אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיר מקלט: להרגיש את תל אביב באוזניים

אחרי 15 שנים בעיר, סולן להקת Men Of North Country סוף סוף מרגיש שהוא מצא את המקום שלו, והכל בזכות הצלילים שהצליחו לגרום לו להרגיש בבית. טור אישי

תגובות

בשנה הראשונה שלי בתל אביב היה קורה לי כמעט כל לילה דבר דומה: הייתי מתעורר משינה או שוקע לחלום בהקיץ ופתאום תופס את עצמי חושב שהצל על הווילון הוא של עץ מוכר מהקיבוץ, או שתאורת הרחוב מחוץ לדירה היא פנס לילה ישן, המאיר נקודה חשוכה ליד הכניסה למקלט שנמצא בדרך לחדר הקיבוצי של נעוריי. אלה תמיד היו מקלטים. לא מקלט ספציפי, אלא כמה כאלה. כל פעם מקלט אחר. עץ ליד מקלט, פנס, עמוד חשמל. לא יודע למה.» Men of North Country - לוח הופעות» עשרת המועדונים הטובים בארץ» מה סיה עושה במרתף של ביונסה?» קרלוס סנטנה הביא את וודסטוק לתל אביב» האינסטגרם לא הרג את פול מקרטני» מחתימים דרכון: הופעות חו"ל בדרך לישראלאו שבעצם כן יודע? חדש בעיר הגדולה נתמלאתי מהשפע וההיצע, אבל היו חסרים לי מקלטים. אז התת-מודע פיצה בדרכו המגושמת, עד שאחרי שנה-שנתיים זה הלך והתמעט עד שפסק לגמרי. אחרי שנה נוספת כבר הייתי מוכן להתחיל לבנות לעצמי את המקלטים העירוניים שלי: החוג לתולדות המוזיקה, הסול קלאב, להקת Men of North Country. כולם מקלטים ששומרים עליי ומספקים את הצורך לבטחון בתוך קיום שמאוד מקפיד לא לתת אותו.אחד מאותם מקלטים שהזכרתי, החוג לתולדות המוזיקה, מלווה אותי כבר הרבה שנים. באחד המפגשים לפני שנתיים-שלוש, אלון שמואל הקרין בהרצאה נהדרת על האנדרגראונד הניו יורקי של סוף הסבנטיז ותחילת האייטיז, קטע בשם "Ear to the Ground" של האמן דייויד ואן-טיגהם. כך הראה את הקשר בין האמן לרחובות שמשמשים לו בית, שמאכלסים את הנפש הסהרורית שלו, ושככאלה מן הראוי לנגן עליהם, או אותם. בתקופה של אותו מפגש התחלנו לעבוד על האלבום החדש של מונק, שהיה ברור לי שיעסוק איכשהו בתל אביב, אבל לא ידעתי ממש איך. הווידאו הזה, ברגע, גיבש אצלי את האלבום, לפחות מבחינה רגשית. אז גם ידעתי שנצטרך לעשות לו רימייק תל אביבי.אוזניים לכותל. מונק עם "Ear To The City":כשהגיע הרגע לצלם, היה ברור שדרך האבנים הצהובות של תל אביב מובילה לים, וכוללת בתוכה שלוש פנינים זוהרות. הראשונה היא דיזנגוף סנטר - אולי המקלט האהוב מכולם, שמצליח בדרך פרדוקסלית להיות גם ציבורי וגם אישי. השניה היא האישה היקרה שמנגנת אקורדים דיסהרמוניים מהפנטים בפינת דיזנגוף וקינג ג'ורג', ממש מחוץ לסנטר (נסו פעם לעמוד לידה לחמש דקות ויותר, אפשר עם עיניים סגורות, להקשיב לשני האקורדים שהיא חוזרת עליהם עד אינסוף ולצורה בה הם מתערבבים עם צלילי העיר. חווית פסיכדליה עירונית מושלמת). והשלישית, כמובן, כיכר אתרים - המונומנט הארכיטקטוני התל אביבי האהוב עליי, שניצב בגאון ובשפל בין הים, העיר והחלל. באחד השירים באלבום החדש שלנו יש שורה קצרה - "My only asylum's this city and you". כלומר העיר עצמה הפכה למקלט, מה שאומר שייתכן שבאמת סיימתי את תהליך העיור שלי. זה לקח רק 15 שנה.

כתבות שאולי פספסתם

*#