אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פורטיס מפרסם את קסטרו? אז מה, תתקדמו

קיבעון מחשבתי אף פעם לא היה סקסי, ואפילו לפורטיס, האיש שעמד פעם נגד המכונה, מותר להשתנות ולקרוע את חליפת האנטי. דעה

תגובות

במסדרונות המערכת רעש מהומה, רמי פורטיס לבוש בג'ינס יוצא למלחמה. אחד מגדולי הרוקרים הישראליים, ומי שנחשב עד לא מזמן לטיפוס הבועט והאקסצנטרי ביותר שיש לביצה המקומית להציע, מככב בימים אלה על המרקע בפרסומת של חברת האופנה 'קסטרו' ומותג בגדי הילדים שלה.» פורטיס לא חושש להשתנות: ביקורת הופעה» נגני הרחוב של תל אביב: מבט נדיר למקצוע» רוצים אלבומים חדשים במתנה לחג? עלינו» דיוויד גילמור מפינק פלויד בהופעה נדירה» מי באמת אחראי למותו של קורט קוביין?» הכינו את הכיסים: הופעות הקיץ הגדולותלצלילי גרסה רכה ל"חתול מפלצת", להיט ידוע שלו, מקפץ פורטיס בין שלל ילדים מעוטרים בבגדי הקולקציה החדשה ובכלי נגינה, ומצליח להרגיז לא מעט מעריצים שעברו מזמן את גיל 14 ומתקשים עתה לזהות מי מסתתר מאחורי המסכה. הסמל האנטי-ממסדי הזה, שלאורך כמה עשורים ירק אנרכיה וביטא חופש אמנותי בלתי מסחרי, שנהנה להתריס ולהביך את השמרנות המקובלת, הופך פתאום לדוד חביב שמוכר את האמת שלו עטופה בג'ינס תמורת, יש לשער, לא מעט כסף. אורות כחולים ירדו על עיר והוא דופק ת'תשדיר.הדוד החביב של ילדי ישראל. פורטיס בפרסומת לקסטרו:הקולות מסביב כאמור, המומים. "זה פורטיס" אומרים כולם, "הגיבור שלנו. אחרון המוהיקנים. דינוזאור של אמת. לא יכול להיות". ובכן, ברוכים הבאים למציאות - או כמו שקוראים לזה היום: כל האמת בפרצוף. פורטיס אף פעם לא הגדיר עצמו כפאנקיסט. להיפך, הוא ניסה לא פעם להתנער מהתדמית הזו ומקריאות ה"משוגע" שליוו ומלוות עד היום את ההופעות שלו. הוא  אמנם בילה לא מעט זמן בשוליים, התנהל ויצר מוזיקה שבהחלט מצדיקה את התדמית, אבל אם נבחן את הדברים לעומק, רמי פורטיס כבר מזמן לא בועט בשום דבר מלבד בסטיגמה הזו. תקראו לזה התבגרות, התעוררות או סתם שעמום - אבל כבר שנים שפורטיס עושה פניית פרסה מודעת, כזאת שמכרסמת בעקרונות המרד ומכוונת הישר ללב המיינסטרים. אם נרחיק אל אמצע שנות ה-90', נמצא ניצנים בדמות הקמפיין המוצלח שלו ושל הטלוויזיה החינוכית, לא פחות, שבחרה בו כפרזנטור לקידום ועידוד ההגנה מפני השמש. חשיפה מוגזמת מסוכנת לעור, אבל בטח לא לחשבון הבנק ולאהדה הציבורית.  כי השמש מסוכנת לעור. פורטיס בפרסומת של החינוכית:התהליך הזה המשיך וקיבל תוקף עם כל אלבום, שיתוף פעולה או פרויקט נוסף שהושמעו ללא הרף במדיה, והפכו את פורטיס מאמן שוליים לכזה שמוכר הופעות מראש. ההשתתפות שלו כשופט בשתי העונות האחרונות של "אקס פקטור" היוותה את שיאו של התהליך וגררה גם היא אינספור תגובות מקוננות, ממי שעוד האמינו אז שאולי זה רק משבר קטן וזה חולף. עוד תסמונת של גיל המעבר. אבל אז הגיע האלבום האחרון שלו, "תולדות הכותרת", ושם סוף לאמונה הזאת. זהו אלבום רוק נהדר, מאתגר, מורכב, ובכל זאת לא תמצאו בו את הכעס שקיים ביצירות המוקדמות שלפניו. פורטיס עצמו הגדיר אותו כ"מניפסט של אור" וככזה שאין בו ולו מילת ביקורת אחת, ואפילו הצהיר בראיונות מלאי האופטימיות שלאחריו שהוא אוהב ומקבל את עצמו ואת העולם סביבו. ואתם יודעים מה? מותר לו.מותר לו לקרוע את חליפת האנטי. מותר לו גם להשתנות ולשנות את דעתו ואת הדרך שבה הוא רואה את הדברים אחרי כל כך הרבה שנים. קיבעון מחשבתי אף פעם לא היה סקסי בלאו הכי. ואפילו אם כל זה מס שפתיים חלילה, גם זה בסדר. למרות כוחו ההולך וגובר של האינטרנט, מסך הטלוויזיה הנורא הוא עדיין הדרך המרכזית והעיקרית לחשיפה. וכן, כולם צריכים להתפרנס, גם אם זה אומר לעשות מדי פעם דברים שפחות מסתדרים עם הרצון והאמת שלנו. תחשבו לרגע על העבודה שלכם. הנה, הבנתם. זה נכון שלקבל את זה מאמן, בטח בסדר גודל ועם רפטואר כמו של פורטיס, זה לא הכי נעים. אבל היי, הוא לגמרי לא הראשון שעושה את זה. אביב גפן מוציא אלבומים ב'ארומה', מוקי מפרסם טלפון סלולרי וחובק אלבום שנחשב למתנה הכי נמכרת לחג, ואפילו ברי סחרוף, שותפו הוותיק של פורטיס וכזה שנחשב לנזיר תקשורת והופעות פומביות, עשה את זה פעם בשביל חברת ג'ינס אחרת.ברי עשה את זה קודם. ברי סחרוף בפרסומת לקרוקר:רוצים להיתלות באילנות גבוהים יותר? בבקשה: בוב דילן השתתף בשנה שעברה בפרסומת ל-IBM ועוד לפני כן עשה את זה בשביל קרייזלר, פפסי ואפילו ויקטוריה'ס סיקרט. דיוויד בואי פרסם לפני כמה שנים את לואי ויטון ולא מעט מותגים לפני כן. הרולינג סטונס פרסמו דגני בוקר, The Who היו שם בשביל קוקה-קולה ואילו ג'פרסון איירפליין, ממש כמו פורטיסחרוף שלנו, העדיפו ג'ינס (Levi's). אז נכון שכשזה מגיע מאמני פופ מתוקים זה מורגש פחות (כנראה שאם קרן פלס היתה מפרסמת שמפו הטור הזה לא היה נכתב), ועדיין לא חסרות דוגמאות רבות נוספות לרוקרים מסוכנים ש"חצו את הקווים".נדמה שמי שצריך לפקוח עיניים ולהתעורר במקרה הזה, הם אלה שעדיין מתפלאים ומתאכזבים מהקשר הכמעט בלתי נמנע בין פופולריות ופרסום לתועלת אישית בעולם הציני של שנת 2016. המאבק בין נכון ולא נכון הולך וקורס אל תוך עצמו ומונחים כמו יושרה, אג'נדה או דרך אמנותית, ניתנים לעיצוב ולשינוי תמידי בידי כוחות גדולים בהרבה ממכונת יחסי הציבור של חברת אופנה. למועדון החולמים על צדק זאת אולי נראית כמו שקיעתה של הזריחה. בעידן הריאליטי לעומת זאת, זאת בסך הכל מציאות.

כתבות שאולי פספסתם

*#