אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלוש שנים בלעדיו: על האלבום האחרון של גבריאל בלחסן

גבריאל בלחסן איננו, אך המורשת שלו נשמרת, ונפשו המיוסרת שואגת מתוך המילים באלבומו האחרון "חייך עכשיו". שיר געגועים לאדם הממוצע וה"עיוור" שהוא מעולם לא היה

תגובות

אלה המבקשים למצוא רמזים מקדימים ב"חייך עכשיו", אלבומו האחרון של גבריאל בלחסן שיצא לאחר מותו, להסתלקותו המוקדמת מן העולם, יוכלו לעשות זאת בקלות. שורות כמו "על נדנדה מברזל חלוד, אני צופה בזמן המתכלה/ ולא מפני שלבי נדם אלא כי כל כך מסוכן להרגיש" ("כל הדברים יגעים") יכולות לספק את הרמזים האלה, אבל זוהי האזנה פשטנית מדי.» גבריאל בלחסן - כל הכתבות» איגי פופ השמיד את הבמה: ביקורת הופעה » עשרה שירים של מוריסי שחייבים להכיר» אי אפשר שלא לאהוב את גארבג'» תובעים את סיה? הצחקתם אותנוייתכן כי גבריאל חזה את מותו, וייתכן אפילו שחש בהילות מסוימת ליצור לפני שיכלו ימיו, אבל הקול שעולה מהאלבום האחרון הוא לא של אדם שמאס בחייו, בוודאי לא של אחד שמבקש את מותו. גבריאל, בלשון עייפה וכבדה מכדורים פסיכיאטריים, מספק הצצה אחרונה אל נפשו המיוסרת. בהצצה הזאת המאזין יכול למצוא מעין אפילוג מצמרר לסיפור שסופר בכל אלבומיו הקודמים של גבריאל, מעין הסבר שמסופק בדיעבד וחושף עוד טפח קטן מסערת המחשבות שאפיינה את היוצר האמיץ, הבלתי מתפשר והמסקרן הזה.התפייס עם הגורל האכזר שנכפה עליו. גבריאל בלחסן (צילום: נועם נתן)

באלבום חוזר עולם הדימויים המוכר של גבריאל (צינורות, סיגריות, לבוש מלכות, גחלים לוחשות), אבל ההקשר והטון מספקים לו פרשנות מעט שונה. באלבומים הקודמים הוא נשמע חד ופוצע, הקול שלו מפלח את האוויר ופוגע בצורה מדויקת, המילים נורות מהפה שלו מלאות כוונה ועוצמה, הוא נשמע כמטיף, כנביא זעם שהגיע לעמת אותנו עם כל הטינופת שאנחנו מייצרים וצורכים. הפעם, אולי בשל העובדה שמדובר בסקיצות ולא בהקלטות מסודרות, אין במילים את אותה התנופה והבהילות. שיר געגועים לאדם הממוצע שמעולם לא היה

היוזמה הזאת, לתת דרור פומבי לשירים האחרונים שכתב וביצע, היא כבוד אחרון. כבוד ליוצר פורץ דרך שנתן למאזיניו חרך הצצה ישיר אל תוככי נפשו, שחשף יותר ממה שרובנו מסוגלים להכיל, שלא הביט אל הצד המסחרי של המוזיקה, שלא איבד את מצפונו המוסרי והיצירתי, שהתעקש לכוון את המבט שלנו אל המקומות אותם אנחנו מתעקשים שלא לראות. האלבום הוא כבוד אחרון לאלפי המאזינים של גבריאל בלחסן, אלה שאימצו אותו אל ליבם, אלה שעדיין ממשיכים לכתוב לו בכל יום מכתבי געגוע קורעי לב, אלה שהפכו לקהילה בזכותו, אלה שחיכו לשמוע ממנו עוד כמה שירים אפילו שהוא כבר לא איתנו, וקיבלו את מבוקשם.הכתבה פורסמה לראשונה ב-21 במרץ 2014

כתבות שאולי פספסתם

*#