גארי ניומן מעריץ: הכירו את Bill and Murray

אירופה חיבקה אותם באהבה, יש להם משקיע סודי ואפילו גארי ניומן קיבל מהם עצות: ההרכב ביל אנד מאריי מעלה הילוך עם אלבום חדש בלייבל רוסי ומתופף חיזוק

עידו שחם, עכבר העיר | צילום: הילה ווגמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עידו שחם, עכבר העיר | צילום: הילה ווגמן

משהו לא צפוי קרה כשההרכב הישראלי Bill and Murray חימם בבארבי את כוכב הסינת'פופ גארי ניומן. "הוא נתן לנו טיפים ובאופן מפתיע גם ביקש מאיתנו שניתן לו", מספר דיוויד בלאו, חבר הלהקה. "לא נראה לי שהוא היה מודע לסדר הגודל שלנו. הטיפ שלו היה ש'ממש חשוב שהשירים שלך יהיו להיטים ענקיים ברדיו. ולהצליח'. סיפרנו שאנחנו לקראת טור במזרח אירופה, אז הוא שאל אותנו אם יש לנו אנשי קשר טובים בשבילו להופעות. הוא מצחיק, כי אני חושב שבזמנו הוא הופיע שלושה לילות ברצף באיצטדיון וומבלי והכל היה סולד אאוט".» Bill and Murray - לוח הופעות» ג'ים אדקינס: "חרם לא יפתור את המריבה"» כל השמות שיופיעו בפסטיבל אינדינגב» יכול להיות שלקורטני לאב יש לב?» צפו: מתיסיהו מופיע מול דגלי פלסטין בספרדפגשתי את חברי Bill and Murray - דיוויד בלאו (שירה/גיטרה) וסטלה גוטשטיין (שירה/קלידים) - בביתו של בלאו במרכז תל אביב. נתקלתי בבלאו בכניסה לבניין, אוחז בשקיות בירה ופיצוחים, נושא במנשא את בתו הטרייה. הדירה הייתה מאוד מסודרת ונעימה - רק מגבר גיטרה ומיקרופון בפינת החדר נתנו אות שהוא עדיין לא התמסד לגמרי. בכלל, בלאו מוכר כמקים סדרתי של להקות אינדי רוק תל אביביות בהן Ed ו-David Blau & The Good Band. חוץ מביל אנד מאריי, הוא מנגן כיום עם The Foundations והרכב חדש בשם Dia Malo. יש נוכחות קלה לגיטרות של בלאו במוזיקה של ביל אנד מאריי, אך הסאונד הדומיננטי מגיע מהקלידים ומכונות התופים של סטלה גוטשטיין.זה נשמע כמו פופ, אבל הם עושים בכלל הופעות רוק. ביל אנד מארייהמוזיקה שלהם נשמעת כמו של הרכב נשכח מסצנת הסינת'פופ הבריטית של תחילת האייטיז, להקות כמו Yazoo או The Human League - שנמצאות במרחק מה מאזור הנוחות של בלאו. "יצא לי לראות את הסרט 'דרייב' ומאוד אהבתי את זה", מסביר בלאו את התפנית האלקטרונית. "שנינו באנו מרוק, אבל אמרנו אולי נעשה משהו קצת אחר מבס-תופים-גיטרה". אך בלאו לא רואה את עצמו כממשיכם של גיבורי סינתי כמו גארי ניומן. מבחינתו הסינתי הוא פשוט עוד כלי נגינה וביל אנד מאריי עושים בכלל הופעות רוק. "אני חושב שכל ההופעות הטובות", הוא מסביר, "גם מייקל ג'קסון למשל, כשהיה בשיאו, ההופעות שלו היו בסופו של דבר הופעות רוק. לטעמי האישי רוב ההופעות הטובות וגם הדברים שבאלבום אולי לא כל כך עוברים כרוק, אבל כשעושים הופעה ועושים את זה באופן שאני מחשיב כטוב, זה מקבל פרשנות אחרת".ההרכב נקרא כמובן על שם השחקן האהוב ביל מאריי ("מכסחי השדים", "אבודים בטוקיו"), בחירה שנעשתה בתחילת הדרך כי פשוט נשמעה להם טוב. הם הקימו את הלהקה ב-2012 לאחר שגוטשטיין נחשפה למוזיקה של בלאו, יצרה איתו קשר והשניים החלו לנגן ולכתוב שירים. "התחלנו יותר אקוסטי", מספרת גוטשטיין, "עם סנייר, קלידים וגיטרה. זה לא שאמרנו 'טוב, אנחנו מקימים להקה, אנחנו עובדים על אלבום'. הכל היה פשוט: עשינו והופענו והקלטנו". בהמשך הצטרף ללהקה המתופף רן יעקובוביץ', שמנגן בין היתר עם רותם אור ודניאלה ספקטור, ויחד הם עבדו על אלבום הבכורה - דבר שלקח יותר משנתיים. "שחררנו כל מיני קטעים קטנים כאלה שעשינו בזרימה של עצמנו", מסביר בלאו, "ואז כשיצרנו קשר עם כל מיני אנשים שרצו לעזור לנו - למשל, חברה שרוצה לקשר את המוזיקה עם סרטים או מישהו שעושה הפצה דיגיטלית - אז היה נורא לא ברור מה בעצם כן שוחרר ומה לא". ביל אנד מאריי הבינו שהם בבלגן והסירו את כל הקטעים שלהם מבנדקמפ ויוטיוב. "ואז על הנייר הוצאנו את 'Rabbit Hole' ו-'The Silence Grows'", נזכר בלאו, "במהלך מתואם עם הלייבל הרוסי Other Voices. עכשיו אנחנו מוציאים את אלבום הבכורה".לא רואים את עצמם כגיבורי סינתי. Bill And Murray עם "Rabbit Hole":פחות אופציות האלבום המדובר נקרא "A New Kind Of High", והוא מכיל שמונה קטעים של מלנכוליה רטרו-עתידנית באנגלית דרך קולה הקריר-צלול של גוטשטיין כנגד קולו החמים-חרוך של בלאו. האלבום יושק ב-1 בספטמבר בלוקיישן החדש של התדר (התיאטרון הערבי עברי ביפו, מפרץ שלמה 10), ויצא, כאמור, בלייבל Other Voices - לייבל בוטיק של בחור רוסי בשם אולג גאליי שמשחרר סינת'פופ ואינדסטריאל. מכר משותף הכיר לבלאו וגוטשטיין את גלאיי, אך אף אחד מהם מעולם לא נפגש איתו. למעשה הכל נסגר דרך האינטרנט. בכלל, נראה שהקארמה עובדת לטובת ביל אנד מאריי. הם השתתפו באירוע החשיפה הבינלאומית של הצוללת הצהובה - אליו מוזמנים מיני אח"מים מתעשיית המוזיקה העולמית במטרה לייצא את המוזיקה הישראלית, ויצרו קשרים שהובילו אותם לטור קיצי במזרח אירופה. השניים הופיעו בלטביה, ליטא, הונגריה, סלובקיה וגם בצ'כיה, דבר שהביא אותם לפסטיבל יהודי בכפר קטן בשם Trebic. "יש שם יהודי אחד איפה שהיתה קהילה יהודית שלגמרי נמחקה", מספר בלאו, "בחורה נוצרייה עושה שם כל שנה פסטיבל בשם Samajim (שמים - ע"ש) לזכר הקהילה שהייתה שם, וניגנו באיזה בית כנסת כזה..."גוטשטיין: "...עצום, אדיר…"בלאו: "...מהדהד כזה, וזו היתה הפעם ראשונה ששרתי בבית כנסת מאז הבר מצווה. והיה מגניב. זה עזר לנו גם לעשות את כל שאר ההופעות. לעומת הדברים ששמעתי על טורים באמריקה זה הרבה יותר מפנק. כלומר, המועדונים במזרח אירופה משלמים לך יפה כשאתה מגיע, ונותנים לך מקום נחמד לישון בו, אוכל".גוטשטיין: "כן, היינו די מופתעים שישנו כל פעם בכזה...מקום".בלאו: "חלק מהזמן היינו בכל מיני עיירות נופש. ליד פראג היינו בפסטיבל סטייל אינדינגב כזה".אנשים שמפרגנים למוזיקה זה מגניב, במיוחד כשהם עוזרים לה לקרות. ביל אנד מאריימשקיע פרטי הגעתם אפילו עד לקנדה לפסטיבל בשם Canadian Music Week. איך לעזאזל נכנסתם לזה?גוטשטיין: "אנחנו לא יכולים לספר איך הגענו לשם! (צוחקת) סתם, נרשמנו כמו שאפשר להרשם לכל מיני דברים, בלי שחשבנו אם אנחנו מתכוונים לנסוע אליהם או לא. ואז אחרי שהתקבלנו התחלנו לחפש מימון, כי ממש יקר ואין לנו שום סיכוי לממן את זה בעצמנו".בלאו: "די חשבנו לוותר, והאנשים שעזרו לנו לקבל שם את ההופעות מאוד לחצו שכן נעשה את זה. התחלנו לחפש דרכים לממן את זה והצלחנו בסוף למצוא איך".ואתם לא רוצים לדבר על זה?גוטשטיין: "משקיע פרטי!"בלאו: "הכל היה חוקי".(צוחקים)בלאו: "סגרנו עם מישהו, אפשר להגיד פחות או יותר - מישהו שיש לו הרבה הוסטלים בירושלים שאמר 'אני אממן לכם את זה'. תכל'ס התברר בדיעבד שהוא פשוט מפרגן, ובזמנו היה מן סיכום שנעשה לו איזה 5-6 הופעות בהוסטל ונסגור את הפינה. אז סגרנו את הפינה ומאז לא כל כך שמענו ממנו יותר על ההופעות האלה. נראה לי שהוא בן אדם שפשוט היתה לו את האפשרות לעזור ולפרגן למוזיקה, וזה היה מגניב".כבר יש אלבום נוסף בקנה. עטיפת אלבום הבכורה של ביל אנד מארייהסינגל הקודם של ההרכב "Rabbit Hole" נכנס לפלייליסט בגלגלצ, ולדבריהם הם מרגישים הרבה אהבה ופרגון בתל אביב, אך בסך הכל הם מקבלים פה הרבה פחות תשומת לב מאשר בגולה. "נראה לי שזה בגדול כמו כל מוזיקה שהיא מוזיקה באנגלית, שהיא מוזיקה ששונה מהמיינסטרים", טוענת גוטשטיין, "יש לך פשוט פחות אופציות פה, פחות קהל, מספרית".בלאו: "המקום קטן. נגיד כשרצינו לקדם את אירוע ההשקה - כשאתה פונה לעיתון כשהוא קצת יותר גדול הוא אומר לך 'אנחנו יותר מיינסטרים, אין לנו מה לכתוב על להקה שלא עושים מוזיקה מיינסטרימית'. אנחנו אפילו אומרים את זה בקטע טוב: אם זה משהו קצת יותר רענן אז אין לזה מקום בעיתון". גוטשטיין: "אם תסע לבלגיה או צרפת, אז יש לך שם מלא מיינסטרים, ויש גם מלא מגזינים אפילו ספציפית של סינת'פופ והרבה הרבה שוליים".בינתיים ביל אנד מאריי כבר עובדים על האלבום הבא עוד לפני שהאלבום הראשון הושק בכלל. הם הפיקו את הלקחים, והפעם הגיעו עם חזון - רוב האלבום הוקלט תוך יום ומתופך ההרכב יעקובוביץ' הצטרף לכל העבודה. "זה היה מלא ניסוי וטעייה", מפרט בלאו, "חבר אמר שאפשר לבוא אליו הביתה להקליט שירות, אז באנו והקלטנו שירות. אחרי זה ראינו שהציוד לא היה כל כך טוב והטייקים לא היו כל כך טובים, אז הקלטנו שוב שם והקלטנו שוב פה. עכשיו אנחנו באים עם גישה שפשוט נעשה את זה הכי טוב שאפשר מההתחלה, והכי טוב זה לאו דווקא הכי שגרתי או סטנדרטי, אבל נעשה את זה מגניב מההתחלה במקום לעשות הכל עשר פעמים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ