החרא הפלצני הזה: רדיו הקצה מסכמים שנה

פי חמישה מאזינים מהכמות שליוותה אותם בגלגלצ, איחוד כוחות עם בלוג המוזיקה הכי גדול ברשת והירתמות מבריקה מצידה של אורנה בנאי - רדיו הקצה מגיעים לשנת 2016 אופטימיים מתמיד

עלמא אליוט הופמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
קוואמי
מונעים על ידי האהבה לתרבות בארץ. קוואמי ברדיו הקצהצילום: תומר אפלבאום

"המאבק הכי גדול שלנו זה איך לפרסם את עצמנו", חושף קוואמי, ממנהלי תחנת הרדיו 'הקצה', "אנחנו נטולי אמצעים וזה מאבק שהוא יותר קשה. לכן אנחנו מנצלים כל במה שיש לנו כדי לגרום לאנשים להבין שאנחנו שם. אם היה לנו כסף לפרסם, היו לנו הרבה יותר מאזינים - אבל אנחנו מחפשים את הדרך להגיע אליהם". גם אחרי כמעט ארבע שנים בהן תחנת הרדיו האינטרנטית העצמאית פועלת ומשדרת, המרוץ אחר החשיפה לקהל חדש לא מפסיק, ואיתו מגיע גם הצורך לגלות יצירתיות יתרה - כמו למשל לרתום את אורנה בנאי לעניין.

» למה אנחנו צורכים מוזיקה כמו פורנו?
» מ-The Fall ועד שון פול: כל ההופעות מחו"ל
» "לא זמרת דכאון": אהובה עוזרי בראיון מרגש
» חנן בן סימון: "מחליף לפייטים והופך לדיווה"

בכל שנה המרוץ מגיע לשיאו עם המצעד האלטרנטיבי השנתי של התחנה, שתוצאותיו יחשפו במשדר מיוחד שיתקיים ביום ראשון הקרוב (27 בדצמבר), החל מהשעה 10:00 ועד 21:00. לא פחות מ-14 אנשי התחנה ישדרו במהלך החגיגה הזאת, שנדמה שהיא כל כולה מפגן אהבה למוזיקה. ביניהם יהיו גם קוואמי (אייל פרידמן) - מנהל רדיו הקצה כאמור - יחד עם ליה שפיגל, מוזיקאי, שדרן, דיג'יי ועורך מוזיקלי, וגיאחה (גיא חג'ג') - כותב "עונג שבת" - אחד מבלוגי המוזיקה הוותיקים ברשת, דיג'יי ושדרן, עורך והרפתקן תרבות.

אכול כפי יכולתך

למה הקצה הוא אלטרנטיבה שכדאי להגיע אליה ולהאזין לה?
קוואמי:
"מהצד שלי זה קצת לא חוכמה להגיד, כי אני ממנהלי התחנה וגם משקיע את כל כולי בה כל הזמן כבר כמעט ארבע שנים, אבל אני חושב שגם אם לא הייתי חלק מזה, זה עדיין אחד מהפירות הכי מושקעים, שמופרים אך ורק על ידי האהבה לתרבות בארץ. זה באמת המניע היחיד - כל מי שעובד בתחנה עושה את זה בהתנדבות, אין משקיע כלכלי חיצוני, וכולם עובדים בזה קשה וכל כך הרבה שעות ונותנים את כל כולם. זה משהו שהוא יצרי לחלוטין. מעבר לזה אני חושב שהמוצר הוא מאוד איכותי ומייצג משהו שלא קיים בתרבות המיינסטרים".

לאיזה ייצוג אתה מתכוון?"
למוזיקה שצריך לחפור בשביל למצוא אותה. מוזיקה שלא מישהו מפורסם כתב עליה והחליט שזה טוב ובגלל זה מתייחסים לזה. רק חובבי מוזיקה שחיים את זה 24/7 - רק הם יכולים להוציא את זה החוצה".
גיאחה: "כן, האנשים שיש להם את החיידק הזה, שאתה נדבק בו ורק רוצה ומחפש כל הזמן מוזיקה מעניינת, בעיקר חדשה אבל גם מוזיקה שהיא מחוץ לפופ הרגיל שאתה מקבל בשאר הערוצים. אם לפני 20 שנה היית יכול למצוא את זה בהמון אפיקים, דווקא היום הם הולכים ומצטמצמים. במובן הזה, הקצה בשבילי כמאזין הייתה מן מגדלור שהאיר פינות חשוכות שלא הייתי יכול למצוא בשום מקום אחר. התשובה ל'למה להאזין לקצה?' נוגעת למוזיקה שהיא יותר מלאכול רק ממה שנותנים לי לאכול".

אין ספק שהאג'נדה של 'החיידק המוזיקלי', כפי שתיאר גיאחה, תופס חלק משמעותי בקיום של הקצה. התחנה, שהחלה כתכנית במעצמת הרדיו הגדולה גלגלצ, עברה תהפוכות רבות ב-16 שנות קיומה - זמן האוויר שלה קוצץ, נאסר עליה לשדר אינדי מקומי ובסופו של דבר, ב-2011, היא הורדה לחלוטין מהאוויר. הגזרה הזו הולידה מהלך רדיקלי של שני עורכי ומגישי התכנית - קוואמי ונדב רביד, להתרחב לתחנת רדיו עצמאית באינטרנט. כמעט ארבע שנים אחר כך הקצה לא רק עדיין קיימת ובועטת, אלא גם מקפידה להפוך לרלוונטית לכמה שיותר מאזינים. סרטון הפרומו למצעד, שפורסם לפני כשבועיים בכיכובה של אורנה בנאי וכלל הברקות כמו "נסו לפחות לאמץ היפסטר", "כרטיס טיסה לרוק ורטרז אורגינל" ו-"אם אתם אוהבים את החרא הפלצני הזה", בהחלט הצליח לעשות קצת רעש מחוץ למעגל הקיים.

צבא קטן וחכם

אתם מצליחים להתרחב גם מעבר למי שמכיר את הסצנה ועוקב אחריה?
קוואמי:
"כשהקצה התחילה להיות תחנה בפני עצמה, הצטרף הגרעין של מאזיני התכנית, ואחרי זה הגיע גרעין נוסף של מאזינים, כאלה שרצו להאזין דווקא אחרי שזה הפסיק להיות חלק ממשהו ממוסד. הם התעניינו במוזיקה הזאת אבל לא הכירו בקיומה של התכנית - ופתאום הם אמרו 'אוקיי עכשיו אני מרגיש יותר בנוח לשמוע את זה'".גיאחה: "אני חושב שזה צבא קטן וחכם כזה. אנחנו מעט מאוד אנשים עם קרוב לאפס תקציב, ולכן אנחנו צריכים למצוא רעיונות יצירתיים. לא מזמן למשל, העלינו את כל התכנים לאייטונז. אנחנו ביוטיוב, סאונדקלאוד, התחנה מתחברת לעוד אפיקים ואתה יכול להקשיב איפה שבא לך. זה רודף אחריך פשוט".

"אנשים שאין להם כסף למוזיקה נורמלית". אורנה בנאי מזמינה אתכם לרוק ורטרז:

לדברי קוואמי, אל שני הקהלים 'השבויים' שהכירו את הקצה עוד משנותיה בגלגלצ, ממשיכים להצטרף עוד ועוד אנשים. "הם מתייחסים אלינו כתחנה ציבורית", הוא מסביר, "אנשים לא מסתכלים על זה כגוף פרטי, אלא כמו על קהילה. קהילה של אנשים ששומעים מוזיקה. קוטנר נגיד, שמשדר אצלנו, מביא גם מאזינים שלא שייכים לדבר הזה באופן טבעי, כי הוא מנגן דברים משנות ה-80' וזה מזכיר להם למה הם מקשיבים לרדיו. בכלל, יש איזשהי משיכה כי אנשים מרגישים שזה מאוד נקי וחף מאינטרסים חיצוניים. אנחנו עם כמעט פי חמישה מהמצביעים שהיו לתכנית בזמן שהיינו בגלגלצ".

ואיך השגתם את אורנה בנאי?
"יצרנו איתה קשר דרך חבר. כל כך התרגשתי מזה שהיא אמרה כן, פגשנו אותה והיא הייתה מדהימה וחוויית הצילום של הוידאו הזה הייתה אחד הדברים הכי מצחיקים שקרו לי בשנים האחרונות. היא היתה מקסימה וזרמה איתנו על הכל".

המצעד האלטרנטיבי השנתי של 2015 הוא בעצם הפעם הראשונה בה רדיו הקצה ובלוג עונג שבת מאחדים כוחות, וההתרגשות גדולה. "מכיוון שגיאחה הפך בשנה האחרונה לשדרן מן המניין בתחנה, נראה לנו אך טבעי לעשות את זה מאוחד, זה כיף גדול", מסביר קוואמי, "גם יש מלחמות - חיוביות כמובן - המצעד הוא מאוד יצרי, לאנשים שמצביעים מאוד אכפת והם מתעצבנים כשהבחירות שלהם לא מגיעות למקומות הגבוהים - או מאושרים עד הגג שזה כן קורה. באופן טבעי הוא מביא איתו מאבקים, ומכיל דברים שאנשים נחשפים אליהם כל השנה לא רק דרכנו ודברים מהתחנה שמאזינים הכירו לנו"."אני עדיין נע בין שני קצוות", מגלה גיאחה, "מצד אחד מנסה להחזיק את הפוזה של 'ברור, אני שדרן בקצה' ותכל'ס, מהצד השני, לא מאמין שזה קורה עדיין. אני מאזין לקצה מ-1999 ומבחינתי זה דבר מכונן בחיי התרבותיים ובכלל. זה סופר מרגש ומשמח. אני מרגיש מטומטם שעד עכשיו זה לא קרה - המצעדים תמיד היו קרובים מבחינת המצביעים ומבחינת התוצאות וטוב שיש לזה ביטוי משותף - כמו לעשות מרתון של 11 שעות פסיכיות של פסטיבל משוגע".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ