אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היפ הופ עד הסוף: הראפר שנפל במלחמת לבנון

הוא היה נער שאהב וחי את סצנת ההיפ הופ בכל רמ"ח איבריו, ולפני גיוסו לצה"ל פצח ביוזמה מוזיקלית שהשפיעה משמעותית וחיברה בין חברי קהילת הראפ בישראל. סיפור מורשת ההיפ הופ של אנדריי (קשמר) ברודנר ז"ל

תגובות

כשסצנת ההיפ הופ קרמה עור וגידים בעיקר באולפני הקלטות מאולתרים ובמדרגות של מועדון הג'י ספוט הישן, אנדריי (קשמר) ברודנר היה בן 18. ילד יפה ורזה עם חיוך ממזרי, לשון חדה, בגדים שגדולים עליו בכמה מידות, ותכונה אחת נדירה שלא ידע עליה עדיין - היכולת לאחד אנשים לנצח.» שירי הזיכרון מאז ועד היום» אירועי יום הזיכרון ברחבי ארץ» מנציחים את זכרם: המלצות צפייה» שירים בכיכר 2015ערב אחד עלה במוחו רעיון סוריאליסטי למדי, שהיה שמור בעיקר לקהילות ההיפ הופ מעבר לים -  ליזום מפגש שבועי שיזמין ראפרים, אמני ביט-בוקס, רקדני ברייקדאנס ודיג'ייז למפגן ראווה במעגל רחוב. המיקום, רחבת החוץ של קניון ראשל"צי, לא היה אטרקטיבי במיוחד, מזג האוויר היה חורפי ולא מזמין, ופייסבוק וווטסאפ עדיין היו בגדר הזייה במוחו של צוקרברג. למרות כל המכשולים והרמות הגבה בסביבתו הקרובה, למעגל הרחוב הראשון שלו הצליח ברודנר להביא מעל מאה איש מכל רחבי הארץ, שבאו לעשות רק דבר אחד: היפ הופ.כולם באו לרקוד. המעגל הראשון לזכרו של אנדריי ברודנר (צילום: אילונה אברמסון)המעגל, שהחל כיוזמה חד פעמית, הפך למפגש ההיפ הופ הקבוע של ערבי חמישי. כולם ידעו את השעה והמקום, וגם למי שלא היה מה לתרום בגזרת הפריסטייל, היה מגיע בקביעות כדי ליהנות מהדבר הנכון ביותר שהתרחש באותם הימים בסצנה. ההופעה הכי טובה של ההיפ הופ קרתה אז ברחוב, ללא דמי כניסה וללא תור מעייף בסלקציה - כמה פשוט, ככה אמיתי.ברודנר חי את ההיפ הופ בכל רמ"ח איבריו. את שעות הפנאי היה מבלה יחד עם חברו "ספליט" (אלכס קרסיק) באולפן ההקלטות הביתי, זורק וורסים ומראפרפ על מה שבראש ובלב, מארגן מפגשים ליוצרים צעירים ובעיקר עסוק בשימור הז'אנר הלא יציב הזה חי ובועט. בזמן השירות בצה"ל, ניהל בלוג באינטרנט, בו היה חולק את חוויותיו כחייל קרבי, אך נוכח השינויים בחייו, העיסוק במוזיקה הלך ופחת: "קיצר לא יכול לספר יותר מדי באינטרנט אבל היום אני אהיה שם. אולי תקראו על זה בחדשות. זה ימשך כמה ימים, יכול להגרר יותר, אבל לנו יש ציוד שיכול להספיק להרבה זמן. הרבה חוזרים עם דם על הידיים (ועכשיו הם סלבס כי כתבו עליהם בוויינט), וויש מי לאק, פיס." היו המילים האחרונות שפרסם בבלוג. הותיר מורשת חברתית לאחר לכתו. אנדריי ברודנר (צילום: באדיבות המשפחה)שבועות ספורים לאחר שסיים את מסלול ההכשרה שלו, ברודנר נפל בתחילתה של מלחמת לבנון השנייה בקרב באזור רג'אמין, כאשר הטנק שלו ספג פגיעת טיל נ"ט. הידיעה על מותו טלטלה לא רק את משפחתו וחבריו הקרובים, אלא הכתה גלים בכל סצנת ההיפ הופ הישראלי, שאיבדה את אחד הילדים המוכשרים שלה - אלה שהאמינו בכל ליבם שלז'אנר הזה יש מקום בארץ, ושהם כאן בשביל להרוויח אותו בכבוד. למעשה, השפעתו של ברודנר הגיעה למעגל רחב הרבה יותר מכפי שיכול היה לתאר. לאחר מותו, לירון תאני, שדרן רדיו ואושיית היפ הופ עוד מימי הזוהר של תכנית הרדיו "עסק שחור", כתב על קיר ההנצחה הוירטואלי שלו, "אני לא אשכח את החריצות המדהימה שלך שהפגנת בארגון מעגלי הפריסטייל. אני זוכר את העזרה העצומה שהגשת לי כשעשיתי את הכתבה על המעגלים. מי ידע שהפעם הבאה שתופיע בעיתון תהיה בנסיבות כל כך טרגיות? עמדתי בלוויה שלך והדמעות לא הפסיקו לזלוג. הלב שלי התכווץ לגודל של גרגר אורז כשראיתי את המשפחה המדהימה שלך, ואת המוני החברים והחברות שלך. כולנו עמדנו שם ברגליים רועדות כשאנו מבכים את מותך ומתקשים להאמין שזה קרה".גם הראפר קוואמי (אייל פרידמן), בחר לחלוק לאנדריי כבוד אחרון בפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" והקליט גרסה משלו לשיר "אינטרו"  שכתב אנדריי, על החלומות שלקח איתו בגיל 19: "אז אני יוצא החוצה/ הרוח מלטפת את פניי/ כל המתח והעצבים מאחוריי/ המשיח מטלפן אבל יש שיחה ממתינה/ בצדק הוא ניתק וכפי שזה נראה, הוא לא יבוא היום ולא מחר ועוד שנה אולי/ יש לו אגו מנופח, נחכה לו, עד מתי?/ אבל בקטנה, אני מרגיש חופשי ולא בדוחק/ הגעתי לחלום חיי לפחות/ אבל נראה שיש עוד הרבה מעבר אל האופק/ זאת אומרת שיש לי עוד איזה 200 חלומות".האינטרו שלא זכה להמשך. קוואמי מבצע את "אינטרו" של קשמר: המעגל המשיך לחיות זמן קצר גם לאחר מותו. הוא התרחב, התמלא בכעס, טינה ועצבים שעשו פלאים להשראה, וקירב בין כל המשתתפים בו, שגם שמונה שנים אחרי, עדיין חוברים פעם בשנה למעגל העצוב ביותר, סביב קברו של ברודנר בבית העלמין.

כתבות שאולי פספסתם

*#