציא אלבומים עם ההרכבים "צ'ארלי מגירה ונערת ההפקר", "מודרן דאנס קלאב", "היי נו באנדה" ו"טרלללה בויז".

המוזיקה של צ'ארלי מגירה התקיימה בתוך מרחב עצמאי משלה, שהיה ממוסך בקירות של אפקטים מהדהדים כמו ריוורב ודיליי. יש עוד יוצרים בזירת המוזיקה העצמאית בישראל שהסתובבו באזורים דומים של רוקנרול קדמוני, מוזיקת סרף והוויה של סרטי בי ישנים, אבל נדמה שאף אחד לא הלך רחוק ועמוק כמו מגירה. ערוץ הזרימה שהתחיל באצבעות ובמפרט שלו, עבר דרך המיתרים ומכשירי האפקטים ובקע מתוך המגבר, הפיק רטט חשמלי ספוג ברגש יוצא דופן. צליל הגיטרה שלו היה מרוחק, מטושטש, כמו הד מאיזשהו עולם חלומי אבוד, אבל בתוך הריחוק הזה, בתוך הזרות שהוא התעטף בה, היתה אינטימיות גדולה. אחד הקטעים באלבום "Love police" נפתח בסימפול של משפט מתוך סרט ישן: "You and me, we dance to a whole different beat". מי שנענה להצעה החד-פעמית של מגירה, מי שנכנס לתוך עולם הרעש הקטיפתי שהוא יצר, רקד אתו ריקוד כזה, שונה לחלוטין מהריקוד השגרתי.

כמו המוזיקה שלו, גם דמותו של צ'ארלי מגירה היתה אנטיתזה להוויה הישירה והאפרורית של הרוק הישראלי. הבלורית שלו, החליפות שלבש ושם הבמה שבחר לעצמו מיקמו אותו הרחק מהמציאות המקומית, בתוך עולם מיתולוגי־דמיוני שבו שנות ה–50 אף פעם לא הסתיימו והמציאות היא סרט אקסצנטרי דל תקציב אך עתיר רגש. "כל העסק של שם במה נועד להפוך אותך שקוף, וכך בעצם אתה מקבל מרווח זמן מאלה שרודפים אחריך", הוא אמר לפני כמה שנים בראיון. "זה דומה לפורעי חוק שבורחים ומשנים את השם כדי שלא יתפסו אותם. עניין של הישרדות".

מגירה זכה להערכה רבה מצד מוזיקאים. "הוא היה מוזיקאי פנטסטי", אומר יובל הרינג, סולן להקת "ועדת חריגים". "הסאונד שלו היה ייחודי לו וחריג בנוף המקומי. מראשית הקריירה שלו הוא פעל תמיד בספירה משלו, עצמאית לחלוטין, אחרת. הוא הקיף את עצמו באנשים מוכשרים, היה איש שטח אמיתי שחרש סיבובי הופעות, כתב שירים מרגשים והוציא אלבומים שכל אחד מהם היה עולם ומלואו".

היו אפילו מוזיקאים שסימפלו אותו. השיר "חי בדיליי", מתוך האלבום החדש של צמד הראפרים "כהן את מושון", מבוסס על צליל הגיטרה המהדהד של מגירה. חבר הצמד מיכאל מושונוב אמר עליו עם צאת האלבום: "הוא אחד המוזיקאים הישראלים הכי מדהימים שאף אחד לא מכיר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#