רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיות במה: סרטי ההופעות הטובים ביותר

ג'סטין טימברלייק עושה בית ספר לכולם, נירוונה מארגנים לוויה לקורט קוביין ודייב שאפל עושה מסיבה עם החבר'ה - המוזיקאים הגדולים עובדים הכי טוב בהופעות, ואיזה מזל שיש שם מישהו שיתעד את זה

תגובות
מי זה ביבר בכלל? ג'סטין טימברלייק מפגין יכולות
מוטי מילרוד

המוזיקאים המפורסמים הם בדרך כלל סוג של אניגמה. גם כשאנחנו מעריצים אותם ועוקבים אחריהם, עדיין יש לנו הרגשה שלא קיבלנו את המוצר האמיתי. באלבום למשל, אנחנו מקבלים אותם אחרי הפקה מלוטשת (בדרך כלל) ועשרות טייקים שנועדו להוציא אותם הכי טוב שאפשר, ובראיונות אנחנו מקבלים אנשים מחושבים (שוב, בדרך כלל) שמגובים במערך יח"צ ודוברים שדואגים שהם יגידו את הדברים הנכונים. הסיטואציה בה אנחנו יכולים לראות אותם באופן הטבעי ביותר היא על הבמה, בהופעות. שם אין מתווכים או פילטרים, הקשר בין המאזין לאמן הוא ישיר וכנראה שדווקא במקומות האלה נוצרת האהבה האמיתית לאמן. הרבה במאים הבינו את זה, ולאורך השנים נוצרו סרטים רבים המתעדים את אותו רגע חד פעמי - הנה כמה מהטובים שבהם.

» מה עושים היום - לוח האירועים המלא
» לוח הופעות היום
» לוח הצגות היום
» אטרקציות לילדים - המדריך השלם

הבמה היפה בעולם: סיגור רוס - "Heima"

כשחושבים על הופעות של להקות רוק ואינדי הראש מעלה תמונות של מועדונים מעופשים, עשן סיגריות, בירות ואולי איצטדיון ענק. בהתאם למוזיקה הייחודית שלהם, סיגור רוס הלכו על קונספט טיפה שונה. ב-2006 ההרכב האיסלנדי יצא לסיבוב הופעות ברחבי מדינת האם, שידועה בנופים הציוריים שלה. ב -"Heima", הסרט התיעודי שיצא בעקבות הטור, ניתן לראות את חברי הלהקה מופיעים על רקע מקומות שהביטוי עוצר נשימה עושה להם עוול - פיורדים דרמטיים, שדות מוריקים, מפלים וקרחונים, וכל זה עם המוזיקה החלומית שלהם. אם אתם מתלבטים לאן לטוס בשנה הבאה, צפייה ב"Heima" תשכנע אתכם שאיסלנד היא היעד הנכון.

יופי בלתי נגמר. סיגור רוס עם "Hoppipolla":

שיברון לב יפהפה: נירוונה - "MTV Unplugged In New York"

הכל כבר נאמר על הההופעה הזאת ונראה שכל מילה נוספת תהיה מיותרת, ובכל זאת אי אפשר להתעלם מסרט שמתמודד בקלות על תואר תיעוד ההופעה הטוב ביותר, ובטח שהמצמרר שבסרטים. לא פעם אחרי טרגדיות ואובדן, לאנשים יש נטייה לנתח אירועים שקרו לפני כן ולהתייחס אליהם כאל סימנים מקדימים ומנבאי רעה. במקרה של ההופעה של נירוונה בניו יורק זה ממש מתבקש - התאורה הקודרת, הנרות על הבמה, וקורט קוביין אחד, שגם כשהוא מוקף בלהקה ומעריצים נראה כמו האדם הבודד בעולם. כחצי שנה לאחר ההופעה קוביין התאבד, ובכך הפך את המופע האקוסטי דמוי הלוויה ממפגן מוזיקלי מרשים (האיפוק בתיפוף של דייב גרוהל, יא אללה) למזכרת מרגשת מאחד היוצרים החשובים של הרוק העולמי.

הסימנים נמצאים בכל מקום. נירוונה עם "All Apoligies":

הכי נורמלי להיות לא נורמלי: טוקינג הדס - "Stop Making Sense"

במה ריקה לחלוטין. אדם עולה לבמה בחליפת אייטיז וטייפ קטן, מניח אותו בצד ומתחיל לנגן. ככה מתחילה ההופעה של דיוויד ביירן והטוקינג הדס - הכי פשוט שיש והכי יפה. עם כל שיר שעובר מתמלאת הבמה בעוד ציוד ועוד נגנים, והתוצאה הסופית היא לא פחות ממטורפת. ביירן הוא פרפורמר של פעם בדור - ההתנהלות שלו על הבמה נעה בין טירוף מוחלט לבין שליטה מלאה. הוא רוקד, נופל, קופץ, רץ במעגלים, מנגן ושר והכל במיומנות ששמה בכיס הקטן את כל כוכבי הפופ והרוק של השנים האחרונות. אין פה משחקי מצלמה מתוחכמים, תפאורה מפוארת או תאורת לייזרים יקרה - רק להקה מגובשת, שירים מעולים ופרונטמן פנומנלי.

לא מייצרים כאלה. הטוקינג הדס עם "Life During Wartime":

המסיבה הכי טובה בעיר: דייב שאפל - "Dave Chappele's Block Party"

לדייב שאפל יש לא מעט חברים. המון למעשה. וחלקם הגדול גם מוזיקאים. מה עושים במקרה כזה? מרימים מסיבה שכונה ומזמינים את החבר'ה להופיע - קניה ווסט, הפוג'יז, מוס דף, טאליב קוולי, אריקה באדו, ג'יל סקוט והרוטס הם רק חלק מהשמות הגדולים שבאו להרים לשאפל. כדי לתעד את המסיבה, הקומיקאי החליט לגייס את הבמאי מישל גונדרי, כי אם כבר כל החברים הגיעו אז שלפחות יצלמו אותם מהצד המחמיא (תנסו אתם להתווכח עם קניה ווסט). "מסיבת הרחוב של דייב שאפל" היא חגיגה של גרוב מתפרץ, היפ הופ חכם וטונות של נשמה שעושות חשק להעתיק את המגורים לברוקלין.

עשינו אטנדינג. הפוג'יז במסיבה של שאפל עם "Killing Me Softly":

ככה נפרדים בסטייל: LCD Soundsystem - "Shut Up And Play The Hits"

אחרי תשע שנים ושלושה אלבומים, ג'יימס מרפי החליט שנמאס לו. בשיא ההצלחה של LCD Soundsystem, כשהם זוכים להערצה של מיליונים ולכמויות טקסט שמנתחות את המוזיקה שלהם בכל היבט אפשרי, מרפי בחר לסגור את הבאסטה. למזלנו, מאז ההרכב חזר לחיים, אבל את אותה פרידה מרפי אירגן בדרך הכי יפה שיש, וגם דאג לתעד. הסרט עוקב אחרי מרפי והלהקה ב-48 השעות שללפני ההופעה במדיסון סקוור גארדן וביום שאחרי, ומספק הצצה מרתקת לנפש של מוזיקאי מבריק. צילומי ההופעה המעולים מספקים תקריבים מרגשים של המעריצים, שנעים בין טירוף ושמחת חיים לעצב על אובדן של להקה. הסרט מוכיח שלפעמים מוזיקה היא לא רק משהו שאתה אוהב, אלא גם החבר הכי טוב שלך.

כל החברים פה. LCD Soundsystem עם "All My Friends":

הרכבת שלא עוצרת: האינדי לוהט ב-"Big Easy Express"

בחלק גדול מהטורים הידועים והמפורסמים הלהקות נעות ממקום למקום באוטובוסים, מטוסים או רכבים, מנסות לתפוס מנוחה בין הופעה באיצטדיון אחד לאולם אחר. בהמשך לאתוס, סיבוב ההופעות "Railroad Revival Tour", שתועד בסרט "Big Easy Express", לוקח את המושג On The Road למקום הטהור ביותר שלו. ממפורד אנד סאנס, אדוארד שארפ אנד דה אלקטריק זירוס והאולד קרו מדיסן שואו נעו על רכבת ממקום למקום, הופיעו בתחנות העצירה ובדרך גם ניגנו בכל דקה פנויה. מדובר בסרט שהוא כולו הלל למוזיקה ולאהבה למוזיקה, שגם הציניקנים שבכם יידעו להעריך.

מנגינת הנדודים. אדוארד שארפ והמגנטיק זירוס עם "Home":

הזווית המקומית: מאיר אריאל - "מסע הבחירות של מאיר אריאל"

גם לנו פה במזרח התיכון מגיע לצאת לטורים מצפון לדרום. נכון, קרית שמונה היא לא ניו יורק, ירוחם היא לא לוס אנג'לס ואת ישראל אפשר לחצות בכמה שעות של נהיגה מאומצת. עדיין, סיבוב ההופעות של מאיר אריאל נותן תחושה יפה של נדודים. כשהוא מגובה בלהקת קאריזמא (מיקי שביב, יהודה עדר, רע מוכיח בן ה-16 ואחד יואב קוטנר) יצא אריאל למסע הופעות שעבר בין קיבוצים, ערים גדולות ועיירות פיתוח, כשלכל מקום הוא סוחב את ההומור הציני שלו שמצליח להלך קסם על כולם.

לא נבחר לראש ממשלה בסוף. מאיר אריאל עם "שיר כאב":

מלחמת פופ: ג'סטין טימברלייק - "Justin Timberlake And The Tennessee Kids"

כשאתה אחד מכוכבי הפופ הגדולים בעולם, כסף הוא לא הדבר היחיד שיש לך, אלא גם גישה לכוכבים גדולים אחרים. קחו את ג'סטין טימברלייק לדוגמה, שהחליט שמתחשק לו לתעד את הופעת הסיום של סיבוב ההופעות "20/20 Experience World Tour", ולצורך המשימה גייס את ג'ונתן דמי, זוכה האוסקר על בימוי "שתיקת הכבשים". לא פחות מ-25 נגנים מלווים את טימברלייק בהופעה הפסיכית הזאת, בנוסף לקבוצת רקדנים לא קטנה שנותנת תמיכה משלה. אחרי צפייה בסרט הזה, לא יהיה לכם ספק מי הג'סטין הבכיר מבין השניים.

עושה את זה נכון. ג'סטין טימברלייק סוגר טור בסטייל:

*#