אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"המזרחיות קיבלה לגיטימציה תרבותית"

הוא לא תכנן בכלל לכתוב את "עלא שו'אטי", הופתע מהביקורות הטובות וחושב שדווקא האלבום הראשון עם הכוויתים היה יותר אמיץ. ראיון עם דודו טסה, זוכה תואר אלבום השנה של עכבר העיר

תגובות

עשור של עבודה על הפרויקט שהניב את האלבום הראשון עם הכוויתים הגיע לקיצו ב-2011, עת יצא האלבום. אחרי שנתיים של איסוף חומרים מחודש, וארבע שנים אחרי האלבום הראשון, שחרר דודו טסה את "עלא שו'אטי", האלבום השני בסדרה. הוא לא התכוון שזו תהיה סדרה, ולא חשב שיוציא עוד אלבום בפרויקט הצד - אבל לחיים היו תכניות אחרות.» דודו טסה והכוויתים - לוח הופעות» דודו טסה והכוויתים: מסע אמוציונלי אל העבר» יש מוזיקה טובה ברדיו: הקצה סוגר שנה» למה אנחנו צורכים מוזיקה כמו פורנו?» "לא זמרת דכאון": אהובה עוזרי בראיון מרגש» תוצאות קרב הדיוות הגדול של הרשתאחת מהן הייתה דווקא של גולשי עכבר העיר, שבחרו באלבום השני שהביא לקדמת הבמה את המוזיקה היהודית-העיראקית - לזכות בתואר אלבום השנה שלנו. לכבוד הזכייה והענקת התעודה דודו טסה פתח את האולפן הביתי שלו (בו הוא כבר עובד על אלבום הסולו הבא), וגם קצת את הלב - וסיפר על ההתרגשות, התגובות ברחוב והאישור שקיבלה המזרחיות. לא ציפה לכזו אהבה. דודו טסה עם התעודההופתעת מאוד מהזכייה באלבום השנה. לא חשבת שהוא יצליח כל כך?"כן, הופתעתי, כי רק עכשיו בעצם (4 שנים אחרי) האלבום הראשון זכה באלבום זהב. כשאתה עושה משהו שהוא בעצם בפעם שניה, אתה חושב מה אתה כבר יכול עוד להגיד או לחדש, או איזה שיא אתה יכול לשבור מבחינת עצמך, מבחינה אמנותית או מבחינת סקרנות. ופתאום זה מתקבל בצורה מאוד מאוד טובה, ואנשים אוהבים ומגיעים להופעות של הכוויתים - למשהו שהוא מבחינתי פרויקט צד של הקריירה. מה שהתחיל כאיזשהו פרויקט שהוא מחתרתי או יותר אינדי, קיבל תפנית בעלילה בשנים האחרונות. עכשיו כשעשינו את השני, הוא מקבל את אלבום השנה של עכבר העיר, זה מרגש".איך הגעת להוציא עוד אלבום כזה?"הייתי בטוח שאני לא אעשה עוד אלבום של הכוויתים, אבל ככל שהזמן עבר נחשפתי לעוד חומרים, כי הראשון גרר תגובות. אנשים סיפרו ואמרו לי כל מיני דברים, הראו לי חומרים ותמונות שחשפו אותי עוד יותר לדבר הזה". לא ידע שיהיה עוד אלבום. דודו טסה והכוויתים עם ריף כהן:מהפכה חברתית כאמור, האלבום הראשון היה אמור להיות חד פעמי, אבל כבר בסוף העבודה על "דודו טסה והכוויתים", טסה הבין שלהקליט אלבום נוסף יהיה בלתי נמנע. "זה התחיל מזה שיצאתי מהאולפן הביתי שלי ואמרתי לעצמי 'מה אני אעשה עכשיו?'", הוא נזכר, "פתאום מצאתי את עצמי עם עוד שני שירים שאני עובד עליהם, ואז פתאום נהיה מזה אלבום. משהו כמו חודשיים, וכבר היה אלבום".זה ממש מהר."את האלבום הראשון היה קשה לעשות מבחינה טכנית. הייתי צריך למצוא אנשים שיעבדו איתי על המבטא, על המילים, לחשובה על עטיפה, לאסוף נגנים. אז בעצם היו לי כבר כל הכלים לעבוד על האלבום השני בצורה פשוטה, ובגלל זה זה קרה מהר, כל מי שחשבתי עליו מאוד שמח וישר בא. הכל קרה נורא מהר, גם עם השותף המדהים שלי ניר מימון".הכל קרה כל כך מהר. דודו טסה באולפן הביתידווקא השנה, כשהמוזיקה האתנית המזרחית החלה לצבור תאוצה ולקבל מקום רחב יותר עם קבלתם של הרכבים כמו A-WA וזמרים כמו שי צברי, טסה מרגיש שהאתגר שמולו עמד עם האלבום הראשון פחת. הוא הופתע שזה מה שקרה - אבל איכשהו מבחן ההאזנה הפך פשוט יותר. בעיניו, כמובן, זהו שינוי מבורך שעובר על המאזינים הישראלים. "התהודה של הפרויקט גדלה", הוא אומר, "אבל לא ידעתי שיאהבו את השני באותה עוצמה שאהבו את הראשון. גם את האפקט שעשה האלבום הראשון לא הרגשתי בחודשיים-שלושה הראשונים, ובעצם לקח שנתיים-שלוש עד שהבנתי שזה באמת עשה משהו ברמה החברתית".למה אתה מתכוון 'ברמה החברתית'?"המזרחיות. כל הדבר הזה פתאום צף ועלה. ברחוב אנשים עיראקים פונים אליי, או אנשים שאומרים לי 'אני מרוקאי אבל אוהב את האלבום בעיראקית'. המזרחיות קיבלה איזשהי לגיטימציה תרבותית. במיוחד העיראקיות. כשהאלבום הראשון יצא עוד לא היה בסיס, גם ניר לא כל כך הבין מה אני רוצה ממנו, אבל השני מתקבל באופן כבר יותר קל. זה לא כוחות, היום יותר קל לעשות מוזיקה כזאת, הראשון היה יותר אמיץ מבחינתי".

*#