פרסי עכבר העיר 2014: האלבום הישראלי הטוב ביותר

הקול הכריזמטי של רועי פרייליך, המקצועיות הבלתי מתפשרת של רותם אור או קסם הגיטרות של דודו טסה. מי יהיה האלבום הישראלי הטוב של השנה?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

עכבר העיר מזמין אתכם לקחת חלק בבחירת המופעים, המסעדות, המקומות ואירועי התרבות של השנה. איך משתתפים? נכנסים לאתר התחרות, בוחרים את המועמדים האהובים עליכם מבין האפשרויות בקטגוריות השונות, ממלאים את הפרטים ונכנסים להגרלה נושאת פרסים, ובהם טיסות וחופשות זוגיות בחו"ל.» פרסי עכבר העיר - לאתר התחרות  לא פשוט להיות יוצר מוזיקה בכלל ובפרט במדינה כמו ישראל. למרות הקשיים ממשיכים האמנים הישראלים לעשות כל שביכולתם על מנת ליצור בתוך הכאוס המקומי והבלתי אפשרי, והתוצאות לא רק נעימות לאוזן המקומית, אלא גם מצליחות להכות כלים ולכבוש מעריצים ברחבי הגלובוס. תשאלו את דודו טסה, טייני פינגרז, גארדן סיטי מובמנט ובעיקר את אורפנד לנד שסיימו סיבובי הופעות מצליחים בחו"ל וסביר להניח שתשמחו לגלות גם הצלחה בינלאומית למוזיקה הישראלית. במקום בו נכשלו הפוליטיקאים ומערכת ההסברה, הצליחה כמו תמיד המוזיקה לגעת ולקרב לבבות. חשוב לציין שהרבה אלבומים משובחים יצאו ממש בסוף השנה שעברה ולכן לא יכולנו לכלול אותם כאן. בחרנו לתת דגש לאמנים מכל הקצוות, החל מהמיינסטרים הגלגל"צי ועד לאינדי מסתורי ובועט. ברשימה נמצאת רק אישה אחת, משום שמרבית האלבומים הנשיים שקיבלנו הגיעו אלינו לאחר מועד פרסום הכתבה. ישראל מכילה יוצרות נשיות חזקות, בועטות ומרשימות, ונשמח לשמוע עוד אלבומים חדשים שלהן.  עכשיו רק האוזניים שלכם צריכות לבחור. UBK - " Ouzo Bazooka"

אורי בראונר כנרות הוא כנראה אחד המוזיקאים הכי פעילים בשנה האחרונה; עם אלבום בכורה לפרויקט הסולו שלו והופעות עוקבות, טורים עם להקת האם בום פם בחו"ל ובארץ ושיתוף פעולה מרגש עם טריפונס, נדמה שהבחור פרוע השיער ושופע הכריזמה נמצא בשיא פריחתו. אלבום הבכורה "Ouzo Bazooka" מציג את יכולתו של בראונר כנרות לשלב בין כשרונו כגיטריסט, כותב שירים וסולן, ולהביא את הקול הייחודי שלו לכדי מיצוי מלא.

מנימוקי השופטים: האלבום נטול פילרים, והמעברים בין השירים זורמים באחידות. קיים מאזן מדויק בין הריפים הממכרים של הגיטרות, ובין הסאונד הים תיכוני הבלוזי, אותם מוביל קולו החם והמזמין של בראונר כנרות, והוא עושה זאת בלי ליפול למשבצת ז'אנר מגבילה. "Ouzo Bazooka" הוא אלבום מושלם בכל ז'אנר שתבחרו להדביק לו, וזו הגדולה שלו כמוצר מוגמר.ריפים ממכרים של גיטרות. Ouzo Bazooka:שלומי שבן -"תרגיל בהתעוררות" למרות הסתייגות גדולה של חלק מחבר השופטים, מדובר באחד האלבומים המצליחים של השנה. שלומי שבן, השחקן האולטימטיבי, המשורר המעונה, הצדיק הרומנטי והמוזיקאי המודע לעצמו שמייצר שונאים ואוהבים זה לצד זה, הוציא השנה את אלבומו הרביעי "תרגיל בהתעוררות" והחזיר את האמון למאזינים חובבי השירה והשפה העברית. האלבום אמנם מלודי ונגיש יותר מבחינה מוזיקלית מאלבום הסולו האחרון שלו "עיר", אבל שבן עדיין לא חס עם טקסטים אישיים, המציירים תמונה קודרת של מציאות חדה, מבולגנת, ובעיקר מורכבת. מנימוקי השופטים: אלבום מתחכם, עשיר במחוות ודימויים כקודמיו, אבל האסתטיות האפורה מודגשת בו הרבה יותר. סיפורים על בורגנות נטולת עתיד וחלומות תמיד עשו לנו משהו עמוק בפנים, ושלומי שבן יודע איך לספר אותם באופן שגורם לנו להתבוסס בייאוש עצמי ולהעריך מחדש את המוזיקה שלו.

עשיר במחוות ודימויים. "תרגיל בהתעוררות":מיכאל כהן - "ראפ" חצי הצמד "כהן את מושון" השיק השנה אי.פי בכורה בשם "ראפ", נקודת שיא ראשונה לפעילות הענפה של הראפר הצעיר בשנים האחרונות. כהן הוציא לפני כן את האלבום "Milk & Honey" תחת השם Cohen Beats, המורכב מקטעים קצרים שממשיכים זה את זה כיריעה אחת ארוכה בה הוא מסמפל מונולוגים וטקסטים מהתרבות המקומית, כשמלבד זאת הוא השתתף בפרויקטים ושיתופי פעולה מגוונים. הפעם הוא אוחז במיקרופון, נטול העזר שכנגדו, מייצר ביטים שמנים וחמים ומפיל פצצות אדירות של היפ הופ שנון ואישי בעברית, כשאת רוב הקטעים הוא הפיק בעצמו. עם ראפ אשכנזי כובש וכנות מקסימה ופגיעה, אנחנו שואלים ;למה לא אלבום שלם?

מנימוקי השופטים: היפ הופ ישראלי צעיר, רענן ונגיש לכולם. כמו שירה עברית רק עם המגע המיוחד של ההיפ הופ באופן ישיר, כן וחוצה ז'אנרים. למה לא אלבום שלם? "ראפ":

דודו טסה - "עיר ובהלות"

דודו טסה הוא אחד המוזיקאים הפוריים והמוערכים בישראל. הוא לא מפסיק להפתיע ולחדש, והשנה הוציא את אחד האלבומים היפים ביותר שיצא לנו להאזין להם, "עיר ובהלות". יצא שהאלבום תאם את רוח התקופה הלא פשוטה והאוירה ששררה בארץ. העצבות של טסה היא עצבות נעימה אבל לעיתים גם בועטת, ושירים כמו "בכינו טעינו", "בן של אבא שלי" ו"גרמניה" מצליחים מצד אחד לעורר השתאות ומצד שני להפוך את הבטן. מנימוקי השופטים: האלבום ממשיך את ההתעסקות הבלתי פוסקת של טסה ביחסים שלו עם עצמו ועם הסביבה, וחושף עוד שכבה מזוקקת של כנות. הספקות, החרדתיות וחוסר הביטחון עדיין מוצאים ביטוי במילות השירים, אבל טסה מודל 2014 הוא כבר לא הזמר הזה שמגיע מלמטה ומפתיע את הפלייליסט בנוכחותו. עם שובו מסיבוב הופעות מוצלח בארצות הברית, ולאחר דרך ארוכה ועיקשת של עשייה מוזיקלית שמיצבה אותו כאחד היוצרים המוכשרים והמעניינים במוזיקה הישראלית, דודו טסה הוא זמר שהפלייליסט אינו שלם בלעדיו.עצבות בועטת. "עיר ובהלות":המפשעות - "אחת שתיים אמא אבא" להקת הגראז' של שלושת האחים לבית קורח סיפקה לנו לא מעט רגעי אתנחתא והומור ברגעים קשים. הגיטרות גרמו לנו לעבד את הצפון, העיבודים זרקו אותנו לשנות ה90 והמילים פשוט הרגו אותנו מצחוק. אלבום הבכורה של הלהקה הוא פשוט אלבום שכיף לשמוע, עם שירים כמו "צרה צרורה", "יש לי הרגשה שמשהו רע מאוד עומד לקרות לך" וכמובן "אין לך מה לחפש ברחוב הקונגרס" הבלתי נשכח שמזומזם לו במערכת לעיתים קרובות. שילוב שם מזרח ומערב והרבה רוח שטות. מנימוקי השופטים: טירוף הוא סוג של גאונות. האלבום המטורלל של המפשעות פשוט עושה לנו טוב על הלב.יש לנו הרגשה שמשהו טוב עומד לקרות לכם. "אחת שתיים אמא אבא":Totemo (רותם אור) - "Heavy as my dreams"

רגע לפני שנסגרו המועמדים שלנו, הפציע במפתיע האי.פי של Totemo, הלא היא רותם אור הנהדרת שרק לפני שנתיים כבשה את האוזניים של כולנו עם אלבום הבכורה החלומי "Hard Magic". באי.פי החדש "Heavy As My Dreams" אור ממשיכה עם מלאכת המחשבת שמאפיינת את עבודתה, הולכת קצת יותר על הקצה עם מקצבים ומלודיות בהם לא התנסתה בעבר, וטווה צלילים ממחושבים שנעטפו בחום ובזהירות על ידי קולה המהדהד. מנימוקי השופטים: הטקסטים האפלוליים בשילוב עם ההרמוניות שאור מוציאה תחת ידיה בכזו קלות, לא משאירים מקום לספק שמדובר במוצר מגובש שנוצר באיטיות ובסבלנות ששייכת רק למוזיקאים מהסוג הדקדני ביותר. אלו שלא דחוף להם להוציא שיר כל שני וחמישי, שלהיות כל הזמן בשיח הוא לא בהכרח בראש מעייניהם, שלא מחכים לתארי "הדבר החם הבא" אלא עובדים בשקט וברוגע על היצירה שלהם. וזה בדיוק מה שהופך אותה למצוינת –חוסר התפשרות, סקרנות שפורצת את גבולות הז'אנר, ותעוזה. האי.פי החדש של אור הוא לא עוד אוסף טראקים של מוזיקת פופ אלקטרונית, אלא פאזל צבעוני המציג חלק מההשפעות שלה, מהפחדים שלה, ומהחלומות שלה, וזו הסגולה שלו. חוסר התפשרות וסקרנות שפורצת את גבולות הז'אנר. Heavy as my" dreams":

גארדן סיטי מובמנט - "Entertainment" גארדן סיטי מובמנט הוא הרכב אלקטרוני בו חברים רועי אביטל ויואב סער ("לורנה בי" לשעבר), והשדרן וכתב המוזיקה יוני שרוני. אי.פי הבכורה שלהם 'Entertainment', יצא בלייבל המקומי BLDG5. פשוט לעצום את העיניים ולמרבה הקלישאה - לחשוב מחשבות טובות. ההרכב הוקם לפני שנה אבל הספיק לצבור תאוצה גם באירופה. האלבום הזה הוא הדבר הכי מרגיע שנתקלנו בו לאחרונה, ובישראל, גם לרוגע יש מקום. מנימוקי השופטים: מעטפת אלקטרונית - פופית סוחפת, הפקה ברמה גבוהה, ההרכב מראה איך אפשר ליצור בארץ מוזיקה חיה לצד אלקטרונית באופן המרהיב ביותר. רק תעצמו את העיניים. "Entertainment":רועי פרייליך - "מעלה עשן"

הקול הכריזמטי שעמד בראש נערות ריינס בשנים האחרונות, הוציא השנה את אלבום הבכורה "מעלה עשן" וסובב לנו את הראש והאוזניים. עם להיטי מסיבות מצד אחד, ובלדות אישיות ונוגעות ללב מהצד השני, פרייליך שומר על הקול הייחודי שלו בין שיר לשיר, פעם עם השירה הדומיננטית המזוהה איתו שעלולה להיות נוקשה מדי למאזין, ופעם עם קול הרבה יותר רך ועדין. מה שכובש באלבום הזה בעיקר, הוא שמעבר לכל הדרמטיות שניבטת החוצה מהיצירה שלו, מתחבאים המון חששות, חוסר ביטחון ואמת פנימית. מנימוקי השופטים: רועי פרייליך לא מפחד לחלוק את המחשבות הכי חשופות שלו, בין אם הן נוגעות למערכות יחסים, בדידות, או ערך עצמי, ועל אף מעט חוסר אחידות מבחינת ז'אנרים מוזיקליים, הגרעין הזה מקלף אותו כל פעם שכבה אחר שכבה והופך את האלבום ליצירה גולמית וחפה ממניירות מיותרות.הקול הכריזמטי של השנה. "מעלה עשן":עמיר לב  - "נוגע בדרכון" כמו בלא מעט פעמים בעבר, הארומה הטקסטואלית והמינימליזם המלודי שמלווה אות עמיר לב מזמנים ריחות של מעבר לים, אבל גם הביקור בכיכר קטלוניה שבברצלונה בשיר הנושא, וגם הזכרונות מהטיול בגרמניה בשיר שמגיע אחריו ("רכבת") מספרים ומבטאים דווקא את הגעגוע והכמיהה להשתייכות הארצישראלית. עם אחד האלבומים המעניינים והחשובים שיצאו כאן לאחרונה, מספר אלבומים חשובים לא פחות ברזומה, וכשהוא מוקף בחבורת נגנים מוכשרים, עמיר לב ממצב את עצמו כאחד היוצרים החשובים של המוזיקה הישראלית ב-20 השנים האחרונות. למרות הקושי, הוא מצליח להעביר את הקסם שבהסתכלות הכנה והעדינה שלו על החיים גם אל הבמה, ומוכיח פעם אחר פעם שלמרות אינספור חותמות על דפי הדרכון שלו, הוא ממש לא מתכוון לעזוב.  מנימוקי השופטים: בימים בהם כל ישראלי שלישי חולם לעזוב, וכשאשרת עבודה בברלין הופכת זמינה וממשית עבור הישראלי הראשון והשני, זה נראה טבעי בהחלט שגם עמיר רוצה לברוח למקומות רחוקים. אולם כשנכנסים לטרמינל המסע המוזיקלי שלו ועוברים דרך התחנות השונות שהוא מצייר בו, מתגלה תמונה חדה וברורה בה שולטת הישראליות בכל פינה. מסע מוזיקלי בזמן. "נוגע בדרכון":גבריאל בלחסן - "חייך עכשיו" ייתכן כי גבריאל חזה את מותו, וייתכן אפילו שחש בהילות מסוימת ליצור לפני שיכלו ימיו, אבל הקול שעולה מהאלבום הוא לא של אדם שמאס בחייו, בוודאי לא של אחד שמבקש את מותו. גבריאל, בלשון עייפה וכבדה מכדורים פסיכיאטריים, מספק הצצה אחרונה אל נפשו המיוסרת. בהצצה הזו המאזין יכול למצוא מעין אפילוג מצמרר לסיפור שסופר בכל אלבומיו הקודמים של גבריאל, מעין הסבר שמסופק בדיעבד וחושף עוד טפח קטן מסערת המחשבות שאפיינה את היוצר האמיץ, הבלתי מתפשר והמסקרן הזה.מנימוקי השופטים: אלבום הוא כבוד אחרון לאלפי המאזינים של גבריאל, אלו שאימצו אותו אל ליבם, אלו שעדיין ממשיכים לכתוב לו בכל יום מכתבי געגוע קורעי לב, אלו שהפכו לקהילה בזכותו, אלו שחיכו לשמוע ממנו עוד כמה שירים, ועכשיו מקבלים את מבוקשם.אפילוג מצמרר. "חייך עכשיו":

צוות השופטים:סער גמזו - עורך המוזיקה ומנהל הדיגיטל של הרדיו הבינתחומי, כתב ומבקר מוזיקה בעכבר העיר וישראל היום.מור קומפני - עורכת מדורי טלוויזיה ומוזיקה בעכבר העיר, מבקרת קולנוע וטלוויזיה.עלמא אליוט הופמן - מפיקת מדור מוזיקה ועורכת המדריך בעכבר העיר.יוסי חלילי - שדרן רדיו בקול הקמפוס, דיג'יי ומבקר מוזיקה בעכבר העיר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ