אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שירים מהכוס: המכשפות החדשות של המוזיקה הישראלית

הן עושות מוזיקה מצוינת, יודעות להפיק פסטיבלים ומוזמנות לתקלט במסיבות הכי גדולות - אז למה נשים בסצנת האלטרנטיב עדיין צריכות להאבק על מקומן? פסטיבל נשי חדש מנסה לתת תשובות

תגובות

יום אחד מצאה את עצמה ניבי יהלום בסיטואציה מוזרה: סוכנות האמנים בה היא עובדת קיבלה טלפון דחוף בדקה ה-90 אחרי שלקוח קלט שאין לו אף זמרת אישה ברשימת המופיעים ביום הסטודנט שארגן. "וואי וואי אנחנו חייבים זמרת, פתאום קלטנו שהליינאפ רק גברי", נאמר מהצד השני של הקו. למרות שהרגישה שיש משהו לא תקין בבקשה הזאת, יהלום טיפלה במהרה בלקוח, ועזרה לו להכניס לתכנית האמנותית זמרת. "באותו רגע זה הרגיש לי הכי מעפן בעולם", היא נזכרת, "אבל הייתי מול לקוח, אז עשיתי את זה. בפנים זה היה קשה. זה בדיוק מוכיח שיש אפליה, שהיא מודעת ואנשים מנסים להדביק טלאים ולפתור את זה בכל מיני דרכים. צריך עדיין לתרגל את הדבר הזה עד שהוא יכנס".» האישה הכי יפה בעיר - כל הפרטים» הולי ג'סי: איגלז אוף דת' מטאל חוזרים לארץ» וינטג' טורבו: הרוקנרול שישנה לכם את החיים» הייפ מוצדק: חנן בן ארי מצליח לדבר לכולם» סנטנה או סיה: מי מגיע לארץ, מתי ואיפה?זאת כנראה לא הייתה הפעם הראשונה וגם לא האחרונה שבה נתקלה יהלום בגילוי אפליה שכזה. נשים רבות בתעשיית התרבות נתקלות בה מדי יום, ומתמודדות איתה ברוב המקרים לבד. בגלל זה יוזמות כמו פסטיבל "האישה הכי יפה בעיר" הן אירוע מרגש. מדובר בפסטיבל הנשי הרב תחומי הראשון מסוגו בארץ (כן, זה טייטל ארוך לאללה, אבל ככל הנראה מחויב המציאות), שמציף מטבע הדברים שאלות על פסטיבלים ואירועי תרבות אחרים שלא נותנים מספיק מקום לאמניות. "היו לנו הרבה שיחות על האם באמת צריך את זה? האם זה משנה?", משתפת יהלום. "התחושה הברורה היא שכן. מצד אחד מספיק לעשות חיפוש על ליינים ותרבות בכלל ולראות מיעוט של נשים,  אבל מצד שני יש הרבה נשים שפועלות - אז למה לא רואים אותן?".יחד עם יהלום, משוררת ומפיקה שנמנית על צוות המארגנות (לצד ירדן אלבוחר ומורן וייספיש), ישתתפו בין היתר גם נועה ארגוב, זמרת, שדרנית ודי ג'יי שתתקלט בפסטיבל, ויעל פלדינגר, מוזיקאית ויוצרת שתעלה בהופעת בכורה עם ההרכב החדש GAEL. וזה הזמן לגילוי נאות: את שלוש הנשים שמשתתפות בכתבה אני מכירה, מעריכה ואוהבת מאוד. כל אחת מהן, בדרכה שלה, היא קול חזק של מקוריות, יצירתיות ואמביציה מעוררת הערצה. "צריך את זה". אלבוחר, יהלום ווייספיש, מארגנות הפסטיבל (צילום: מאיה אלקולמברה)אז איך הכל התחיל?יהלום: "האישה הכי יפה בעיר התחיל בכלל בתור ליין באלפבית, עם הופעות ותקלוטים בעיקר מהסצנה האלטרנטיבית. בגלל שהמקום מארח בדרך כלל האוס ואלקטרוני וכאלה, המטרה היתה להביא לשם סגנון וקהל אחרים - לקחת את האנדרגאונד לאזור שהוא לא נכנס אליו בעבר. הליין הסתיים, התחברתי לירדן ולמורן והבנו שאנחנו רוצות לעשות פתיחה חגיגית ומחודשת, שהיא לא תלוית מקום. בשיחה על מי היינו רוצות שיופיע ושיתקלט ואיזה סוג אירוע אנחנו רוצות, עלו בעיקר שמות של בנות, שהובילו למחשבה לעשות פסטיבל של אמנות עצמאית נשית. משהו חשוב ששמנו לב אליו הוא שרוב האירועים שקשורים לנשים הם עם נושא אחד: שירה נשית, הופעות נשיות, כל פעם מפרידים בן האמנויות. אין אף פסטיבל קבוע שנותן במה להכל. בנוסף יש את הקטע של אמנות עצמאית, שזה משהו שצריך להתחיל לטפח אותו - לתת דגש לאמניות שעדיין לא פרצו לגלגלצ או למיינסטרים התרבותי".יש צורך בכותרת המפוצצת הזאת - "אירוע שהוא על טהרת הנשים"?יהלום: "את מסתכלת סביבך ואת רואה שבכל הפסטיבלים יש רוב גברי מובהק, ברוב האמנויות, שירה, ספרות, הרוב הם גברים. זה עוד יותר גרם לרעיון לשקוע ולהתייצב, כי וואלה, באמת חסר מקום שישים את הנשים בפרונט. למתוח גבולות, ולאו דווקא באלימות. סצנת השוליים גם ככה כל הזמן מחפשת דרכים נוספות להתרחב, וזה יכול להיות משל לנשים. יש משהו קבוע שגורם לקבוצה הזאת להיות קצת בחוץ וקצת למטה. הדבר הזה משתנה אבל צריך לגרום לו להשתנות, צריך לתפוס את זה ולקדם את זה. לכן חשבנו שהאירוע הזה יהיה פסטיבל הדגל של הליין, כי כל השנה יש אירועים ומסיבות שהם לאו דווקא ממוקדי נשים".פלדינגר: "אני חושבת שלנו, הנשים, יש המון כוח. זה לא צריך להיות נגד הגברים. אני יודעת מה היכולות שלנו, אנחנו מכשפות כולנו, וברגע שאנחנו עובדות יחד אנחנו מבינות כמה כישופים אנחנו מסוגלות לעשות. זה לא צריך לבוא ממקום של להראות לאף אחד, אלא ליצור את הקסם שלנו, כי קורה משהו כשבנות נפגשות, במיוחד אם אלה בנות חזקות. ואם כולן בריאות וטובות אחת לשניה - זאת יכולה להיות עוצמה מטורפת". ארגוב: "אני לא עפה על כל ימי האישה האלה, מסיבת בנות וכל זה, ומצד שני קשה לי עם דברים שמתסיסים את הדיון על הנוכחות הנשית, שבתחומים האלה היא אכן דלה. אין פה ממש שוויון. והנה מגיעה יוזמה שהיא אחרת - לא סתם להביא אמניות לפסטיבל שמורכב מנשים רק כי הן נשים, אלא להביא את הטופ של הטופ בכל תחום. זאת עשייה נשית מבחינתי, ואני אוהבת את זה לעומת דברים אחרים. כשמגיעה כזאת יוזמה, מבחורות שהן מאוד פעילות כמו ירדן, כמו ניבי, שלא מרגיש כאילו הן מנסות להיות אחת מהחבר'ה, או להיפך - רק להחצין את הנשיות שלהן. הן מאוד ייחודיות במה שהן ומביאות זווית אחרת במה שהן עושות"."מגניבה, ברזילאית ופסיכדליה אמיתית מהסיקסטיז", נועה ארגוב ממליצה:"נשים יוצרות אנטי" על אף שמארגנות הפסטיבל הן נשים והמשתתפות הן נשים, יהלום לא מעוניינת בלייצר הדרה של גברים, ושמחה לשתף אותם בתהליכי ההקמה של האירוע. הבסקולה, שיארח את האישה הכי יפה בעיר, הוא מועדון בבעלות גברית, ואלה דווקא מאוד התלהבו מהרעיון ושמחו בו, על אף הסיכון הכלכלי האפשרי. הדבר הניב שיתוף פעולה מרשים שלא רק הולך לארח מופעי מחול ואקרובטיקה, מוזיקה, הקראת שירה, תערוכות ומיצגים, סטנדאפ, ודוכנים של קעקועים, אוכל, אופנה ומרצ' - אלא גם לחבר בין האמניות עצמן. עדי אולמנסקי למשל תפיע בזמן שג'ניפר כהן תרקוד, וקרן דוניץ וכרמל דה פיצ'וטו יארחו על הבמה מופע מסכות של Kimba-Ji. לצד זאת הצוות הגברי של המועדון תורם מזמנו, וצוות העיצוב למשל, מורכב מנשים וגברים יחד. כל עזרה מבורכת, והעיקר שהנשים והאמנות יהיו בפרונט. גם התגובות, בעיקרן, היו מאוד חיוביות. "פרגנו מעל ומעבר בקטע קיצוני", אומרת יהלום, "אנשים עפו על זה. גייסנו חסויות שחד משמעית הגיעו בגלל הנושא של הפסטיבל, אנשים שהביעו כל כך הרבה התרגשות שהם היו מוכנים לקדם ולעבוד בזה. זאת חתיכת תמיכה ברעיון. חוץ מזה, בנים כותבים לי 'איזה רעיון מדהים נשמח להתנדב', ונשים מכל מקום שמחו לעזור".נתקלתן גם בביקורת שלילית על הדבר הזה?"היו גם כמה תגובות פחות טובות: תמיד מקשרים את זה לאמהות ולחוסר בטחון מסוים ונתקלתי בכמה שיחות של 'מה הקטע, למה צריך את זה?', 'זה לא שנשים באמת מודרות', 'אנחנו לא בשנים שאין זכות הצבעה', 'אל תגידו שזה של נשים, כי זה יוצר אנטי'. בעקרון זה נכון, אבל וואלה יש מקום לשים קדימה את הנשים ולגרום למודעות הזאת להמשיך להתרחב ולחלחל. כי אם אתה אומר שאין באמת בעיה עם מעמד האישה, יחס לאישה, הדרת נשים, לא יודעת מה - אז הבעיה עדיין קיימת. גם מנשים קיבלנו כמה תגובות שהן לא רוצות להשתתף באירוע כזה, או מתלבטות בגלל שהן לא אוהבות ששמים על זה את הדגש"."מבסוטה על נוכחות נשית גבוהה". נועה ארגוב (צילום: נועה מגר)את שם הליין, האישה הכי יפה בעיר, יהלום הגתה הרבה לפני שהבינה שהדבר יוביל אותה להקמת פסטיבל משמעותי כל כך. "זה סיפור שאני מאוד אוהבת של צ'רלס בוקובסקי", היא חושפת, "על קונפליקט של אישה יפה שכל הזמן פוצעת ומכערת את עצמה, והוא מתאר אותה ומספר על הקשר שלו איתה". הסיפור התחבר לה לתרבות האנדרגראונד בארץ, לצורך לטשטש את גבולות הסצנה ולערבב בין הנקי והמלוכלך. אבל ככל שהזמן עבר הבינה יהלום שיש בשם הזה יותר ממה שחשבה. בתור אחת שמסתובבת מאחורי הקלעים של פסטיבלים גדולים, דוגמת יערות מנשה ואינדינגב, יהלום רואה את הדברים קורים בזמן אמת, וההסתכלות החדשה שאימצה, גרמה לה למצוא חורים הולכים וגדלים במציאות שהיא חשבה שהכירה. "יש צורה שאת רגילה לחשוב בה", היא אומרת, "יש עדיין רוב גברי אצל האנשים שמגיעים לקו מסוים של הכרה. קשה לך בכלל לקלוט שיש איזושהי בעיה, אבל מי שנכנס לתוך העולם הזה לא מפסיק לראות בעיות. זה לא שכל הגברים פועלים באוטומט ולא רוצים נשים. גברים נמצאים לרוב בעמדת קבלת ההחלטות - ובאופן טבעי קל להם לקחת גבר. אתה לא חייב להיות שוביניסט בשביל זה. החברים שלך הם בנים, ואם מישהו מוכשר מהחברים אתה תיקח אותו. כמו שאנחנו ישבנו ופנינו לנשים שאנחנו מכירות, לשם הייתה הנטייה. זה פשוט ככה. אבל ההגמוניה הגברית עדיין שולטת"."באמת חסר מקום שישים את הנשים בפרונט". ניבי יהלום (צילום: סתיו פישמן)"מרגישות את זה מהלמטה" אז חוץ מלארגן פסטיבלים "נשיים", מה עוד אפשר לעשות?יהלום: "אנחנו כחברה צריכים לפתוח את המחשבה, ולנסות לראות איפה הדבר הזה תופס כל אחד. ברור שיש איזושהי בעיה - ואם כל אחד יסתכל פנימה הוא יראה את זה בתוך עצמו. באמת שאני, כמארגנת, לא באה בגישה של לבוא בטענות, להתנגד ולהתלהם. גם ירדן ומורן, כולנו יודעות שיש עניין ובואו נתייחס אליו ושזה ייקח כל אחד לאן שזה לוקח אותו. כשאת מפיקה פסטיבל את קולטת שיש לך מלא שיקולים שלא כל כך רצית שיהיו לך, ואנחנו רוצות פשוט למתוח את הגבול הזה".ארגוב:רדיו הקצה, בו שידרתי עד לא מזמן, אין הבחנות מגדריות ואני מקווה שגם בשאר המקומות זה עובד ככה. בשום צורה ובשום אופן לא הרגשתי פער בין נשים וגברים. זו הייתה עבודת צוות מדהימה ומטורפת וכל אחת ואחד מגיע מעולם התוכן שלו. לשמחתי הרבה, נדב (נדב רביד, מנהל גלגלצ - ע.א.ה.) מצא לנכון לשלב אותי בגלגלצ בשל הפער המוזיקלי שלי שיכול לעניין אנשים אחרים. אני לא רואה קשר בין 'ייצוג הולם' לבין החזרה שלי לתחנה, אבל אני כן מאוד מבסוטה שבלוח השידורים החדש יש נוכחות נשית מאוד גבוהה. זה עושה לי ממש כיף וטוב לראות יותר ויותר נשים שמודעים לזה שיש להן מה להגיד. בכלל, אני מאמינה שבכל מה שקשור לרדיו, לא נעשות החלטות רק בגלל שצריך נשים בעמדות האלה, אני מקווה שזה לא מפעיל את השיקולים מגבוה. מה לעשות, יש הרבה נשות רדיו, אז למה לא לתת לזה ביטוי".פלדינגר: "צפיתי באיזה ראיון עם ניקי מינאז'. היא אמרה משהו יפה: 'גבר יכול להיות חזק, אבל אישה, ברגע שהיא חזקה - היא כלבה', וציינה שגם בזה היא לא רואה בעיה. ואני אומרת, לא רק שאין בעיה - אל תהיי כלבה כי ככה את חושבת שתהיי חזקה, אלא שזה יבוא ממקום של לא לרצות אף אחד. יש לנו משהו בבילד אין של להיות נחמדות, יפות, נעימות ולא וולגריות, וזה לפעמים בעוכרינו. זה גורם לנו לא להגיד את מה שאנחנו צריכות להגיד, ברגע שאנחנו צריכות להגיד אותו. הייתי אומרת שאנחנו שמות לעצמנו את הרגל. כן, יש תקרות זכוכית, יש שוביניזם, אבל אם את יודעת לאן את מכוונת ואת מכוונת לשם, אז אני למשל לא מרגישה שאני צריכה להאבק יותר בגלל שאני אישה. יהיו אנשים שלא יאהבו אותי וזה בסדר, כי אני אומרת מה דעתי. שיחשבו שאני דוחפת את האף, או טיפשה או שלא יאהבו את הטעם שלי. לא כולם צריכים לאהוב אותי. נראה לי ששם אנחנו נופלות". "סיפור שיכול להיות משל לנשים". האישה הכי יפה בעיר (פוסטר האירוע)יש משהו שונה בלעבוד בלהקה שמורכבת רק מנשים?פלדינגר: "זאת אנרגיה נשית שאין שום דבר שמשתווה לה. עניין של נשמה יותר. אנחנו מושפעות מהרבה סגנונות אבל אלה מאוד שירים מהכוס, שירים שמגיעים מהירכיים. אנחנו מרגישות את זה מהלמטה. היו כל מיני נסיונות הרכבה, ואם גבר הגיע הוא נורא היה מנסה לדחוף לכיוון שלו. כשהגענו לשלישייה הנוכחית (פלדינגר, זוהר גינזבורג ורוני פרנס - ע.א.ה.) נדלקה מדורה באמצע החדר, זה היה בדיוק הדבר שהיינו צריכות. גם בפוטוטקסיס, ההרכב הראשון שלי, יש פרונט נשי מאוד חזק. זה לא חדש לי, אבל זה מאוד מעניין לראות שגם בטריו של רק בנות זה עדיין פול פאוור. אנחנו מג'מג'מות ויש תחושה זורמת, אנחנו נושמות את זה ביחד. השם גם הוא מגיע מתוך מקום של הכל אפשרי. כשהתחלתי לכתוב שירים טיילתי במקסיקו, גוואטמלה ומרכז אמריקה, אף אחד שם לא הצליח להגות 'יעל', אז קראו לי 'גאל', וזה מסמל בשבילי תקופה של חופש מוחלט"."אנרגיה נשית שאין שום דבר שמשתווה לה". להקת GAEL (צילום: נועם קצוביץ')בסופו של דבר, נדמה שהגישות של השלוש נכונות ובריאות, ונובעות מתוך צורך אמיתי לגרום לדבר הזה לבעבע. השלב הבא באבולוציה, לדברי יהלום, יהיה להגדיל את השוויון והחשיפה, לפתוח את גבולות האנדרגראונד, לשמור על הרב תחומיות - ולהמשיך לגבולות ששמים על מוזיקה נשית באשר היא. כך גם הנטייה הטבעית אצל ארגוב, שמשמיעה הרבה נשים יוצרות, פשוט כי הן עושות מוזיקה מצוינת ואין סיבה לחסוך את זה מהעולם. אבל נראה שיותר מכל דבריה של פלדינגר הם אלה שימשיכו להדהד במחשבותיה של כל אחת מאיתנו. אנחנו כנשים צריכות לטפל בעצמנו, לחנך את עצמנו לא לשתוק, ולהמשיך לעמוד על הרגליים האחוריות אפילו אם זה מאוד קשה. כי כמו שכבר נאמר רבות כל כך, אנחנו מכשפות, והגיע הזמן שנפעיל קצת מהכישוף שלנו גם על התרבות בארץ.

כתבות שאולי פספסתם

*#