משחק החיקוי: אדל היא זייפנית הרגש המושלמת

עם הכישרון המדהים של אדל אי אפשר להתווכח - זוהי עובדה מוגמרת שהיא זמרת מצוינת. אבל האם היא מצליחה לגעת במה שבאמת כואב עם הבלדות האובר-מהונדסות שלה? זו כבר שאלה אחרת

סגול 59, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סגול 59, עכבר העיר

האמן הישראלי המצליח תושב ניו יורק, יגאל עוזרי, מפורסם בזכות ציוריו ההיפר-ריאליסטיים, שנראים בדיוק כמו צילומים. כשמביטים בדוגמניות היפהפיות שעוזרי מצייר על רקע נופים אקזוטיים מרחבי העולם, קשה שלא לחוש הערכה ופליאה על המאמץ האדיר שכרוך בטכניקה המדהימה שלו, שגורמת להשתאות מול הדמיון הבלתי נתפס של ציוריו לצילומי אופנה ממגזין יוקרתי. אבל אחרי שההתלהבות מהטכניקה המושלמת גוועת, יכול אדם לשאול את עצמו: "רגע, אם זה כל כך דומה, אז למה לא פשוט לקנות כבר צילום?". זו אחת המחשבות שריחפו בראשו של הכותב בשעת ההאזנה לאלבום החדש של אדל. הכל שם כל כך דומה לרגש אמיתי, כל כך קרוב לאותנטיות, כל כך משתדל לשדר כנות, ישירות ופתיחות - עד שאתה מבין שאתה בעצם שומע חיקוי מהונדס, מורכב בקפידה, של הדבר האמיתי.» איגלז אוף דת' מטאל מדברים: הראיון המלא» פו פייטרס מחלקים אלבום חינמי למעריצים» מה הייתה ההופעה המקומית הכי טובה?» אתם בוחרים: מופע החו"ל שהכי שימח אותנו» איזה אלבומים עשו לנו את השנה?כבר מהצליל הראשון של השיר הראשון שהקליטה, היה ברור שברמה הטכנית - זו שנבחנת בתוכניות כמו "אקס פקטור" ו"דה וויס", אדל היא זמרת מושלמת. כל תו צלול ונקי, המנעד מרשים, במיוחד בגזרות הנמוכות, כל ויברציה ווקאלית משויפת עד כדי שלמות. הכל כדי להעביר אמוציה מזוקקת וטהורה ישר לוורידיהם של מיליוני המעריצים, שחיכו ארבע שנים (נצח במושגי פופ) לאלבום חדש של מלכת הרגש הבריטית. הבעיה היא שלפחות אצל המאזין הזה, הרגש לא עובר. כמעט כל השירים ב-"25" נשמעים כמו פסקול לסצנת הסיום של סרט הוליוודי אדיר-תקציב, כזה שלידו "טיטאניק" נראה כמו הפקה סטודנטיאלית חתרנית ודלת תקציב. לא סתם בחרו מפיקי "סקייפול", הסרט הקודם בסדרת ג'יימס בונד, את אדל שתשיר את שיר הנושא של הסרט (שגם זיכה אותה באוסקר ב-2013). ב-11 השירים באלבום החדש של אדל (14 במהדורת הדה-לוקס) אין טיפה של זיעה, של ספונטניות, של הומור, של אירוניה, של איזשהו רגש אמיתי, מעז, מסוכן, מאתגר, מהסוג שנמצא בכל שיר של איימי ווינהאוס, למשל.מנעד מרשים לא תמיד מספיק. אדל בהופעה עם "Hello":אינטילגנציה מלאכותית כן, ההשוואה לאיימי וויינהאוס מתבקשת כאן, משום שמדובר בשתי הזמרות הבריטיות המצליחות ביותר של העשור האחרון. אבל אם ווינהאוס באה מן השושלת המתייסרת, הפרובוקטיבית, רוויית הספקות וההרס העצמי מבית מדרשן של בילי הולידיי, ג'ניס ג'ופלין ונינה סימון, הרי שאדל היא ממשיכתן הטבעית של ווקאליסטיות כמו ברברה סטרייסנד, סלין דיון ושירלי בייסי, שתמיד יעדיפו להנחית עליך פטיש 50 קילו של  "רגש" הוליוודי מתוכנת ומתוזמר היטב, נקי מכל רמז למשהו שבני אנוש אמיתיים עשויים להרגיש במצבים יומיומיים אמיתיים. ההצלחה של אדל, אם כן, אינה מפתיעה בימים אלה. העובדה שהסינגל הראשון ששוחרר מ-"25" כבר שובר שיאי מכירות, מעידה על העולם התרבותי שבו רובנו חיים: ייצוגים מהונדסים של רגש אמיתי שנרקחו באלפי תוכניות ריאליטי חלולות וסאונדבייטס ריקים של פוליטיקאים, מוזיקאי פופ שבדיים שנשכרו כדי לתת פיניש בוהק ונוצץ לבלדות המשמימות של אדל. והקהל, שכבר התרגל לצרוך חיקויים של הדבר האמיתי, בולע את השטיק ועוד מבקש תוספת.בולעים את השטיק הידוע. אדל (צילום: רויטרס)גם בסיוע סשן דמיון מודרך אינטנסיבי במיוחד אני לא מצליח להעלות בדעתי שום סיטואציה חברתית שבה ניתן להשמיע את האלבום הזה, שלמרות ריבוי של שירים שקטים, אין בו רגע אחד של מנוחה, שבו הסאונד מעייף את האוזן אחרי כמה דקות ורמות ההחצנה הרגשית מוגברות לווליום 11. שבו זמרת בת 27, בוגרת אקדמיה יוקרתית למוזיקה בלונדון, שהיא גם המוזיקאית העשירה ביותר בבריטניה מתחת לגיל 30, מתיימרת לתת לך עצות על החיים, על אהבה ועל שברון לב, רק בלי לקחת סיכונים ובלי לגעת במה שבאמת כואב, כמו שאיימי ווינהאוס ידעה לעשות. קשה לראות את הראפר גוסטפייס קילה, למשל, מתארח באלבום של אדל. זה פשוט יותר מדי קרוב לעצם ועלול לסדוק את תפיסת המציאות של המעריצים.לא נוגעת במה שבאמת כואב. אדל עם "When We Were Young":לפני כמעט 30 שנה שר מוריסי ב-"Panic", הסינגל המבריק של הסמיתס: "תלו את הדיג'יי, כי המוזיקה שהוא מנגן לא אומרת לי שום דבר על החיים שלי". האמירה הזאת נכונה גם לגבי "25". אלבום שכולו סימולציה של "רגש", שלא אומר לך שום דבר על העולם האמיתי, שלא מספק לך ולו תובנה ספציפית אחת לרפואה על החיים האמיתיים שאתה חי. אז סורי, אדל, אבל למרות ששברת השבוע את שיאי מכירות הסינגלים ב"בילבורד", עדיין צריך יותר מקול מושלם והפקות של מיליון פאונד כדי לשבור לנו גם את הלב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ