אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גרוניך: "עורכי המוזיקה צריכים להגדיל ראש"

רגע לפני שהוא יורד לאילת לאלתר בפסטיבל הג'אז, מספר המוזיקאי והזמר על המפגש המרגש עם חוזליטו ועל ההופעה ההיא, שבה קרס הפסנתר שלו לרצפה

תגובות

לשלמה גרוניך יש חיים די נוחים בסך הכל: קריירה מוזיקלית ארוכה ומבוססת, חיי משפחה נעימים ואינספור אלבומים ולהיטים שמעטרים את הפסקול הישראלי. אולי בגלל זה הוא מרשה לעצמו לצאת מאזור הנוחות שלו ולנטוש לערב אחד את הפסנתר לטובת תפקיד הסולן. ב-11 בפברואר הוא יופיע עם פרויקט "לא סטנדרטים" של מועדון הצוללת הצהובה הירושלמי, במסגרת פסטיבל ג'אז חורף באילת. הפרויקט מפגיש בין מוזיקה פופולרית לג'אז, וגרוניך לא מסתיר את ההתרגשות. "לא כדאי שאגלה יותר מדי ממה שיקרה בערב הזה", הוא מסביר, "רק אומר שבאופן מפתיע ובלתי צפוי אני זוכה להיות הווקאליסט (הזמר) שבחבורה ולא הפסנתרן. זאת בהחלט תחושה משונה ומוזרה עבורי - לא להסתתר מאחורי הפסנתר, להיחשף כך ולהאזין ביחד עם הקהל לעיבודים המיוחדים שתומר בר עשה לשיריי, ולאלתורים של הנגנים הנהדרים".» כל המופעים בג'אז חורף באילת» עכבר אילת - כל מה שקורה בעירבעצם זאת לא הפעם הראשונה שלך"אכן, זה יהיה המפגש השני שלי עם 'הסטנדרטים'. משמח אותי ומרגש אותי לחזור לזה, ויש עונג גדול בחיבור עם המוזיקאים המוכשרים האלה. העובדה שהפעם זה קורה בפסטיבל הים האדום היא מרגשת ומיוחדת שבעתיים. שמעתי כל כך הרבה מחמאות על הפסטיבל הזה. זאת תהיה הפעם השנייה שאטול בו חלק". לא מסתתר מאחורי הפסנתר. שלמה גרוניך (צילום: אלכס ליפקין)

שיתופי פעולה שכאלה יכולים להיות מאוד מעניינים, אבל גם ליפול למחוזות של קיטש ונוסטלגיה. איך שומרים על איזון?"מאז ומתמיד הייתי מעין זיקית. אפילו הוריי קראו לי ככה. אני אוהב ניגודים,  אוהב להסיג גבולות ולטשטש מסגרות. אני בעד חיבורים והתקשרויות -רחוקים ככל שיהיו. אני רב תרבותי, מתרגש מכל כך הרבה סוגי מוזיקה ואמנויות שונות ומגוונות. כל הופעה שלי וכל ביצוע של שיר ישן שלי הם מעין בראשית, כאילו הפעם הראשונה".

יוצר מתוך ואקום

כמה שגרוניך מרגיש נועז על הבמה, מחוצה לה הוא מעדיף לשמור על פרופיל נמוך. לא תמצאו את שמו באף רשימה שחורה כזאת או אחרת, ולהוציא ממנו ציטוט על האקלים הפוליטי הנוכחי, היה משימה בלתי אפשרית. גם במישור האמנותי, הוא מודה, הוא לא מהמתערבבים: "בשנים האחרונות איני נמנה על גדולי המאזינים. איני מרבה לשמוע רדיו או ללכת להופעות, ולעיתים אני חש שאני יוצר מתוך ואקום, בתוך בועה אטומה להשפעות חיצוניות. אבל כשאני נתקל בתופעות מוזיקליות חריגות באיכותן, אני מתרגש וגאה כאילו אני חלק מזה. תומר בר, למשל, עומרי מור, הדס קליינמן ואביב בכר, אביתר בנאי, יונתן רזאל, אהוד בנאי - כל אלה ועוד רבים הם עבורי גאווה גדולה להיותי ישראלי".איפה זה ממקם אותך בסוגיית ההשמעות ברדיו ומאבקי הפלייליסט למיניהם?"אני לא נתקלתי פעמים רבות בדלתיים סגורות, אבל היד הקשה על ברז ההשמעות היא לא בריאה, היא מעוותת. מאז ומתמיד הדברים שפונים לממוצע הרחב ביותר הם פחות איכותיים ועמוקים. תפקידם של אנשים שעוסקים בהשמעות ועריכות המוזיקה הוא להגדיל ראש, ולנסות להרים את הרמה של היצירות. לגוון ולנגן כל מיני סוגי מוזיקה, ולא להיתקע בשטאנצים בעלי רייטינג גדול יותר".מחובר לכל הסגנונות. שלמה גרוניך:המופע של גרוניך והלא סטנדרטים ייערך ב-11 בפברואר, בשעה 23:30, ברויאל ביץ' באילת. לכל הפרטים על פסטיבל ג'אז חורף

10 שאלות על מוזיקה

מה המופע הראשון שראית?"נדמה לי שהוא היה של ילד הפלא, הזמיר מספרד - חוזליטו. ראיתיו בקולנוע חוף בחדרה, עיר הולדתי, כשהייתי בערך בן 7, בגילו. הצלחתי להגיע אליו ולתת לו בהתרגשות אדירה חפיסת שוקולד פרה של עלית. כל כך אהבתי אותו ואני אוהב אותו גם היום. לפני חוזליטו בטח ראיתי את אבא שלי מופיע בכל מיני חלטורות".

מה הז'אנר המוזיקלי האהוב עליך?"הז'אנר שאני הכי אוהב? קשה לבחור. אני אוהב כל מיני - קלאסי אולי הכי מחובר לנימי נפשי אבל גם רוק, גם ג'אז, גם פופ, גם מוזיקת עולם. גם תזמורתית וגם סולנית, גם ווקאלית וגם אינסטרומנטלית. לט מי הב איט אול!!"

באיזה מועדון/מקום הכי אהבת להופיע?"שאלות קשות, וואללה... אהבתי את ההופעות במועדון צוותא בלונדון מיניסטור בשנות ה-70 וה-80, את בית רוטשילד הקטן בחיפה, ואת הופעותיי במועדון שנקרא זווית בחיפה לפני מאתיים שנה".

מה הפאדיחה הכי גדולה שקרתה לך על הבמה?"שתי פאדיחות צפות בזיכרוני: באחת אני עולה לבמה, מתיישב ליד פסנתר הכנף, נושם עמוק, עוצם עיניי, מרים את שתי ידיי ומנחיתן על הקלידים ו...הפסנתר קורס. נופל לרצפה! המקלדת נשברת ואני משותק מאימה. לא זוכר מה היה בהמשך, אבל בטח ההופעה בוטלה. הזיכרון השני הוא מקריית טבעון, בחוץ, בחורשת האורנים, בשנות ה-80. אני עולה לבמה, מתחיל שיר ראשון, ואז נתפס לי הגב, כאבי תופת, אני תפוס ותקוע בפוזיציה של לולב, לא יכול להתיישר ולזוז. המשכתי את ההופעה איכשהו ככה".מי המורה הכי טוב שהיה לך?"המורות הטובות ביותר שלי הן באמת ובתמים רעייתי מיכל ותאומותיי שחר וים".

עם איזה יוצר היית רוצה לשבת לקפה?"הייתי יושב לקפה עם כל כך הרבה אנשים! עם יוהן סבסטיאן באך, שכבר שנים לא התראינו, עם סטיבי וונדר, שיחייך אלי בעיניו, עם ג'ון לנון, פול מקרטני, פיטר גבריאל. מי ישלם על כל הקפה הזה?"

מה נותן לך השראה?"הכל נותן לי השראה: החיים, העצב והשמחה, הבדידות והמשפחתיות, הטבע, האוויר, האוכל, המראות, מוזיקה אחרת שאני אוהב, ובמיוחד אשתי ובנותיי".

מה you're drug of choice?לא מכיר את הביטוי הזה. בכל מקרה עם ה-drug הפסקתי מזמן מזמן".

אם לא היית מוזיקאי, מה היית?"אנתרופולוג - חוקר שבטים. או אולי איש נאס"א – אסטרונאוט".

*#