אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אינדי שמינדי: ההצלחה המטאורית של לולה מארש

הם נאבקו על ההכרה ביצירה שלהם, התגברו ויצאו מחוזקים מרגעי משבר, ולא שוללים מעבר לחו"ל - לקראת ההופעה בפסטיבל הפסנתר הקרוב, גיל לנדאו ויעל שושנה כהן משתדלים להמנע מתיוגים ולא מסתכלים אחורה

תגובות

לפעמים ההצלחה, גם אם היא מבורכת, תופסת אותך לא מוכן. זה מה שקרה לחברי לולה מארש, שעוד לפני שהוציאו אלבום ראשון כבר קיבלו הכרה מטורפת, שהובילה לסיבובי הופעות בכל העולם. עם זאת, להצלחה כזאת יש גם מחיר. "אנחנו מודעים לדיבור מסביב על תהליך היצירה הארוך שלנו", אומרת יעל שושנה כהן, סולנית ההרכב, "היו דברים שעיכבו את העבודה על האלבום, פתאום אנשים מבחוץ התלהבו מסינגל חדש ואז צריך לקדם אותו". גם גיטריסט ההרכב גיל לנדאו מודה, "זה היה מתסכל. זה משהו שרצינו לשחרר החוצה כבר הרבה זמן".» לולה מארש - לוח הופעות» פסטיבל הפסנתר - כל הפרטים» עשר הופעות חובה בפסטיבל הפסנתר» לירז צ'רכי מצאה את טהרן בלוס אנג'לס» איך היו חגיגות העשור של האינדינגב?» מדור מוזיקה עכבר העיררוצים כבר להוציא את האלבום. יעל שושנה כהן וגיל לנדאו (צילום: מיכאל טופיול ואילון ברגמן)אם חשבתם להתחיל לרחם על כהן ולנדאו, אין לכם סיבה. ההרכב שהקימו השניים (והיום חברים בו גם דקל דביר, רמי אוסרווסר ומתי גלעד) הספיק בשלוש השנים האחרונות להופיע בכל הפסטיבלים הגדולים בישראל, בטורים ברחבי אירופה ובפסטיבלים בינלאומיים. בימים אלה הם נמצאים בארץ, מתכוננים במרץ להופעה המיוחדת שלהם בפסטיבל הפסנתר. "זה משהו שרצינו לעשות הרבה זמן" מודה לנדאו, "אין הרבה פסטיבלים כאלה בעולם". כהן מוסיפה: "מהרגע שהקמנו את הלהקה חשבנו שיהיה ממש מגניב לעשות את השירים שלנו בפורמט אחר. יש אפילו שיר שאולי נשמור את הגרסה שהכנו לפסטיבל ונשאיר אותו ככה".אתם מרגישים שאתם חלק ממגמה גוברת של שילוב הופעות אינדי בפסטיבל?לנדאו: "אני חושב שכל ההגדרות של אינדי ולא אינדי היטשטשו בשנים האחרונות, הרבה אמנים מהאינדי פורצים למיינסטרים והרבה אמני מיינסטרים עושים אינדי. אני פשוט שמח שפסטיבל מסוג כזה נותן במה לכל מיני ז'אנרים".אבל עם כל הכבוד לפסטיבל הפסנתר (ויש כבוד), כנראה שאת ההישג הגדול שלהם בכל הנוגע להופעות הם רשמו לפני שלוש שנים, כשהופיעו בברצלונה בפסטיבל פרימוורה, שהפך בשנים האחרונות למוקד עלייה לרגל לחובבי מוזיקה ולאחד מהאירועים המוזיקליים הבולטים באירופה. כשלוקחים בחשבון שמדובר בהופעה הבינלאומית הראשונה שלהם אי פעם, אפשר להבין למה הזכרונות מהאירוע מעורפלים. "אני לא זוכר את זה כמעט מרוב שהייתי בשוק, לא ידעתי בכלל איפה לשים את הדברים שלי", מודה לנדאו. כהן מסכימה: "זה היה מדהים, אתה רואה את ארקייד פייר מופיעים ומבין שהופעת באותו מקום רק כמה שעות לפני".עפו ניצוצות. יעל שושנה כהן וגיל לנדאו (צילום: גיא כושי ויריב פיין)כשהתחלתם להופיע כיוונתם החוצה?כהן: "לי לא היה מושג, לא תיכננו את זה, זה פשוט הלך לשם".לנדאו: "לי זה היה ברור שאנחנו מכוונים לחו"ל, פשוט לא הבנתי מה זה אומר. לא הבנו מה זה פסטיבלים, מה זה להיות מלא זמן בחוץ ולא לראות בית. אבל דווקא שם אין רגעי משבר".יש הבדל בין הקהל בחו"ל ובארץ?כהן: "לא רואה הבדל, אני מקבלת את אותן אנרגיות מהקהל פה ובחו"ל. למרות הסטיגמה, הם חמים ואוהבים".לנדאו: "תלוי איפה. הקהל משתנה גם בתוך המדינה, זה משהו אחר".אילו הופעות השאירו עליכם חותם?כהן: "בסלובקיה היינו בפסטיבל, הקהל היה באנרגיות מדהימות, חזרנו לשם כמה פעמים ואספנו קהל שחזר. אתה מופיע לצד טיים אימפלה וביורק ויש קהל שאשכרה מגיע כדי לראות אותך ואחרי זה כותב לך הודעות. גם בארץ, יש משהו בבארבי שיש בו אנרגיות מדהימות, זה להופיע בבית שבו יש לך מקום, זה לא מובן מאליו.לנדאו: "מצד שני, הייתה לנו הופעה אחת שהכל היה מלא בתקלות טכניות שלא הצלחנו להתמודד איתן, הכל קרס. אבל בסופו של דבר לומדים מהופעות כאלה".לולה מארש עם "She's A Rainbow":חיבור משמיים  לולה מארש הוקמו ב-2013 על ידי לנדאו וכהן. כששואלים אותם על ההכרות אפשר לחשוב שמדובר במינימום התערבות אלוהית. "זה היה כמו בסרטים אמריקאיים, היו קסמים" כהן נזכרת, "הכרנו דרך חברים משותפים ביום ההולדת של גיל, הוא ישב וניגן ואני הצטרפתי ושרתי, והיה חיבור מוזיקלי ממש חזק". לנדאו מסכים ומוסיף "גם יעל ואני חיפשנו באותה תקופה חיבור שיניב משהו ששנינו נהיה גאים בו".היה ברור לכם שזה הולך לכיוון רציני?לנדאו: "שנינו מוזיקאים עוד לפני שהכרנו. מבחינתי, כל פעם שאני עוסק במוזיקה זה ברצינות".כהן: "זה לא שחיפשתי מישהו באותה תקופה, זה היה חיבור קוסמי. על החזרה הראשונה הרגשתי שזה משהו שאני מאמינה בו, שהוא לא סתם, שנינו היינו מלאי אמונה. גם באופי, גיל ואני אנשים רציניים, אני ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות, הייתי מכוונת מטרה".הייתה מחשבה להשאר רק שניים?כהן: "כן, הופענו ביחד הרבה זמן רק שנינו ואנשים אהבו את זה, אבל השירים הלכו לכיוון של הפקה רחבה יותר. חוץ מזה, עניין אותנו לעבוד עם עוד אנשים ולקח לנו זמן למצוא את האנשים שיתרגשו מהשירים האלה כמו שאנחנו מתרגשים מהם. החזרה הראשונה עם הלהקה הייתה קסומה, פתאום השירים קיבלו כיוון חדש שמיצה את כל הפוטנציאל שהיה להם. גיל ואני זה האמא והאבא של הכל, אבל זאת משפחה".לנדאו: "היצירה היום היא גם של להקה וגם רק של שנינו".יצאו מחוזקים מהמשברים. יעל שושנה כהן וגיל לנדאו (צילום: גיא כושי ויריב פיין)היו רגעי משבר?לנדאו: "היו רגעי משבר אבל מעולם לא חשבנו להפסיק. זאת עבודה ולפעמים אתה מתוסכל אם דברים לא יוצאים. זה נשמע קלישאתי אבל בסופו של דבר אנחנו נורא מאמינים בזה".כהן: "אני לא יכולה לחשוב על משהו אחר שאני רוצה לעשות".חוויתם קשיים בהתחלה בלקבל הכרה למוזיקה שלכם?כהן: "ברור, בהתחלה אין לך הרבה שירים ואתה חייב לכתוב עוד, וקשה לאסוף קהל כי אנשים לא מגיעים בדרך כלל למה שהם לא מכירים. שנה וחצי הופענו רק גיל ואני, עברנו את הקשיים שכל להקה עוברת. נכון, אנחנו עושים מוזיקה באנגלית אז מתייחסים לזה קצת שונה, אבל אנחנו מאמינים בזה והולכים עם זה".לנדאו: "בשנתיים הראשונות לא חשבנו אם יצליח או לא, אם נמלא את הבארבי או לא, פשוט ניגנו ויצרנו".איך עובד תהליך היצירה?כהן: "אנחנו עובדים ביחד על השירים ובדרך כלל גיל לוקח את הצד ההפקתי עם הלהקה. כל פעם זה אחרת, לפעמים גיל יקליט מלודיה, או שאני אתחיל לכתוב מילים והוא יעשה סקיצות בבית, ואם אנחנו תקועים אז אנחנו מביאים כל שיר לגופו לעבודה עם הלהקה. לדוגמה, "You're Mine" נכתב בהתחלה בצורה פולקית ולא ידענו לאן לקחת אותו עד שמתי הבסיסט הציע ליין מסוים ופתאום השיר הפך לחיה אחרת".לנדאו: "יש הרבה שירים שאנחנו נאבקים איתם, והיו גם שירים שכתבנו והחלטנו לוותר עליהם כי הם לא היו לולה מארש, למרות שיש לנו מקום חם בלב אליהם. בסופו של דבר אלה חילוקי דעות מקצועיים. מצד שני, יש את השירים שזכורים לטובה, כמו "In Good Times" שכתבנו אותו ב-20 דקות בערך. זה היה ממש פרץ של יצירתיות משותפת שתמיד אזכור".קיבל כיוון אחר עם הלהקה. לולה מארש עם "You're Mine":ללכת ל"דה וויס" עם קמע  אם לנדאו הוא שם די אלמוני לרוב הציבור הישראלי שלא שוחה בנבכי המוזיקה, כהן התפרסמה לפני מספר שנים בכל בית ישראל כשהייתה אחת המתמודדות הבולטות בדה וויס. המחשבה על הופעה בתוכנית כל כך פופולרית יכולה להשמע מלחיצה, אבל כשמדברים עם כהן אפשר להבין מאיפה מגיע הביטחון. "בתור ילדה תמיד אהבתי להופיע מול אנשים", היא מספרת, "מחוץ לבמה הייתי יותר ביישנית ודווקא על הבמה פתאום אין מבוכה, פשוט לתת שואו. זה היה כמו תרופה למבוכה".היה לך חשש שההשתתפות ב"דה וויס" תתייג אותך?"הלכתי לזה כשלולה מארש כבר הייתה קיימת, אז הרגשתי שאני הולכת עם קמע מסוים. ברור שקיים חשש קטן כשכולם רואים, אבל יש לי משהו שאני מאמינה בו. מצאתי את עצמי שרה שירים של לולה מארש כדי להרגע. גם כשביצעתי קאברים בתוכנית הבאתי את עצמי דרך השירים".הייתה תחושה של יחס אחר מצד קהילת האינדי?"ממש לא, דווקא פירגנו על האומץ. התייחסתי לזה כחוויה. אמרתי לעצמי, 'את לומדת מכל דבר שעובר עלייך, זה עולם שמגניב אותך, קפצי למים'. היה לי ביטחון שמי שאוהב את המוזיקה שלי - לא יהיה לו אכפת. אני לא ביקורתית כלפי התוכניות האלה, אני משתדלת לראות את הטוב בדברים, מבחינתי יצאתי מזה כשיותר אנשים מכירים את לולה מארש".לא פחדת מתיוג מסוים?"היה חשש, לא תמיד הציגו אותי בתוכנית כמו שאני, אבל לא לקחתי את זה בדרמטיות. בסופו של דבר, העולם האמיתי הוא בחוץ, ואם זה יביא עוד קהל אז מעולה. לא נתתי לפחד לנהל אותי. לא התאבלתי על ההדחה. האנשים בחוץ דווקא פירגנו על האומץ. זה נתן לי עוד זוויות על העולם הזה. זה היה משהו מלמד. למדתי המון".אם האלבום יצליח גם בחו"ל, יש מחשבה לעבור החוצה?"הכל פתוח, יש מחשבות גם על זה. כרגע אנחנו מתרכזים ביצירה של האלבום. אנחנו רוצים להיות מאוד מרוכזים במה שאנחנו רוצים להגיד ולצאת לעולם. יש מצב שפתאום נמצא את עצמנו גרים שנה בברלין או פריז, אבל כרגע זה מרגיש מוקדם. אבל תמיד יש קולות, זה נמצא בסיסטם".לולה מארש יופיעו בפסטיבל הפסנתר ביום חמישי, ה-10 בנובמבר, באולם אסיא. בנוסף, הם יופיעו ב-24 בדצמבר בבארבי בתל אביב, וב-29 בדצמבר בצוללת הצהובה בירושלים

*#