אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"תחנות הרדיו נכנסות ללופ כדי להעביר את היום"

הוא ממשיך להיות עסוק בהופעות, לא מפסיק ליצור ולא פועל מתוך הצורך לרצות את הרדיו - לקראת הופעת שבועות מיוחדת, מיקי גבריאלוב מספר איך שומרים על השראה גם אחרי עשרות שנים על הבמות

תגובות

המוזיקה יכולה לקחת אנשים למקומות לא צפויים. תשאלו את מיקי גבריאלוב, שלהופעה הקרובה שלו בבית דניאל בתל אביב (שבת, ה-11 ביוני) הגיע די במקרה. "הגעתי לשם בדרכים מפותלות מה שנקרא", הוא מספר. "מצד אחד, הבן שלי נועם עשה בר מצווה בבית דניאל, ומדי פעם הם מנסים ושואלים אם אפשר שאני אופיע אצלם. מצד שני, החלילן שמנגן איתי, מתן קליין, קשור לקהילה הרפורמית שלהם".» תיקון שבועות בבית דניאל - לוח הופעות» כל הפסטיבלים שמחכים לכם בשבועות» יכול להיות שמוריסי בדרך אלינו?» שלומי שבן לא מערבב פוליטיקה עם אמנות» למדור מוזיקה של עכבר העיריש לך חיבור לקהילה הזאת?"אין לי באופן ישיר. אני מכיר את האנשים שם אבל אני לא פעיל בקהילה. מתן קליין יותר קשור אליהם, אמנם לא מבחינה תורנית - אבל אביו היה איש דתי שהיה קשור לקהילה הרפורמית והוא מופיע שם לא מעט. הם פנו אליו ושאלו אותו לגבי הופעה בתיקון שבועות כי הם יודעים שהוא מופיע איתי".

יש לתיקוני שבועות משמעות מבחינתך?"לא מבחינה דתית. קבלת ספר התורה בהר סיני וכל הדברים האלה הם לא בדיוק משהו שמדבר אליי, אבל אני מעריך אנשים שעושים את זה וחושבים שזה עוזר להם לעשות יותר טוב בעולם הזה".למרות שגבריאלוב לא מרגיש חלק מהחגיגות הדתיות, דווקא השירים שלו מצאו את דרכם למקומות הכי לא צפויים. "אני יודע שבקהילה הרפורמית ובהקהילה הקונסרבטיבית משתמשים בשירים שהלחנתי", הוא חושף, "כמו לאה גולדברג וביאליק, 'מול גלעד' ו'על גבול האור'. יש גם קהילות ספרדיות שמשתמשות בשירים שלי. על התפילה מלבישים למשל את 'אל תבכה ילד', 'עוף גוזל', 'אני ואתה'. הקהילות היהודיות והרפורמיות עושות מזה מטעמים, מלבישות מילים מקוריות וטעמים מהתורה".עושים שימוש בקהילות דתיות שונות. השיר "על גבול האור":

הגיל מכתיב את ההשראה גבריאלוב נמצא כבר עשרות שנים במוזיקה הישראלית, ולא מראה סימנים של עייפות או שחיקה. בזמן שהרבה אמנים בני דורו לוקחים הפסקות ארוכות ביצירה שלהם ולא מרבים להופיע, הוא ממשיך להקליט ורק לפני שנתיים הוציא אלבום נוסף בשם "ריח של ים". "אני מופיע הרבה", הוא מספר, "אתמול היתה לנו הופעה בזאפה הרצליה עם המופע 'מיקי גבריאלוב זוכר את אריק איינשטיין' והיה מאוד יפה. כל ההופעות שלנו מלאות".

אתה מתכנן אלבום חדש?"לא כרגע, אני עסוק בהופעות האלה. אלבום חדש אולי ייצא בעתיד".

איך מצליחים לשמור על מקורות השראה?"זה מעיין נובע, זה לא קשור אליי. ההשראה הפכה להיות אחרת - התובנות של החיים נותנות לך השראה אחרת, הגיל נותן לך משהו אחר. זה הדבר היחיד שמכתיב לי על מה אני רוצה לכתוב ועל מה אני רוצה לשיר. זה נובע מעצמו, זה לא דבר שאני מתכנן".

אתה מקפיד לעקוב אחרי התפתחויות במוזיקה הישראלית? יש אמנים חדשים שמשכו את תשומת הלב שלך?"ודאי שאני מחובר. גדלתי בתקופה שהיתה מלאה בהשראה, בשנות ה-60'. היה אז פרץ מטורף בעולם של מוזיקה, מרוקנרול, דרך בלדות ועד לסינגר-סונגרייטרס. הדברים האלה הם אבות המזון שלי, להתחרות בזה... אני משתדל לא להשוות את זה בכלל. אני ספוג בכל כך הרבה מוזיקה, שנים של יצירה שהפכו אותי למאוד בררן. אני לאו דווקא מתחבר למה שהיה פעם, אלא פשוט למה שיושב לי טוב באוזן. אני שומע מישהו שכותב משהו יפה וזה מדבר אליי. אני לא משווה את זה לפעם או למה שאני עושה, אני רוצה ליהנות. רוב הזמן האוזן שלי שומעת מוזיקה לא בצורה אובייקטיבית אלא מקצועית - הניואנסים של מה שעושה המתופף למשל ואיך שזה נשמע - אני לא יכול להתעלם מהם".מעדיף ליצור בלי להתבכיין. מיקי גבריאלוב (צילום: רונן אקרמן)הקצב המהיר של צריכת המידע והנגישות להכל בזמן אמת, השפיעו בשנים האחרונות על שוק המוזיקה בישראל. מוזיקאים מבוגרים יותר מגלים קושי לעמוד בקצב, ופעמים רבות מוצאים את עצמם נשארים קצת מאחור מבחינת התודעה התקשורתית. גבריאלוב עצמו בוחר שלא לקחת את זה קשה מדי.

בשנים האחרונות יש לא מעט אמנים ותיקים שמתלוננים על חוסר התייחסות של הרדיו ליצירה שלהם. מה עמדתך בעניין?"כמה אפשר להשמיע משהו ברדיו. הרדיו עובד 24 שעות, יש ז'אנרים, דיבורים, בתוך שעה - כמה שירים אפשר להכניס? זה רץ היום, תחנות רדיו שמות לופים של מחשב. הם נותנים שירות ולא מתעסקים בחינוך של דור למוזיקה חדשה. רוב התחנות נכנסות ללופ - להשמיע משהו כדי לסיים את היום. אז רוב הזמן אנחנו שומעים את אותם שירים, אותם אמנים. פתאום יש להיטים מטורפים ואני לא מבין איך הם הצליחו ככה, אבל ברור שאי אפשר להשמיע את הכל וחבל. מי שמכתיב את המציאות הזאת ומכתיב את התוכן שלה, יכול להיות שאין לו מספיק השכלה ויכול להיות שהוא חושב שזה מה שצריך להיות".אתה מרגיש את זה באופן אישי?"משמיעים אותי. יש תחנות שמשמיעות יותר ויש שמשמיעות פחות, אבל זה לא רלוונטי ליצירה שלי, אני לא אצעק בראש חוצות שלא משמיעים אותי. אני מופיע, אני מקליט - ומי שרוצה להתייחס מתייחס. אני לא חושב שזה צריך להשפיע על אף אחד אם משמיעים או לא. אני לא חושב שמישהו צריך לכתוב שיר שיהיה להיט, זה לא במחשבה שלי בכלל. אני מעריך אנשים שכותבים שירים שנשארים לעד. ביטלס, רולינג סטונס, אבות המזון של כולם".

יש שירים שיוצאים היום שאתה חשוב שיכולים להשאר לנצח?"אני חושב שמתוך ערימות של שירים שיוצאים, הקהל מחליט אם משהו ישאר לנצח, לא הרדיו. הרדיו יכול לבחור כיוון אחר. הקהל הוא זה שמשאיר אותם לנצח. זה הופך להיות חלק מההוויה שלנו ומהתרבות שלנו. זה משהו שקובע את הנצח של השירים".

*#